
וזו לא הייתה חתונה או בר מצווה, אבל בהחלט נראה כמו אירוע משפחתי גדול.
עוד בשנת 2012 כשפתחתי את הקבוצה
"כרמיאל שלנו" שיש בה קרוב לתשעת אלפים חברים, זו הייתה קבוצה שהתחילה עם חברי ילדות שהזמינו את הוריהם להתרגש מתמונות שהעליתי אני וחבריי מראשיתה של העיר שרובה הייתה סלעים וכלניות.
קל מאוד לרצות לארגן מפגש של ראשוני העיר, מתוך געגוע לאנשים שאיתנו, לפנים שהיו כל כך הרבה שנים חלק מאיתנו, מעברינו מנוף ילדות, ממה שהפכנו להיות.

אותם אנשים שדאגו ליסודות העיר.
כל שהיה צריך זה לרצות ולהוציא את זה לפועל, זמן נפלא אחרי תשעה באב הידוע כתאריך המסמל את חרב בית המקדש על ידי שנאת חינם.
אתמול בערב הפגשתי את דור אהבת חינם וצאצאיו, את וותיקי העיר כרמיאל שהגיעו עם הילדים וגם עם הנכדים.
דור שידע פשטות דור שלא היה הרבה חומר, אבל היו עשירים בחוויות ואנחנו זכינו לזיכרונות.
דור שבו ערבות הדדית הייתה כמעט ערך עליון.
חילקתי את הפרחים שנתרמו על ידי נח איצקזון לנשות העיר הוותיקות....אז גיליתי שהקהל הזה היה ללא גיל.....לא היו צעירים או מבוגרים או קשישים, כולנו פשוט דומים.
אותם זיכרונות, אותם סיפורים אותם תמונות ועיניים לחות.
אהבנו! אתמול אהבנו! נגענו, הצטלמנו זה עם זו, לא רצינו סוף לערב.
למרות שכייף להיכנע לפעמים לעולמינו החומרי, אתמול היה כייף עוד יותר לגעת בנוסטלגיה שלנו.

תודה לילדים שהפריחו את בלוני ההליום הצבעוניים שמאיר מקס - ממעבדת טלמקס תרם שימחו אותנו ואת השמים.
תודה לשמשון ששימח והרקיד את כולם.
וכמות בקבוקי המים הקרים שמשה וחנה עסיס תרמו.
תודה לשיטור שהבטיח את המקום והתושבים.
ולמנהל מרכז "העירה" – גיא דמארי שבאישורה של הגב' רינה גרינברג, עזר בכל בקשה לקיים את האירוע.
תודה לראש העיר ולפמלייתו שהגיעו וכיבדו את המפגש ובכך הפכו אותו לאירוע חשוב עוד יותר.
המסורת הזו חייבת ותימשך.
להתראות במפגש הבא!
צפו בתמונות ובסרטונים: