כותרת
> C;
1/1

אמהות לבד... כן או לא??

כרמיאלי פורסם: 05.10.17 , 16:23ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
במשך השנים באו להתייעץ איתי מספר רב של נשים שהגיעו לרגע שהם רוצות ילד ומשפחה אבל עדיין לא פגשו בן זוג לחיים.. אם גם אתן שואלות את עצמכן את השאלה הזו אשמח אולי לחדד את היתרונות והחסרונות בהבאת ילד לבד לעולם.
הסיפור האישי שלי אינו רלוונטי אלא רק העובדות. בחרתי להביא את הילד הזה על אף שלא תכננתי, נקטתי באמצעי זהירות ועדיין זה קרה. הבחור ממנו הריתי לא היה מעוניין להיות חלק והיה מעדיף שהילד לא ייוולד. אז זוהי נקודת ההתחלה כאשר בחודש שישי אני עושה מהלך, עוזבת את העיר הגדולה ואת חיי שטיפחתי למשך כמעט עשור מחוץ לפריפריה וחוזרת ליחידת דיור בבית הוריי.

אתחיל ואומר אולי את הדבר החשוב ביותר בעיניי במידה והחלטת במתוכנן או לא במתוכנן להביא לבד ילד לעולם, את חייבת עזרה.. עזרה בגידול הילד זה בערך הדבר הכי חשוב ואני בכלל לא נוגעת בקטע הכלכלי עדיין.
הוריי שהיוו לי משענת, עזרו בימים ובלילות כמובן בשנה הראשונה כשגרתי אצלם  ועד היום כשבני בן 9 והם על תקן הורות משותפת איתי, כן יש דבר כזה, מסתבר שאני לא היחידה. הוריי עוזרים לי בכל מה שצריך וככה אני מצליחה במשך השנים גם ללמוד, להיות עצמאית, להתפתח ולצמוח ,לבלות, לטוס גם לבד ואם לא היה לי אותם לא יודעת מה הייתי עושה למען האמת.
 
אוקיי בואו נתחיל בחסרונות דווקא..
אבא: אני גדלתי עם בית שיש בו גם אמא וגם אבא ולא הייתי יכולה לתאר את חיי ללא אבא שלי המאזן הראשי בבית של שלוש נשים. לגדול בלי אבא זה ממש מבאס וכל מי שאני מכירה שגדל בלי אבא סוחב עליו מטענים. יחד עם זאת כן יכול לעזור דמות גברית בחיים. במקרה שלי מדובר באבא שלי . שהיו שואלים את הבן שלי שהיה בגן איפה אבא שלו, כי ככה זה ישראלים ואני אפילו לא מדברת על הילדים, חסרי טאקט. בני היה עונה יש לי סבאבא. סבאבא.. זה הכינוי של בני לסבא שלו שתפס חלק מכובד בחייו, חינך אותו, החזיק אותו ,טיפל בו כשהיו לו כאבי בטן והיה מתעורר בלילות לתת לו בקבוק. זה לא אומר שלא הגיעה השאלה אחר כך איפה אבא שלי ומי זה אבל לא היה עיסוק רב בשאלה או באבא שאותו הכיר אחרי כמה שנים לכמה מפגשים והאבא כהרגלו לא התמיד ולא התחבר לבנו. כן זה עצוב אבל שורה תחתונה יש דמות גברית בחייו אז הוא לא ממש מתעסק בזה. אני כמובן כותבת מניסיון אישי שלי ויכול מאוד להיות שנשים אחרות רואות את הדברים אחרת. אז סיכמנו שאין אבא זה כן חסרון בסופו של דבר איך שלא תסתכלו על זה.
 
משפחתיות: נכון שאמא וילד זה משפחה לכל דבר אבל זה לא באמת מרגיש ככה כשאת יוצאת לאירועים חברתיים, לפארקים, להפעלות או אפילו בחג בבית. את והוא זה את והוא וכן יש תחושה לפעמים שחסרה צלע בדבר הזה שבמקור היה צריך להיות משולש.
 
עזרה בבית: נכון שיש מי שעוזר באופן כללי ויש לך משפחה אבל אף אחד לא באמת יבוא אלייך הביתה ,יעשה קניות ויעלה אותם במדרגות, ינקה,יבשל,יעשה כביסות או  במקרה הגרוע יעזור לך לעבור דירה או לתלות מדפים. אני באופן אישי תמיד עושה את כל הדברים האלה לבד . זוכרת שבני היה בן שנה והיו לי המון קניות וגרתי בקומה שלישית זה היה ממש מסובך כי אסור להשאיר את הילד לבד מצד שני איך תעלי מלא שקיות הביתה וגם אותו בידיים? אין לי מושג איך עשיתי את זה אבל עשיתי, עברתי דירות, קדחתי בקירות וכן זה לא קל אבל גם לא סוף העולם.
 
בילויים: ברגע שיש לך ילד קטן בבית את תמיד צריכה לתכנן הכול ולמצוא סידור כזה או אחר, אין יותר חופש לצאת ולנסוע ולעשות מה שבא לך, החיים כבר לא יכולים להיות ספונטנים וגם אם את רווקה את לא תמיד פנויה וזמינה לדברים טובים.
 
עבודה: יש כאלה שיחלקו אבל לדעתי את ממש לא יכולה לעבוד במשרה שדורשת ערבים עד מאוחר או שעות מרובות, בסופו של דבר את כל מה שיש לילד הזה ולטווח הרחוק תצטרכי למצוא עבודה שתהיה נוחה לך באמהות וכן זה אומר ויתורים. אפרט ביתרונות למה זה כן טוב לקריירה שלך.
 
תמיכה נפשית: להיות בהריון זה אחד הדברים הכי מרגשים שיש ללא ספק יחד עם זאת אחד הדברים המלחיצים .
להביא ילד לעולם מלווה בתחושה של חוסר ידע ,חוסר ביטחון, חרדות לגבי העתיד וזה טבעי ובסדר .כשזה שניים אז אחד מגבה את השני אבל לבד זה יכול להיות מאוד מלחיץ מהלא נודע.
 
חינוך: כשאת לבד את גם "האמא וגם האבא" ז"א גם הקשוחה ומציבת גבולות וגם הרכה והמכילה .לפעמים לא קל להיות שניהם.
 
אחריות: גם אם הורייך או חברייך עוזרים לך עדיין כל האחריות שלך ועלייך.
 
אחרון ולא חביב, כלכלה: משכורת אחת לבית אחד זה לא שתי משכורות. יש עזרה מהמדינה ובחיובי אפרט.
 
חיובי....
את אמא: אין לתאר את ההרגשה שאת מחזיקה את הילד שלך בפעם הראשונה, הבטן מתכווצת מאושר עילאי ואת מביטה בו לא מבינה את פלאי העולם הזה מרגישה שאת על גג העולם, התחושה הזו לא עוברת תקופה וכל פעם שאת מביטה בו גופך מתמלא ברגעי אושר קסומים ואת מאוהבת כמו שלא היית לעולם.( כן צריך לקחת בחשבון שלא כל הנשים מרגישות ככה והיום מקובל להודות שישנה תופעה שנקראת דיכאון אחרי לידה.) האמהות משנה את חייך ומכניסה אור וחיות, התרגשות ממלאת לך את הבית . כבר לעולם לא תהיי או תרגישי לבד באמת כי הוא תמיד יהיה ברקע ויאהב אותך וילמד ממך . באופן טבעי את יותר מודעת להתנהגות שלך ולמילים שיוצאים מפיך, לרוב את פשוט נכנסת לתהליך של למידה עצמית ושיפור עצמי כי את יודעת שכל מה שאת עושה הוא לומד ומחקה וזאת השראה ענקית להסתכלות פנימה ותהליך.
 
בשניים זה יותר קל: תשמעו לבשל ,לנקות ולכבס לך ולעוד תינוק או ילד זה לא סוף העולם, זה לא כמו משפחה שזה מפעל שכל הזמן צריך לעבוד, בקטע הזה לעולם לא היה לי קשה, בנוסף חינכתי את בני לאכול כמוני,אוכל בריא, סלטים, תבשילי ירקות, קמח מלא, מים ורק מים . זה האוכל שיש בבית וזה מה שהוא אוכל, לעולם לא מכינה לו ג'אנק מהמקפיא שיש לחירום כמו צ'יפס או טבעול במקום אוכל בריא ומזין. הוא נלווה אלייך ולא את נלווית אליו. במקרה שלי בני כבר בן 9 מפנה אחרי עצמו שהוא אוכל(וגם דואג שחבריו יפנו), מנקה אחת לחודש את חדרו אבק ומסדר ,מעלה קניות מהסופר, שם בסל הכביסה את בגדיו המלוכלכים, מוריד זבל , יוצא פעמיים ביום עם הכלב.  אמנם הוא רק בן 9 אבל הוא הפרטנר שלי ומה שהוא יכול להוריד ממני הוא יעשה והוא גם מבין את זה כי הסברתי לו. כשהוא היה בגן ידעתי שהם מסדרים אחרי שהם משחקים וככה ביקשתי גם בבית, כשהוא חירטט אותי ולא באמת סידר שביקשתי, הוא היה כמעט בן 3, אמרתי לו שאם הוא לא מסדר אני זורקת את כל מה שעל הרצפה, לאחר שלא סידר תפסתי שקית זבל שחורה והתחלתי לנקות את הרצפה לשקית , הוא בכה אבל זה לא עזר והוא נפרד מחלק מצעצועיו כמובן שנתרמו וגם זה הוסבר לו. מאז כאני מבקשת לסדר זה מה שהוא עושה וזה תקף בכלל בחינוך לכל דבר. ילדים מבינים הרבה יותר ממה שנותנים לה קרדיט ויחס מתאים מביא תוצאות חיביות לדעתי.
 
חופש: נכון שאמרתי קודם שהכול צריך להיות מתוכנן יחד עם זאת לגדל ילד לבד בלי בן זוג משמע כל ההחלטות בידייך, אין מי שיחלוק, אין מי שיערער, אין מי שיתנגח והכי חשוב ...אין עם מי לריב איתו מול הילד.. אמנם החופש הוא בידייך ואת יכולה לקום ולנסוע עם הילד לסופ"ש אצל חברים או בפסטיבל או אפילו לחו"ל מבלי לשאול אף אחד אבל חשוב לזכור שילדים מזהים וקולטים הכול ולא הייתי חושפת אותם לבני זוג טריים שרק הכרת או לגברים כאלו ואחרים שחולפים בחייך. במידה ותחליטי לחשוף את ילדך אני ממליצה שזה יהיה באמת משהו רציני שהוכיח את עצמו כבר תקופה אחרת זה יכול להיות מאוד מבלבל לילד.
 
קריירה: נכון שציינתי שאת מוגבלת מבחינת שעות יחד עם זאת אם כן יש לך עזרה אז כל העולם לרשותך ובמקרה שלי אני יכולה להעיד שמאז שיאהב נולד אני רק למדה, גדלה ומתפתחת ואפילו היום אני בתחילת דרכי שוב בעסק חדש. עשיתי מלא פרויקטים חלקם הצליחו וחלקם כשלו אבל מאז שהוא נולד התעורר בי הצורך להגשים את עצמי באמת ולפני שהוא נולד פשוט חייתי וזרמתי ולא באמת התמקדתי בכלום.
 
הקלות והנחות במובן הכלכלי:
אוקיי זה נושא באמת נורא חשוב ואין אף מקום שבאמת מאגד את המידע הזה בצורה מסודרת אז אוכל כמה שאפשר לעשות סדר.
 
מענק לידה: כל אישה מקבלת מדובר בסכום קטן של  1751 ₪
חופשת לידה בהתאם לחוק שלושה חודשים תלוי בשכר שהרווחת.
עצמאית לא מקבלת כלום עד כמה שידוע לי אם לא השתנה כלום בחוק ב9 שנים האחרונות.
מזונות: אינני נכנסת לזה כי אני יוצאת מנקודת הנחה שאת עושה את זה לבד כמו שאני עשיתי אז אין לי מדע על זה. באתר של ביטוח לאומי יש פרטים מלאים  גם על זה.
 
הבטחת הכנסה: במידה ולא חזרת לעבודה אחרי חופשת לידה יש קצבה של 2800 ₪ במידה ואת חיה עם גבר או בעלת רכב חדש כנראה שתתקלי בבעיות. יש את כל הפרטים באתר של ביטוח לאומי.
השלמת הכנסה: לאחרונה יצא חוק חדש שמיטיב עם אמהות חד הוריות שמעוניינות לעבוד וישנה השלמה שיכולה להגיע יחד עם המשכורת ל7,000 (ככה הם טוענים) לדוגמה אם את מרוויחה 4,000 רוב הסיכויים שתקבלי השלמה של בערך 2000 ₪. יש מחשבון כאן
סיוע בשכ"ד: ישנו סיוע חודשי של בערך 1100 ₪, תמיד הכול תלוי באיזור מגורים וגם בעוד פרמטרים. כמובן את זכאית במידה ואין לך נכס משלך על שמך. את הסיוע ניתן לבקש ממשרד השיכון וחברה שמטפלת להם בזה מגע"ר. במידה והמשכורת שלך  מעל 7,000 (נכון ל2010 אולי דברים השתנו מאז) יש מצב שלא תהיי זכאית, לי ביטלו אותה כשהרווחתי מעל 7. (נכון מרגיז אבל  (Don’t shoot thr messenger
 
הנחה במעון: במידה ובחרת לשים את ילדך במעון ולצאת לעבוד תהיי זכאית למעון בעלות של 700 ₪ (בערך תלוי בעוד גורמים) שזה הרבה פחות מהמחיר הרגיל . מדובר על המעונות של נעמ"ת שעוזרים לקידום נשים. משפחה רגילה במעון הזה משלמת אלפי שקלים לחודש תלוי באזור גיאוגרפי בארץ. ההטבה הזו היא אך ורק ונשים עובדות בכל היקף משרה, גם חלקית.
 
אני מניחה שאם בחרת להביא ילד לבד עשית זאת בשיקול דעת אבל גם אם נניח ולא ואת במצב כלכלי קשה את תמיד יכולה לפנות לרווחה ולקבל מהם עזרה בכל מיני דברים כמו תלושים לאוכל, עזרה בלימודים לילד או ברכישת דברים לבית. אני פחות ממליצה להכניס ראש "בריא למיטה חולה".
 
בנוסף אם הגעת לכתבה הזו במקרה ואת בהריון ולבד ולא יודעת מה לעשות ישנם עמותות שעוזרות לך בשנה הראשונה במימון דברים לילד כמו עגלה, סל קל, מיטה וקופונים כל חודש לסופר פארם.
אגודת אפרת  לתת חיים במתנה  עמותת לילך
 
אסכם ואומר שלהביא ילד לעולם זה לא דבר קל אבל אם יש לך עזרה גם לא הדבר הכי קשה בעולם, יש עליות ויש ירידות וכמו החיים לא הכול ורוד , גברים באים גברים הולכים אבל ילד הוא לכל החיים ואין לדעת אולי הבן זוג יגיע אחרי ואולי הלחץ שלך על חתונה  ירד ותהיי יותר נינוחה להכיר מישהו . יש לי לא מעט חברות/מכרות שהכירו את בני זוגם אחרי שהביאו ילד לעולם והיום יש להן משפחות עם עוד ילדים. גם אני התחתנתי כשבני היה בן שנתיים במקרה שלי זה לא עבד לטווח הרחוק אבל אין לדעת מה יביא העתיד.