בעוד הצרכן לא ממש מושפע מהשינוי ונוהר למרכזי הקניות האחרים, הנפגעים הגדולים מהמצב הם בעלי העסקים שנותרו עם חנויות בבעלותם ועסקים שלא מצליחים באמת להביא לקוחות. בכדי להבין אנחנו צריכים לחזור כשלושים שנים אחורה, לימיו הראשונים כשאת הסיפור מספרת לנו דבורה גל, דרך פוסט שהיא העלתה:"אז ככה...
סיפורי קניון כיכר העיר בכרמיאל נמשכים.
והרי לכם סיפור חדש (בשבילכם) אך ישן מאוד בשבילינו.
הקניון נבנה בתחילת שנות התשעים על שטח שנוי במחלוקת ובניית פלקל באישורים של כל המהנדסים והעירייה. מכרו לנו את החנויות , גזרו קופונים וזרקו אותנו לעזאזל. ז"א ברגע שהכסף היה בכיס הפסיקו לתחזק את כל הקניון כדי שבבוא היום אי אפשר יהיה לתפקד ונרצה להפטר מהחנויות והתכניות היו שהם יקנו מאתנו את החנויות בכלום כסף. ככה הלך והתדרדר הכל וקרס. במקביל העירייה צצה מידי פעם עם רעיון האי בטיחות בגלל הפלקל ולא מוכנים לתת רישיון עסק לקניון שממילא לא נכנסים אליו אנשים, רוצים לגבות מכל בעלי העסקים אלפי שקלים, לפי מטרים. הקניון פתוח עם שומרים רק לשתי קומות כי יש אולי ארבעה סוחרים שיש להם משרדים שם שטוב להם כי הם מתפרנסים מדמי הניהול שכל הפראיירים משלמים והם לא מוכנים לשום שינוי. וכך יוצא שהכל תקוע כבר עשר שנים לפחות. החוזה שבידינו הוא חוזה לדורות לכן אכלנו אותה. שום עורך דין לא מצליח להתגבר עליהם, ניסיתי לפנות לתכניות טלוויזיה וזה כנראה לא מעניין מספיק, וכפי שסיפרתי כל החנויות הסגורות משלמות על כלום. אשמח אם תעזרו ותשתפו ויראלי, ואם מישהו מקורב לאיזה איש טלוויזיה שיכול לעשות כתבה ולעורר מישהו בעולם אודה. מצרפת את המכתבים האחרונים שקיבלנו ואת הסרטונים שכבר שיתפתי".
אין ספק שלסיפור יש כמה צדדים, אך המצב העצוב של העסקים בקניון הוא משהו שקשה להתעלם ממנו. נוצר מצב שבו אנשים שרוצים להתפרנס בעיר, "תקועים" במרכז קניות שכמעט ואינו פעיל או מתוחזק ואין להם פתרון ממשי.
תגובת העירייה: " הפעלת הקניון אינה באחריות עיריית כרמיאל. מחלקת ההנדסה מבצעת בדיקות והעבירה הנחיות כיצד יש לטפל בנושא תקרת הפלקל שטרם בוצע לה חיזוק."
