
המגבלה הראשונה מתייחסת לגיל הנער/ה העובד/ת – החוק קובע כי גיל המינימום להעסקת ילדים הוא 15 שנה אך בתקופת החופשות ניתן להעסיק גם ילד שמלאו לו 14 שנה.
מגבלות נוספות מתייחסות לסוגי עבודות (למשל חל איסור להעסיק ילדים בעבודות מסוכנות), לשעות העבודה (חל איסור להעסיק ילד/ה מתחת לגיל 16 מעל 8 שעות ביום ו- 40 שעות בשבוע, קיימות מגבלות על עבודת נוער בשעות הלילה וכו') ולמצבו הבריאותי של הנער/ה (יש להציג למעסיק אישור מאת רופא המשפחה כי הנער/ה כשיר/ה לעבוד).
בני נוער, העומדים בכל תנאי הסף שהוזכרו, יכולים לעבוד לפרנסתם וחוקי העבודה מעניקים להם הגנות רחבות שכדאי להכיר. במקרים רבים מדובר בתנאים שונים משל תנאי העבודה של אדם מבוגר ולכן מומלץ לבדוק כל מקרה לגופו.
במסגרת מצומצמת זו נזכיר מספר כללים חשובים אך רשימה זו אינה כוללת את כל הזכויות:
נתחיל בהתחלה.. הכלל הראשון תקף עוד לפני יום העבודה הראשון – החוק אוסר על הפליה בעבודה ולכן למעסיק אסור לדחות בני נוער המועמדים לעבודה בשל מינם, נטייתם המינית, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, מקום מגוריהם, השקפתם וכו'. איסור ההפליה תקף גם לגבי גובה השכר, קידום בעבודה ופיטורים.
ואחרי שהתקבלנו לעבודה: בעבר היה נהוג לדרוש מבני נוער לעבוד מספר ימים ללא שכר כדי "ללמוד את העבודה" או לצורך "ניסיון". החוק מחייב תשלום שכר מינימום על כל שעת עבודה ולכן חל איסור להעסיק עובד ללא תשלום. איסור זה תקף גם בהמשך ולכן אין לדרוש ממלצרים למשל להגיע למסעדה לפני המשמרת מבלי לשלם להם על כך.
ועניין חשוב נוסף, החוק לא מחייב לחתום על חוזה עבודה בכתב אך במקרה שלא נחתם חוזה כזה, על המעסיק למסור לנער/ה העובדים אצלו "הודעה לעובד" בכתב בתוך 7 ימים מיום תחילת העבודה. הודעה זו תכלול פרטים מלאים על העבודה, תנאי העבודה והשכר וכו'.
חוקי העבודה ממשיכים להגן על בני נוער עובדים גם לאורך שגרת העבודה, כך למשל קובע החוק שכר מינימום וזכויות נוספות לגבי הפסקות, תשלום שעות נוספות, ימי חופשה, דמי מחלה, הזכות לעבוד בישיבה ועוד ועוד.
אפילו כאשר נפרדים.. למעסיק עומדת הזכות להפסיק את העסקתם של נער/ה העובדים אצלו, אך גם בעניין זה החוק קובע כללים ומגבלות. כך למשל אין להפלות עובד בפיטורים, וכאשר מפטרים יש לעשות זאת בצורה הגונה, על פי הכללים ובהתאם לזכויות שניתנו לעובדים בחוק.