ככל שהמצב נמשך הולכים הנזקים בדירה ומחריפים.
כתמי רטיבות בתקרה ובקירות הופכים לכתמי עובש. בהמשך מתפורר הטיח.
נוצרים קצרים חשמליים ונזקים לחלקי עץ במבנה ורהיטים.
הרטיבות והעובשים הולכים ומחריפים וגורמים בהמשך נזקים בריאותיים.
במקרה הטוב, פונה השכן במהירות לחברת הביטוח שלו, וזו מצידה, מאתרת את הצינור הדולף ומחליפה רק קטע קטן ממנו והכל נגמר מה ויחסית עם נזקים קטנים.
ואילו במקרה הפחות טוב, אם סרבנותו של השכן או של חברת הביטוח מטעמו נמשכת, אין מנוס מפנייה לערכאות. משפטיות
במקרה דנן, פניה לבית משפט לתביעות קטנות לא תועיל מאחר וסמכות בית המשפט לתביעות קטנות מוגבלת לעניינים כספיים בלבד, ואין לו סמכות להכריח את השכן לתקן את הנזילה.
המקום הנכון הינו פניה לבית משפט השלום, אך יש לקחת בחשבון כי הפניה תביא להחלטה עניינית רק בחלוף שנה לפחות. לכן, רצוי לפנות לערכאה זו רק במידה והנזילה כבר סודרה ומדובר רק בתיקון נזקים אשר נוצרו בעקבותיה...אז יש גם להיעזר בסבלנות! בית המשפט רשאי לקבוע את היקף הפיצויים כולל עלות התיקון בדירה שנפגעה, אובדן שכר דירה, ירידת ערך הדירה כתוצאה מהנזק, עוגמת נפש ועוד.
לעומת זאת, אם קיימת נזילה פעילה והשכן מסרב לתקן או שכלל אינו ממהר ואילו בביתך מיום ליום הנזק מחמיר, קיימת דרך משפטית מועילה וקצרה יותר להתמודד עם נזילת מים מהשכן
ראשית, יש להזמין שמאי רכוש או שמאי נזקים אשר יתעד את הנזק ויקבע בחוות דעתו במפורש כי הנזילה היא אכן מהדירה השכנה. שנית, פנה למפקח על בתים משותפים בתביעה ל"צו עשה" בצירוף חוות דעתו של השמאי.
המפקח על בתים משותפים רשאי להוציא החלטה המטילה על השכן הסרבן לתקן מיד את מקור הנזילה, ואף רשאי לפרט בהחלטתו כיצד לתקן. עוד רשאי המפקח להפסיק את אספקת המים לדירת השכן עד לתיקון הנזילה.
במקרים חמורים רשאי המפקח להורות על פריצה לדירת השכן ותיקון בפועל של מקור הנזילה.הנזילה היא אכן מהדירה השכנה.
אני לא ממליצה להגיש את התביעה הכספית בפניי המפקח על בתים משותפים, אף כי יש בידיו סמכות לפסוק בעניינים אלו.
מומלץ לפנות למשרד עורכי דין המתמחה בתחום.