כאשר חלילה מתרחשת תאונה נדרש מהנפגע להוכיח כי היתה התרשלות מצד מפעיל אתר הספורט האתגרי, וכי בשל אותה רשלנות נגרם הנזק. חשוב לזכור כי על מפעיל אתר ספורט ו/או מפעיל מתקן ספורט לא מוטלת "אחריות מוחלטת" לשלומם של המבקרים באתר ו/או המשתמשים במתקן ואם הנפגע לא יצליח להוכיח כי היתה רשלנות כאמור, הוא לא יקבל פיצוי.במקרה של פציעה במהלך פעילות אתגרית עומדות לנתבע (מפעיל האתר) מספר טענות הגנה, וביניהן:
א. הסתכנות מרצון – לפיה אדם שמשתתף בספורט אתגרי מודע לסיכון שבפעילות זו, והוא נוטל על עצמו סיכון מחושב, וכאשר הוא נפגע – הוא זה שנושא באחריות על כך.
ב. רשלנות תורמת של הנפגע – לפיה הנפגע נכנס מרצונו החופשי לסיכון שאליו נכנס, ובהתנהגותו תרם להתרחשות התאונה. הנפגע יכל למנוע את התרחשות התאונה, וככל שמוטלת אחריות כלשהי על הנתבע, יש להפחית אותה בשיעור הרשלנות התורמת של הנפגע.
טענות הגנה אלו מקשות כמובן על התובע (הנפגע) בעת הגשת התביעה לפי פקודת הנזיקין. יחד עם זאת, על אף שמדובר בפעילות שטומנת בחובה סיכון, יוכל התובע לקבל פיצוי על הנזקים שנגרמו לו אם יוכיח שמפעיל האתר לא נקט בכל האמצעים הדרושים על מנת למזער את הסיכון למשתתפים, ובכלל זה לספק להם את כל ציוד הבטיחות הנדרש, לוודא שהציוד תקין ושהציוד והאתר עומדים בתקנים שנקבעו, ושניתנו למשתתפים הנחיות בשפתם.
בת.א. 4951/06 א.ו. נ' חברת חבלים בע"מ מדובר היה במדריך אומגה בן 34 שנפל מגובה רב ונחבל כשהוא לא רתום לרתמת בטיחות. בית המשפט קבע כי החברה לא שמרה על אמצעי הבטיחות הדרושים לפעילות מסוכנת כמו אומגה. לתובע נפסק פיצוי של 312,000 ₪, אך מסכום זה הופחתו 40% בשל אשם תורם של התובע.
בת.א. 10148/97 ד"ר רפאל נגלר נ' שלמה פרל ואח' מדובר היה על תביעה של חניך בקורס צניחה חופשית שנחבל קשות עקב תאונה שארעה לו שבמהלכה המצנח לא נפתח כראוי. בית המשפט דחה את טענת הנתבעים וקבע כי החניך היה מודע אמנם לסיכון הקיים בצניחה, אך בוודאי לא לקח על עצמו את הסיכון שציוד הצניחה יהיה לקוי וחייב את הנתבעים בתשלום בסך 915,000 ₪.
יחד עם זאת, כבר אמרו חכמינו "סוף מעשה במחשבה תחילה" ואדם שעוסק בספורט אתגרי מומלץ לו לרכוש פוליסת ביטוח הכוללת כיסוי מתאים.
עו"ד רונן לפיד, סא"ל במיל. בעל משרד עו"ד בכרמיאל, עוסק בדיני נזיקין.
עו"ד אפרים בנדר, עוסק בדיני נזיקין ובמשפט עברי.
