בתום הבחירות המוניציפליות שנערכו לאחרונה, לאחר 45 שנות עשייה ציבורית מפוארת ונרחבת, נפרדה שולה כהן ממשרדה בקומה השלישית בבניין עיריית כרמיאל ויצאה ממנו בפעם האחרונה כסגנית וכממלאת מקום ראש העיר ברשימה של ראש העיר היוצא עדי אלדר. שולה הבטיחה לקחת פסק זמן ולבצע את כל מה שלא הספיקה לעשות בחייה העמוסים, אבל הדגישה כי "אמשיך ואתרום לכרמיאל בכל עניין ותחום שאדרש".
שולה כהן, בעלת תואר ראשון במשפטים ממכללת קריית אונו, תואר ראשון בסוציולוגיה ומדעי המדינה מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת חיפה, היא אישיות ציבורית עתירת פעילות שעשתה רבות למען תושבי כרמיאל והגליל ונחשבת לדמות בולטת מאוד בכרמיאל – בעיקר בזכות הדרך הייחודית בה בחרה, שבתחילת שנות ה-70 נחשבה למאוד לא שגרתית עבור נשים. גם לאחר שעברה את גיל הפנסיה, במקום לנוח ולהביט בהנאה על מה שהשיגה בחייה, היא בוחרת להמשיך בעשייה במלוא המרץ והאמת.
במשך שנים רבות היא הובילה את פעילות ההסתדרות במרחב, הייתה חברת הנהגת ההסתדרות הכללית והאישה היחידה בישראל שכיהנה כיו"ר מרחב הסתדרותי. בעשר השנים האחרונות שימשה כממלאת מקום ראש וסגנית העיר כרמיאל, ובמסגרת תפקידה סייעה לקדם נושאים חשובים כגון: נוער, תעשייה, רשת המתנ"סים, קידום פרויקטים בתחום התעסוקה, קידום וביסוס רשות מקדמת תעסוקה (הון אנושי), והקמת פורום תעשיינים. היא גם קידמה תחומים רבים נוספים בשיתוף ראש העיר היוצא עדי אלדר. שולה כהן גם פעילה בולטת בתוך מפלגת העבודה, במוסדות המקומיים והארציים. בעבר אף התמודדה על ייצוג מחוז הצפון במפלגת העבודה לכנסת. שולה כהן: "מאחר וכל חיי הייתי בצמתים של עשייה, גיליתי כי העשייה הציבורית בעירייה מעניינת ומאתגרת כאחד".
שולה נחמד (לימים כהן) נולדה בחיפה רגע לפני הקמת מדינת ישראל. למרות שאביה היה פעיל מחתרות שהיה בקיא במהלכים ציוניים, הכרזת הקמת המדינה תפסה אותו ואת משפחתו לא מוכנים. משפחת נחמד הגיעה לישראל לביקור קצר מלבנון, לאחר שהשאירה שם בית ורכוש, אך עם קום המדינה כשנסגרו הגבולות המשפחה מצאה את עצמה עם שתי מזוודות ושלושה ילדים קטנים. הוריה של שולה ובני משפחתה חיו בעיר גדולה ובאווירה כפרית קסומה – לאחר שקנו בדמי מפתח צריף קטנטן בשכונה היוקרתית אחוזה. הצריף היה אמנם ללא חשמל, אך מוקף בשטחים ירוקים עצומים ובהם עצים, פרחים ופטריות. ממש בית קטן בערבה
תושבי השכונה היו אנשים משכילים ומבוססים כלכלית, ובני משפחת נחמד היו מראה חריג בנוף השכונתי. למרות זאת, ילדי משפחת נחמד מעולם לא הרגישו את האפליה העדתית שהתנהלה בראשית ימיה של המדינה. מתוך ערך חינוכי שאינו נלמד בשום מקום, האמינו הוריה של שולה באופן מוחלט שילדיהם שווי ערך לילדי העשירים הסובבים אותם. ילדי משפחת נחמד אמנם למדו בבית הספר העממי ולא בריאלי, כמו הרוב המוחלט של ילדי השכונה, אבל שולה תמיד כיכבה במגרש המשחקים השכונתי ואף פעילה בשבט הצופים שבשכונה ולכל דבר הדורש מנהיגות. היא ספגה את האמביציה להשכלה מהוריה למרות שהגיעו מרקע פשוט בהשוואה לשכונה בה גדלה.
בגיל 16 היא הכירה את בעלה לעתיד אבי כהן, המבוגר ממנה בחמש שנים. מערכת היחסים ביניהם לא הושתתה על פמיניזם מתריס, אלא על שוויון מוחלט. כשהתחתנה עם אבי בגיל 18, קיבלו הוריה את הבשורה בצער ולא השלימו עם הרעיון שהפסיקה את לימודיה. אביה האמין שקיימים בה הכישורים וחוש הצדק ללמוד משפטים. הוא השריש בה את החלום להיות עורכת דין, וחשש שתיאלץ לוותר על החלום. שולה ואבי שכרו דירה בקריית אתא, ושולה החלה לעבוד כמזכירה במשרד עו"ד. אבי עבד כמנהל עבודה במפיל פרטי בתחום המתכת, ולאחר ארבע שנים התקבל לעבודה ברפא"ל.
שולה כהן הגיעה לכרמיאל ביחד עם בעלה בשנת 1973. בעלה נמנה על קבוצת עובדי רפא״ל שעברו להתגורר בעיירה הקטנה בלב הגליל, בה מחירי הדיור היו נמוכים יחסית ואפשרו להם לרכוש בית. שולה נאלצה לעזוב מקום עבודה מסודר, לאחר שניהלה את הנהלת החשבונות של קיבוצים ומושבים רבים. שולה: ״היו לנו שני ילדים קטנים כשעברנו לכאן. לא היה פה כלום, אהבתי את הנוף שהזכיר את מחוזות ילדותי בשכונת אחוזה בחיפה, אבל התקשיתי למצוא פה עבודה".
על מנת למצוא עבודה, היא כיתתה רגליים, דפקה על דלת ראש המועצה (לימים עיריית כרמיאל) דאז, ברוך ונגר, והציעה את עצמה לעבודה משרדית. המשרה המדוברת כבר אוישה, אבל התעוזה והחביבות ששולה מפזרת עד היום, הרשימה את ברוך ולאחר מספר חודשים בהם עבדה כקלדנית בעיתון הכרמיאלי הראשון "דע - מה", הוא ביקש ממנה לנהל את קמפיין הבחירות שלו. כך הכירה שולה את מפלגת העבודה, ומיד הרגישה חיבור פנימי לתפיסה הסוציאליסטית.
בין שולה וברוך נוצרו קשרי ידידות עמוקים, ולאחר ניצחונו בבחירות למועצה הסתיים חוזה העבודה הזמני של שולה. היא לא הספיקה להתרווח בסיפוק ממערכת הבחירות, ומיד נתבקשה להתייצב אצל יו"ר ההסתדרות בכרמיאל דאז, עזרא פיק ז"ל, כדי לנהל את קמפיין הבחירות שלו לראשות ההסתדרות. לאחר ההסתדרות במשך כשנתיים. במשרה זו הייתה מעורבת במתן אישור הלוואות לזוגות צעירים עבור קניית דירה, ורבים מתושבי כרמיאל מוקירים לה תודה עד היום.
לאחר שהתפנתה משרת ראש לשכת מזכיר מועצת הפועלים, פיק עודד את שולה לקחת את התפקיד והאמין שהיא האדם המתאים לתפקיד זה. היא עבדה במשך שש שנים כראש לשכת מזכיר מועצת הפועלים, ותפקיד זה ביסס את מעמדה כאשת ציבור בעלת אוזן קשבת לאנשים הפשוטים. לאחר תקופה זו, עברה לתפקיד רכזת אגף התרבות, בו נדרשה לקדם ולפתח את חיי התרבות בכרמיאל. באותם ימים, פעילויות התרבות של העיר נוהלו תחת חסות ההסתדרות ומשאבי מחלקת התרבות סבסדו גם ימי פעילות ובתי הבראה לעובדי המפעלים בכרמיאל, בדומה להטבות ולתנאים הסוציאליים שמקבלים היום עובדי מדינה.
שולה הקימה את להקת המחול הראשונה, שבעקבותיה יצא לדרך פסטיבל המחולות המוכר של היום, ובעקבות קשריה הטובים עם ברוך ונגר, היא קיבלה את מבנה בית ספר אשכול בו התקיימו פעילויות תרבות שונות. במהלך עבודתה באגף התרבות, באמצע גיל ה-30, סיימה את התואר הראשון בסוציולוגיה ומדעי המדינה. לאחר ארבע שנים באגף התרבות, תמך פיק בהחלטה לקדם את שולה לתפקיד ניהולי במזכירות האיגוד המקצועי. מאחר ובאותה תקופה כל תושבי כרמיאל היו חברי ההסתדרות, שולה מצאה עצמה עוסקת בפעילות נרחבת עבור כלל תושבי העיר ובהגנה על תנאי העבודה והזכויות הסוציאליות של העובדים בכרמיאל מול מעסיקיהם. ניהול האיגוד המקצועי עורר את חלום לימודי המשפטים שהשריש בה אביה והחל לקרום עור וגידים מבלי שהתכוונה לכך.
היא עבדה במשך 15 שנה תחת עזרא פיק ז"ל, ובעזרת בני משפחתה סיימה את לימודי התואר השני במנהל ציבורי כשהיא מעל גיל 40. לקראת פרישתו, הזמין עזרא פיק את שולה למשרדו וביקש ממנה שתתמודד ליו"ר ההסתדרות. בתחילה היא לא הסכימה, אבל מי ששכנע אותה סופית היו שלושת בניה ובעלה, שאמרו לה שמהקמת ההסתדרות (ועד היום) לא נבחרה אישה לתפקיד יו"ר ההסתדרות, ואם היא הגיעה עד כאן יש לה אחריות שמחייבת אותה לקחת את התפקיד. כי אחרת אחרי כל התפקידים הבכירים בהם כיהנה, איזו אישה תיקח אי פעם את התפקיד? לאחר שעשתה חשבון נפש עם עצמה, היא הגיעה למסקנה המתבקשת שתתמודד בבחירות. כשהיא חמושה במוטיבציה וחדורה בעקרונות נבחרה ליו"ר ההסתדרות במרחב כרמיאל, והיא האישה הראשונה והיחידה בישראל שנבחרה לתפקיד זה.
לאחר שנבחרה במשך שלוש קדנציות לתפקיד יו"ר ההסתדרות, הגיעה שולה לגיל הפנסיה. במהלך עבודתה כיו"ר חזרה לספסל הלימודים וסיימה תואר ראשון במשפטים. כעת, כשהיא יוצאת לגמלאות, היא מתכננת לצאת לסטאז' במשרד עו"ד, לקבל את רישיון עורך הדין שייחלה לו כל חייה, לפתוח משרד משלה ולספק ייעוץ משפטי חינמי לאנשים הנמצאים במצוקה. שנייה לפני שיצאה להגשים את חלום חייה, פנה אליה ראש העיר
עדי אלדר וביקש שתתמודד עמו לראשות העיר כמ"מ וכסגניתו. הוא האמין ששולה יכולה לתרום רבות לניהול העיר ומתוך הוקרה לאיש על עשייתו למען כרמיאל ותושביה, היא בחרה להקפיא שוב את החלום וחזרה לחיים הפוליטיים. עדי אלדר נבחר לראש העיר, ובשתי הקדנציות האחרונות כיהנה שולה כמ"מ וכסגנית ראש עיריית כרמיאל. היא התמנתה ליו"ר הנהלת המתנ"סים וניהלה את תיקי התעשייה, החינוך הבלתי פורמלי - נוער, המלחמה בסמים, בטיחות בדרכים, מרכז צעירים ומרכז הון אנושי, התעשייה, ועוד.
שולה לא גנזה את החלום לקבל רישיון עריכת דין והיא מאמינה שיבוא יום והיא תממש אותו. היא לא שוכחת כי "כל הדרך צעדו איתי אנשים נפלאים ונאמנים שסייעו כתף מול כתף לביצוע העשייה, וכמובן תודה גדולה לראש עיריית כרמיאל, עדי אלדר, על הדרך הארוכה שעשינו ביחד". לדבריה, הגיע הזמן לחילופי משמרות. "אני ועדי אלדר נהיה תמיד מוכנים לתת עצה טובה, להדריך ולסייע, ואני שמחה שזו החלטה משותפת לשנינו ושאנחנו עושים זאת בלב שלם. האתגר העתידי של העיר הוא השקעה נכונה בהבאת מקומות עבודה חדשים, בעיקר במקצועות העתיד. כך יחזרו לכאן צעירים שעזבו את העיר ומשפחות צעירות המתגוררות מחוץ לכרמיאל".
ומה תעשי לאחר פרישתך?
״אני רוצה לצטט את בעלי היקר, שהלך איתי לאורך כל הדרך ואני מודה לו על כך מכל לבי. הוא אמר לילדים: ׳אל תדאגו, אמא לא תישאר בבית׳. יש לי פניות מגופים שונים וגופים ציבוריים, אבל בשלב הראשון אקח פסק זמן. בהמשך אני רואה את עצמי ממשיכה בהתנדבות בנושאים המעניינים אותי ואשמח להמשיך ולתרום לכרמיאל בכל תחום שאדרש".
מאחר ובכל שנותיי הבוגרות שימשתי בתפקידים ציבוריים רבים ומגוונים ובכולם פעלתי לשרת את הציבור , אני אוהבת את כרמיאל מאוד ,מאמינה בחשיבותה של העיר בחבל ארץ זה בגליל, יודעת ומכירה את הפוטנציאל הגדול הגלום בה. אני מאחלת הצלחה רבה לראש העיר החדש משה קונינסקי ולחברי מועצת העיר , להמשך פיתוחה ולביסוסה של עירנו כבירת הגליל
