הראיון נקבע בביתה, יושבות בסלון , תמונות שמן גדולות על הקיר, סחלבים בחלון, עוגת דובדבנים ואישה אחת מיוחדת במינה - רינה גרינברג.
רינה גרינברג תמיד סקרנה אותי במיוחד שהסביבה כינתה אותה "הבולדוזרית" של העירייה , האישה הקשובה לרצונות וצרכים של תושבים ומצליחה להזיז הרים ולהשיג כל מה שהיא רוצה לטובת הכלל, לטובת רווחת התושבים.
אך לא האישה החזקה והעוצמתית עניינה אותי אלא האישה, האדם שמאחורי התדמית הקשוחה.
רינה יושבת מולי מופתעת מהשאלות שלא ממש קשורות לפוליטיקה. "את מי זה מעניין מה עשיתי לפני" היא שואלת ואני עונה- "אותי זה מעניין ואני בטוחה שאת כולם".
רינה בת לניצולי שואה , אביה נפטר שעוד הייתה צעירה ,עלתה עם אימה מרוסיה בשנות ה-70 התמקמה בשכירות באזור המרכז ,ברמת השרון שם המשיכה את לימודיה בתור כימאית במכון ויצמן. בארץ שלא ממש ידעו להעריך את כישוריה היפנו אותה להוראה- להיות מורה. אך רינה שטוענת שאת רוב חייה לא תכננה ונתנה לחיים להוביל אותה מצאה את עצמה עובדת בחברת סנו בתור כימאית ומנהלת מעבדה (אפשר לזקוף לזכותה כמה מוצרי ניקיון שנמצאים אצלנו על המדף עד היום).
במעבדה בסנו עם קולגה.
יום אחד בעלה דאז שהיה חבר קרוב של ברוך ונגר עוד מימי הצבא, הודיע לה באופן מפתיע שהוא רוצה לעבור למקום בצפון בשם כרמיאל. רינה שאהבה את עבודתה בסנו לא מיהרה להסכים.
לאחר הפצרות רבות של בעלה היא הסכימה לנסות. עזבה את עבודתה ואת המרכז והגיעה לכרמיאל עם מזוודה והרבה תקווה להתחלה חדשה.
היא זוכרת את היום שהגיעה לכרמיאל עמדה מול בית קפה בודד ושאלה איפה נמצא רחוב הגליל. כאשר ענו לה שזה בדיוק המקום שבו היא נמצאת היא נדהמה... כרמיאל הייתה ממש בתחילתה...
לפתע רינה השתתקה, כאילו החזירה את עצמה ברגע אל אותם הימים, שם פגשה את עצמה כשהייתה ממש בתחילת דרכה. מדהים איך הצעירה שעמדה חסרת אונים ברחוב הגליל הפכה עם השנים להיות דמות מרכזית ומובילה בעיר שגדלה והתפתחה.
נוברים באלבומי התמונות מעברה של רינה.
בדירת עמיגור ברחוב הפרחים בקומה השלישית החיים לא היו פשוטים אבל אותו נוף מדהים שהשקיף מהדירה, השאיר אותם שם.
כסף לא היה ואחיה שעלה ארצה כמה שנים אחריה, החליט לעזור לה והביא אתו ארגזים של נקניקיות ודגים, השאיר משקל ומחירים אמר בהצלחה ורינה בלי הרבה ברירה, יצאה והביאה את השכנים שהביאו את כל האחרים ומהר מאוד נשארה עם ארגזים ריקים והרבה מצלצלים.
כמה פעמים של נסיעות למרכז לאחיה להביא סחורה, הובילו את רינה להבין שקיים פה עסק שצריך לטפח, ללמוד לעבוד נכון ומסודר לפי כל החוקים והכללים וכך קרה שרינה פתחה מעדנייה של נקניקים.
החיים לא היו פשוטים עבורה, ואפילו חוותה בחייה משברים אישיים, אך כלום לא עצר את רינה מלהמשיך להתפתח ולגדול ולסחוף אחריה עוד אנשים למקומות טובים. בשביל אישה כמו רינה קושי זה רק אתגר בחיים שאותו היא תיקח ותהפוך למשהו טוב ומוצלח.
המעדניה של רינה.
במעדניה של רינה התרכזו כל השכנים, החברים ורינה הייתה עוזרת לכולם, זה התחיל עם השפה, לעזור לעולים החדשים זה המשיך עם לב רחב באהבה של עזרה לזולת והמשיך למקום שעל כל בעיה גם אם היא אישית היו פונים אליה.
כך הפכה רינה להיות נציגה של העיר כרמיאל. וכשרינה הבינה עד כמה היא יכולה להזיז ולשנות היא ויתרה על המעדנייה לטובת שירות הציבור והשתלבה בחוכמה, אמתיות ועוצמה בפוליטיקה המקומית ועד היום היא הספיקה לעשות כל כך הרבה למען התושבים כולם והעיר.
רינה גדלה והתפתחה יחד עם העיר שהיא כל כך אוהבת והיום היא מרגישה חלק בלתי נפרד מכרמיאל.
אחרי שצחקתי, התרגשתי ואפילו הזלתי דמעה הריאיון הסתיים, המערכה נגמרה אבל בשביל רינה זאת רק ההתחלה...
פגישת אירוח שגרירים טיפוסית.
.JPG)
רינה, סיפור חיים מרתק.
.JPG)
זכרונות מהעבר. רינה ואיימי.
עדי ורינה.
קיר סלון ביתה. אומנותי.
