לנה פסריובה מתגוררת בכרמיאל כבר 12 שנה. היא עלתה לישראל יחד עם בעלה ובתה הקטנה. היא הייתה אז בת 24. לנה, אחות במקצועה, סיימה תהליך של קבלת תעודת זהות ישראלית והתחילה לעבוד כאחות בבית אבות שנמצא באחד הקיבוצים בצפון הארץ.
"הֶיה אתה השינוי שאתה רוצה לראות בעולמך יותר מכל"
מהטמה גנדי
לנה פסריובה מתגוררת בכרמיאל כבר 12 שנה. היא עלתה לישראל יחד עם בעלה ובתה הקטנה. היא הייתה אז בת 24. לנה, אחות במקצועה, סיימה תהליך של קבלת תעודת זהות ישראלית והתחילה לעבוד כאחות בבית אבות שנמצא באחד הקיבוצים בצפון הארץ.
כבר בשנה הראשונה לעבודתה התרחש האסון. בית האבות קיבל מטופלת חדשה שסבלה מהפרעה פסיכיאטרית. מאוחר יותר התברר שבאותה תקופה מצבה החמיר. בית האבות לא היה מיועד לנפגעי נפש מסוכנים, אך האישה בכל זאת התקבלה לשם, מה שגרם לאסון. בלילה הראשון התחיל אצל האישה התקף פסיכוטי והיא התנפלה על האחות. לנה נפלה על השולחן, קיבלה מכה בגב ונפצעה קשה בעמוד השדרה.
בהמשך היא עברה שישה ניתוחים בעמוד השדרה והפכה לנכה חסרת ישע, המרותקת לכסא גלגלים. זו הייתה מכה קשה גם עבורה וגם עבור קרובי משפחתה. ההורים המזדקנים לקחו על עצמם את ניהול משק בית, הבת השתדלה להתבגר כמה שיותר מהר, ואילו הבעל האהוב עזב את המשפחה. 11 שנים עברו על לנה בדעיכה ובדיכאון תמידיים – עד שלנה אמרה לעצמה: "זהו, מספיק". היא החליטה לא לוותר, להפוך לאדם חזק. היא כבר הייתה בעצם אדם חזק אך עוד לא ידעה על כך.
קשה להפוך לאדם חזק ללא סביבה תומכת, ללא חברה, בתוך מעגל סגור המורכב מבית, משפחה וטיפולים רפואיים בלתי-סופיים. כאשר לנה שמעה במקרה (אם אתם מאמינים במקריות) שבכרמיאל קיים מרכז קהילתי "ניצוץ-מחניים" המנוהל ע"י רב אלי טלברג, היא למדה מהמקומון ששם מתאספים אנשים ומדברים על נושאים שמעניינים אותה ומחפשים תשובות על שאלות שמטרידות אותה מזמן. היא פנתה למרכז הזה ומצאה שם לא רק אמפתיה אלא גם חברים אמיתיים, ניתן לומר "חברים לנשק". לאט לאט ההרגשה של חוסר-מוצא התחלפה בתשוקה לחיים ובדאגה לאנשים אחרים.
כיום לנה היא חברה במועצת הקהילה ואף החלטה רצינית לא מתקבלת ללא התייעצות אימה. לנה סיימה קורס מתנדבים בתחום ליווי רוחני, שהועבר במרכז קהילתי "ניצוץ-מחניים". כיום היא תומכת באופן קבוע באנשים ששואבים כוח מסיפור חייה.
בימינו לא פוגשים הרבה אנשים שמוכנים לקחת אחריות על מה שקורה בסביבתם. לכן כשהתחילו לדבר בקהילה על בחירות לעירייה, חבריה של לנה היו בטוחים: היא האדם הנכון שמיועד לתפקיד זה! לנה חייבת להיות חלק ממועצת העיר.
לנה פסריובה היא בת 36, הוריה נמצאים לידה, הבת שלה מתחילה לשרת כחיילת קרבית, ללנה אין דקה פנויה במשך היום.
מי ששינה את חייו יכול להשתמש בניסיון שלו כדי לשנות את העולם!
ראיון עם לנה
"כל שינוי מפלס את הדרך לשינויים אחרים", מקיאוולי
למה החלטת בכלל להשתתף בבחירות?
את השאלה הזאת שואלים כל האנשים שמכירים אותי מקרוב. אני חוויתי על בשרי את חוסר האונים בפני פקידים, את חוסר הרגישות של מי שהיה חייב כביכול לעזור לי בהתאם לתפקידו. לכן הייתי רוצה לעזור לאנשים שנאלצים לפנות לרשויות שונות ולא מוצאים שם תמיכה.
איך את יכולה לעזור להם?
אני מוכנה לקחת חלק בהקמה והפעלה של ועדה לביקורת הרשויות בכרמיאל. ועדה זו תדון בתלונות שונות של תושבי העיר במגוון נושאים. את התלונות יהיה ניתן לפרסם בכל מקום המיועד לכך. יצויינו מקרים בהם פקידים לא ביצעו את מלאכתם נאמנה ובנוסף, יצויינו לשבח הפקידים שיתנו לאזרחים את השירות הטוב ביותר.
לנה, מי לדעתך זקוק לעזרה יותר מכולם?
כמובן שכולנו זקוקים להבנה ולתמיכה! אך קודם כל הייתי רוצה לעזור לאמהות החד-הוריות, במיוחד לאלו שבכוחות אחרונים מנסות להתמודד עם החיים, להעניק לילדיהן חינוך טוב. הן פשוט נחנקות מרוב המאמץ לשמור על רמה נאותה של תקציב משפחתי, כדי שילדיהן לא ירגישו שהם פחות טובים מילדים אחרים. בעלי מוגבלויות, פנסיונרים, ילדים ובני נוער יכולים ללמוד ולשאוב כוחות זה מזה, תחום החינוך לערכים ולזהות יהודית חשוב לי ביותר ואני מאמינה שאוכל לתרום מידיעותיי ומניסיון חיי לקדם את הנושאים האלה בכרמיאל.
האם מפלגות אחרות שרצות לבחירות מוניציפאליות לא דוגלות באותם עקרונות?
כנראה שכולם "דוגלים" באותו דבר. מה שחשוב הוא מה שקורה אחר-כך... ישנם שני סוגי עזרה. אפשר לתמוך בחלשים, אך הם יישארו חלשים. וישנה תמיכה שתפקידה לעבור תקופה קשה ולהישאר חזק. חוויתי על בשרי את שני סוגי העזרה. אני רוצה שמי שהיום זקוק לתמיכה יוכל מחר לתמוך באחרים, מה שיגרום לו שמחה והרגשה של כוח.
במה ניתן לדוגמא לעזור למשפחות צעירות, במיוחד למשפחות של עולים?
בשפה של פוליטיקאים זה נקרא כך: "עידוד של משפחות צעירות דרך יוזמה של תוכניות עירוניות, התומכות במשפחות צעירות". הבעיה היא שאנשים מאוכזבים, עייפים ולא מאמינים באפשרויות מסוג זה. לדעתי רק האנשים עצמם יכולים ליצור סיטואציה, שבה הם מקבלים תמיכה. למשל, הייתי תומכת בכל יוזמה של זוגות צעירים שמוכנים להתאחד ולדרוש, למשל, רכישה קבוצתית של אדמה, המיועדת לבניית מגורים, לדרוש מכרז של קבלנים והקלה במס עבור קבוצות אלו. אפשר לעשות עוד הרבה כשמתאחדים.
במפלגת "הבית היהודי" שאיתה את רצה לבחירות יש חבורה צעירה של בני 30+. האם זה טוב? אתם חושבים שהבוחרים יאמינו לכם?
אם אנחנו רוצים שאנשים צעירים לא יעזבו את כרמיאל אז "חבורה של אנשים צעירים" – זה מה שצריך. אנחנו מהווים דוגמא לכך שיש מה לעשות בעיר הזה. הצטרפתי לחבורה נמרצת, בעלת מוטיבציה פנימית, יושרה וחוש הומור מפותח כולנו באנו מאותן מטרות לעשות טוב לעיר ולתושביה.
את רוצה לעשות מהפיכה ללא ניסיון בפוליטיקה?
בישראל אין מוסד שמכין פוליטיקאים מקצועיים. מי שנמצא כעת בשלטון התחיל כמונו וצבר ניסיון עם הזמן.
אנחנו לא באים להרוס! כל הרשויות הנחוצות לחיי העיר כבר קיימות. הן עובדות אך לצערנו לא בצורה שהיינו רוצים. אנחנו רוצים להפוך אותם לרשויות יעילות. לא צריך להקים מהתחלה את ה"ביטוח הלאומי". צריך רק ליצור מצב שבו ארגון שנוצר כדי להוות הגנה סוציאלית עבור אזרחים יעסוק דווקא בכך.
את יכולה להביא דוגמה של שינוי ריאלי שכדאי שיתרחש בעיר?
כן. בתקציב העירייה ישנו סעיף "תרבות תורנית" המיועד למימון פעילויות תרבות בתחום היהדות. התקציב מנוצל לטובת מוסדות דתיים מסוימים, כשבעצם ניתן להשתמש בו עבור ארגון אירועים חינוכיים וחגיגיים לכל תושבי העיר. יש היום בכרמיאל, כמו בכל הארץ, התעניינות במסורת היהודית, בתהליך שנקרא "התחדשות יהודית". הייתי מעלה את הנושא של מימון אחיד לכל הגופים העוסקים בכך.
ושאלה לסיום: מה היית רוצה לומר לבוחרים פוטנציאליים?
אני רצה בבחירות אלו כי נוצרה לי משפחה גדולה. אלו הם אנשים שמתחלקים בשמחה ועצב, עוזרים אחד לשני. התברר שזה היה כל כך חסר בחיים שלי. וכשהתחילו לפנות עליי כדי לקבל עזרה, התחלתי להרגיש שאני אחראית על משפחה זו. ומה זה עיר? גם משפחה, רק יותר גדולה. משפחה זו זקוקה לבית טוב, בית בו לא תהיה שיפוטיות וביקורתיות אחד כלפי השני, בית בו כל אחד יוכל לתרום מיכולותיו ואף להיות חלש במצבים מסויימים, זהו כוחה של קבוצה וזהו כוחה של קהילה!
