חצי שנה הייתה פה "מלחמת עולם" בסטנדרטים של כרמיאל השלווה בדרך כלל, ומשה יושב ומספר בנחישות ובביטחון כאילו אנחנו לפני חודשיים איך הוא עומד להיות ראש העיר הבא.. ועוד לפני תום הקדנציה הנוכחית. הזוי או נחוש בלי גבולות? תחליטו אתם.
"הפסדתי רק קרב, אבל אני אנצח את המערכה... ה-22 באוקטובר היה רק נקודת ציון בדרכה של סיעת "המהפך בכרמיאל " ושלי .
למרות שמערכת הבחירות בכרמיאל הייתה מאוד מורכבת. משה מאוד פתוח ואין לו בעיה לדבר על הדברים הרגישים ביותר... "נחצו פה גבולות" אומר ומכוון אצבע מאשימה למחנה אלדר.
משה, מה גורם לאדם במעמדך, מסודר כלכלית, עם תפקידים בכירים לקום יום בהיר ולהכריז "אני רץ לראשות העיר"?
באתי לכרמיאל לפני כעשרים שנה מתוך בחירה, לא נולדתי בעיר אך בחרתי לגדל ולחנך בה את ילדיי והיה זה עוד הרבה לפני שחשבתי על התמודדות לראשות העיר. בשנים האחרונות, הרגשתי שהעיר לא במסלול הנכון. חלה התדרדרות משמעותית בתחומי חיים רבים בעיר , בתחומים כגון : חינוך , תרבות , תעסוקה ומחירי הדיור . על כול נושאים אלה יכול וחייב ראש עיר להשפיע ולשפר .
היו לי את כל הסיבות בעולם שלא לרוץ, רבים שאלו אותי מדוע אני "מחפש צרות" או " מכניס ראש בריא למיטה חולה" משה סיפר כי הוא בחר להתמודד לראשות העיר כי ראה בכך שליחות ציבורית בעלת חשיבות מכרעת וסיפר כי " לפני חמש עשרה שנים התפטרתי והחזרתי את המפתחות לאחר שנים ארוכות בתפקיד בכיר מאוד בעיריית תל אביב, ויתרתי על קביעות (חלומית) שהייתה מלווה אותי עד הפנסיה וקיבלתי החלטה לצאת לדרך חדשה ואתגר שהוצע לי ולהכנס לארגון ממלכתי שברבות הימים אני עומד בראשו . כפי שעשיתי לפני שנים עת עברתי מעיריית תל אביב החלטתי לפני כשנה לצאת לחופשה מעבודתי , ולנתב את כולי להתמודדות בבחירות לראשות עיריית כרמיאל. לאחר שקיבלתי את ההחלטה, היה לי ברור וטבעי.
כי זו התחלת הדרך במסע ארוך הקושר את דרכי עתיד עם העיר כרמיאל, החשיבה הייתה לטווח ארוך.
לפני למעלה משנתיים , לאחר שהבחנתי בדרכי התנהלות הלא תקינים של השלטון בכרמיאל , בשחיקה של שדרת הניהול במערכת הפקידותית הבכירה בעיר, בבירוקרטיה המסואבת, בהעדר השקיפות , בסדרי עדיפות מעוותים ושגויים ,בהשבתת האופוזיציה על ידי אלדר, בהתנהלות הבולמת ומכשילה של מנהיגות העיר מול סגן ראש העיר הצעיר אורן מילשטיין וכדומה, התגבשה בי ההחלטה כי עלי להציג מעומדות וליצור אלטרנטיבה לשלטון הקיים בכרמיאל ולהביא למהפך בניהול העיר.
התחלתי לאסוף מידע, המון מידע. אני יכול לספר שטרם השתמשתי בחלקו הגדול של המידע שבידי, וכי נושאים רבים יועלו לדיון ציבורי בתקופה הקרובה .
באמת האמנת שאתה יכול לעשות שינוי שאלתי את משה, האם באמת האמנת שאתה יכול לנצח?
היתה לנו משנה סדורה , תכנית אסטרטגית שהוכנה מראש , כאיש ניהול אני יודע שלא מעט פעמים נאלצים לבצע התאמה "על הדרך" , וכך גם עשינו, ביצענו הערכות מצב וניתוחים משבוע לשבוע , בחנו כל הזמן את היתרונות היחסיים שלנו אל מול היתרונות והחסרונות של מחנה אלדר ועדכנו את דרכי הפעולה שלנו בהתאם . מי שיאמר שלא היה נתון תחת לחץ, ישקר. גם אני הייתי נתון ללחצים ולעומס פיזי ומנטאלי , אך הייתי חדור אמונה ומוטיבציה , מלא אנרגיות אך במקביל מודע בכל שלב ובכל עת מה מצבנו האמתי, היכן אנחנו, בחנתי את ההתקדמות של הקמפיין ודרשתי לבצע שיפורים והתאמות בהתאם לצורך.
בכל עת הפקנו לקחים ושיפרנו ביצועים , החל מאיסוף מידע , הפעלת מוקד טלפוני , גיוס פעילים ועוד.. בשורה התחתונה, האמנתי לכל אורך הדרך כי יש סיכוי מצוין להביא למהפך המיוחל בעיר.
בשורה התחתונה קשה שלא להתייחס לעובדות ולנתונים : לרינה ולעדי היו 11 חברי מועצה בקדנציה הקודמת והם קטנו בערכים של כ 36% ל שבעה חברי מועצה בלבד , לעדי אלדר הצביעו כ 2000 תושבים פחות מהבחירות הקודמות , לסיעת כרמיאל שלנו וביתנו הצביעו ( יחדיו) כ 4000 תושבים פחות מהבחירות של 2008 ( ירידה של כ 35% ) ,אנו , לעומתם קיבלנו בניסיוננו הפוליטי הראשון ארבעה חברי מועצה , נתונים אלה מצביעים על רצון התושבים בשינוי ועל חוסר שביעות רצון מהקיים.
מהיכן הגיע התמיכה? איך כ- 6900 אנשים מחליטים להצביע לקונינסקי?
בתחילת הדרך היינו קבוצה קטנה של אנשים. אני יכול להגיד שלפני כשבעה חודשים מעט אנשים בעיר הכירו אותי ואת סיעת המהפך, היום אין כמעט איש בכרמיאל שלא מכיר אותי ולא שמע על סיעת המהפך. זה אומר המון!
כאשר אני מקבל החלטה ,זה רק לאחר שבחנתי את כל החלופות ואז אני הולך אתה עד הסוף!. הגינו תכנית עבודה מצוינת וישימה , גיבשתי צוות מצוין סביבי , סחפתי אחרי מספר לא מבוטל של אנשים שהאמינו בדרכי. שיווקנו נכון את הסיעה ואת המועמדות שלי לראשות העיר ,פגשנו אלפי אנשים , קיימנו מעל 60 חוגי בית ועשרות מפגשים בשכונות . לצערי , חלק גדול מציבור הבוחרים ( כ60% ) לא הגיע להצביע ביום הבחירות, עובדה שהנציחה וחיזקה את השלטון הנוכחי .לא הי בי פחד או מורא להתייצב מול עדי, רינה ושולה שהם שועלי קרבות ותיקים, עם למעלה מ 70 שנות נסיון פוליטי ( מצטבר של שלושתם ) ולמרות זאת התמודדתי מולם והצלחתי יחד עם שותפי למטה לתת "פייט" מכובד ללא ספק.
קמפיין בחירות כזה עוד לא היה בכרמיאל. דגדג את הקמפיינים הגדולים בארץ, אם היית יכול להחזיר את הגלגל אחורה, היית משנה משהו בקמפיין?
הטקטיקה לא הייתה מושלמת לכל אורך הדרך, אבל השכלנו להפיק לקחים ולבצע התאמות כל הזמן. אני חושב שעשינו דברים בצורה מיוחדת , יצירתית , חדשנית מקצועית, התוצאות מדברות בעד עצמן כפי שכבר ציינתי.
לפני תחילת המסע, התייעצתי עם חברים קרובים בכל הארץ. נפגשתי עם ראשי ערים מכהנים ועם כאלה שנכשלו בנסיון ההתמודדות הראשון שלהם כדוגמת :ישראל זינגר מרמת גן ורן קוניק מגבעתיים , ששניהם ידידים קרובי, שהפסידו בבחירות הקודמות לפני חמש שנים וניצחו עכשיו.
למדתי מהם הרבה, למרות שהפסידו. רציתי ללמד מניסיונם ומהכישלון הפוליטי הראשון שלהם ולהבין מה לא היה בסדר, משם להפיק לקחים ולנסות לנצח. חלק גדול מההמלצות שלהם יישמתי .
הם (עדי ורינה); הביאו את היתרון שבניסיון מצטבר, "הם הביאו כאמור , 75 שנות התמודדות פוליטית הם היו למודי קרבות פוליטיים ומערכות בחירות , אנחנו לעומתם הבאנו חדשנות, טכנולוגיה , חדוות נעורים אנרגיות ויצירתיות"
לפני כשנתיים, הייתי משוכנע שאלדר לא יתמודד , הוא גם הצהיר זאת בעבר, לכן בתחילת הדרך עוד חשבתי, שאתמודד בכלל נגד אורן מילשטיין ורינה גרינברג. התחלתי לאסוף מידע ומשאבים ולהיערך להתמודדות ולמסע. היום לאחר התובנות שנרכשו במהלך הקמפיין הייתי מקבל החלטות אחרות בעיקר בכל הקשור ליום הבחירות , שבו הניסיון של אלדר, גרינברג ושולה כהן הכריע את כף המאזניים .
עם יד על הלב, אתה לא מרגיש שהקמפיין היה אגרסיבי מידי?
אני יכול להגיד בצורה מפורשת, שהקמפיין של רינה נגד עדי ( ועדי נגד רינה ) מלפני חמש שנים היה אגרסיבי באותה המידהואולי היה אף אגרסיבי יותר. הוא פשוט לא היה באותה הפלטפורמה. המדיה של היום היא מדיה אינטרנטית , הפייסבוק/יוטיוב, נותנים לאנשים רבים להביע את דעתם ולהיות מעורבים מבלי שיש עליהם ביקורת וכך מאבדים שליטה ודברים יוצאים מהקשרם ומפרופורציות .כיום כל תחום הפייסבוק פרוץ בשל היותו תחום חדש ולכן בלתי ניתן למנוע מאדם להביע את דעתו ולשמור באופו מוחלט על דבריו ועל דרך ההתבטאות שלו, גם אם דעתו ודבריו פוגעים באדם. השמירה על התחום ועל הגבולות לא באפשרותי . היו אנשים מהמחנה שלי שקראתי למתן אותם, אפילו ביקשתי להשבית את חשבון הפייסבוק שלהם , ברב המקרים הצלחתי , חבל שבמחנה אלדר לא עשו דברים דומים וסרבו למתן את אנשיהם .
אני יכול לציין שמצד עדי ורינה, היו דברים איומים נגדנו.
הייתה תחושה אמיתית בשבוע האחרון בעיקר, שהסיסמאות "אנחנו הולכים לנצח", כבר לא ממש סיסמאות. הייתם די קרובים, או הפסדתם בדקה ה-90?
אני מודע לכך שבמחנה אלדר הזיעו הרבה בימים האחרונים לפני יום הבחירות ,כנראה שהרגישו לחץ בלתי רגיל בשלושת השבועות האחרונים, היה ניתן לראות את זה בצעדים שמחנה "כרמיאל שלנו וביתנו" בחרו להתנהל. ההרגשה לניצחון הייתה לי לאורך כל הדרך ,את הבחירות הכריעו אלפי התושבים שלא באו לקלפי יחד עם הניסיון של מחנה אלדר בניהול יום בחירות .
היו אנשים שהיו איתך בתחילת הדרך וטרקו את הדלת, יש לך מסר אליהם?
לא טרקו לי את הדלת, אני לא חושב שכולם התאימו ועם חלקם פשוט לא הייתה התאמה. איש לא נזרק. בתחילת הדרך פתחתי לכולם את הדלת בזרועות פתוחות, ואמרתי לכל הפעילים כי ברשימתי מקומות 2-17 פנויים , המקום היחיד ה" התפוס " הוא הראשון וכי אני מחפש את המתאימים והראויים להיכלל ברשימתי. מעולם לא הבטחתי לאיש אף מקום עד להכרזה הרשמית. אך טבעי הוא שאנשים שלא מקבלים את רצונם יפגעו , בכל מקרה לא הייתה טריקת דלת הייתה פרידה בהבנה משותפת שכן לא הגענו להסכמות.
מיד אחרי הבחירות, מחנה אלדר הכריז על ניצחון והצלחה. כאיש ניהול וכאיש ספורט, אתה יודע שמי שנותן פייט מול הגדולים, זוכה למחמאות, אך בשורה התחתונה הוא המפסיד. תגובתך?
כשחקן טניס בעברי, ידעתי שהמשחק הפוליטי הוא ארוך ומייגע . גם אם אתה מפסיד במשחקון אתה לא קם והולך .זהו משחק ארוך שלא מסתיים עד סיום כל המערכות , בדיוק כמו במשחק הטניס, בסיום המשחק , גם באם אתה מפסיד , ניגשים לשחקן היריב ולוחצים את ידו, כך גם עשיתי אני בליל הבחירות ולאחר חצות חייגתי לאלדר וברכתי אותו על ניצחונו .אני התעוררתי ליום חדש למחרת , התחלתי לתכנן את הקמפיין הבא לראשות העיר .אמנם הפסד הוא הפסד ורק צד אחד מנצח בבחירות לראשות העיר ,אך להבדיל מהספורט סיעת המהפך בראשותי זכתה באופן יחסי במועצת העיר לייצוג מכובד של כ 24% מכלל חברי המועצה כך שירגישו אותנו היטב. ולכן במועצה לא הפסדנו , אלדר נחלש ואנו מתייצבים חזקים בתמונה.
מה צופן העתיד? אתם הולכים להיות פקטור משמעותי במועצה? מה אפשר לעשות באופוזיציה?
אני יכול להגיד שאני פה להישאר בעיר ולהרבה זמן. כבר בישיבת המועצה הקרובה תראו את היכולות שלנו. אנו לא מתכוונים לשבת להעביר את הזמן, בכוונתנו לייצג נאמנה 6900 שבחרו בי וקרוב ל 4000 שחפצו שנייצג אותם ונהיה להם לפה במועצה. כל התחייבות שיש לנו כלפי התושבים נבצע ונייצג אותם נאמנה. כמי שמיועד לתפקיד יו"ר האופוזיציה ויו"ר וועדת הביקורת אני לא מתכוון לעשות חיים קלים למנהל לא תקין ולהתנהלות שלטונית שלא תשרת נאמנה , ביעילות , בחריצות ובשקיפות את התושבים.
אתה פוסל/רואה שיתוף פעולה עם עדי ורינה בעתיד?
מעולם לא פסלתי, אני גם לא פוסל אפשרויות של שיתופי פעולה על הסף .לא פניתי לאלדר מאז הבחירות.
הציבור מודע לביקורת שלי על התנהלות שלטונם של עדי, רינה ושולה, אך אינני יודע מה יוליד יום. מבחינתי העימות הפוליטי מעולם לא היה אישי, מעולם לא ערבתי משפחה בניגוד לצד השני. דאגתי תמיד לפנות ביקורת עניינית כלפי עדי כמתמודד לראשות עיר וכלפי שותפיו לסיעה.
ישנם שמועות אין סופית על סכומי עתק שהוצאו בקמפיין, תגובתך? רוצה להתייחס מהיכן?
הקמפיין של אלדר וגרינברג היה רווי בספינים ובהמצאות חסרות כל שחר . היו שמועות שפוטרתי מהעבודה ולכן אני מתמודד , שמכרתי ושאמכור שטחים לערבים, שאשתי מנהלת אותי, שאני קשור למשפחות פשע ועוד הרבה דברים נבזיים נוספים .אחד מהסיפורים היה שהעמדתי יותר משני מיליון שקלים לקמפיין הבחירות שלי וממקורות "מפוקפקים". לצערי , ההכפשות וההמצאות היו חלק מהטקטיקה של מחנה אלדר והם עשו זאת לאחר שלא מצאו "שלדים בארון שלי" גילו כי אני אדם ערכי שלא גורר משאות לא כשרים מעברו ומדרכי התנהלותו , לכל אורך הקמפיין בחירות הצהרתי כי אני מנהל טוב , בעל יכולות ניהול גבוהות, זה בדיוק מה שהצלחתי לעשות בקמפיין . יש אדם שקונה חולצה במאה ש"ח, אני יודע לקנות ארבע חולצות באותו השטר ובאותה איכות . אני ממקסם את היעילות שבשימוש במשאבים העומדים לרשותי, מתעדף נכון , וידעתי להשקיע את כל הכסף שלנו בקפידה רבה, בניגוד, כנראה, לרשימות אחרות ,מאחורי לא תמכה ועמדה סיעת אם (כפי שעמדו אחרי כל הסיעות האחרות שהתמודדו בבחירות) לנו לא הייתה מפלגה פוליטית שעזרה כספית יתרה מכך כסיעה חדשה היו עלינו הגבלות רבות של תקציב גג ועמדנו בו ( פחות מ 500000 ₪ ).
מה אף אחד לא יודע עלייך?
40 שניות אחרי, ועם חצי חיוך... שאלה הבאה בבקשה.
במשפט וחצי, מה אתה חושב על כרמיאל?
למדתי לאהוב את העיר, אני אוהב אותה ורואה בה פוטנציאל אדיר אך לא ממומש . קמפיין הבחירות חשף אותי לאלפי תושבי העיר ולמדתי לאהוב יותר ויותר את העיר והתושבים שבה. התושבים של העיר - הם עתידה, וצריך לטפח אותם ולשרת אותם נאמנה וכך אני וסיעתי נעשה.
הסתיים הראיון אני נפרד לשלום ותוהה, האם משה קונינסקי יוכל להגשים את חזונו - "חזון המהפך בכרמיאל"?
