סיפור שהתחיל משני מלאכים בשם שירלי ונפתלי, שגידלו בכרמיאל חמישה ילדים ולא רצו להפסיק להיות הורים.
סיפור שהתחיל משני מלאכים בשם שירלי ונפתלי, שגידלו בכרמיאל חמישה ילדים ולא רצו להפסיק להיות הורים.
שירלי ונפתלי שניהם עלו מאנגליה בשנת 83 עם כל חמשת הילדים, היישר לכרמיאל אל מרכז קליטה.
הם קראו בעיתון ג'רוזלם פוסט על שי, הייתה כתבה על ילדים עם מגבלות שמחפשים להם משפחות ולא רק משפחות אומנות.
שאלו את חמשת הילדים לדעתם, שלושה מתוכם עדיין חיו בבית, שניים היו בגיל צבא, כולם הסכימו בשמחה ושי הובא הבייתה בהיותו בן שבעה חודשים.
שי היום כבר בן 18, ילד שההורים שירלי ונפתלי, לא וויתרו לו, לוותר לילד זה לוותר עליו, ושי קיבל לא רק המון אהבה כי אם גם ערכים נפלאים איתם הגיע רחוק.
היום הוא לומד בבית ספר תפן, בית ספר רגיל בו קיימות שתי כיתות C.P 16 ילדים במספר בגילאים שונים וארבעה מהם בני ה-18 ששי בינהם, יצאו השבוע לגדנ"א.
ההתרגשות הייתה כל כך גדולה מספרת שירלי, שי סיפר לכל אחד בשכונה לילה קודם לכן התרגש עד מאוד, וכשהוא חזר השמחה הייתה אף גדולה יותר.
היום הוא מבקש להתנדב לצבא ובית הספר ינסו עם העמותות להגשים חלום.
שי כל כך שמח שאת כל תרגילי הספורט עשה והיה הטוב מכולם ורק בשל העובדה ששי מתאמן בקפוארה, אומנות לחימה פעמיים בשבוע עם מורה מאמן הטוב מכולם בשם ערן ארפי שמאמן במתנס"ים וגם את שי בהתנדבות עם כל הלב כבר שנה שנייה.
הקפואירה הוא אימון שמעצב ומחזק את הגוף, מגביר ריכוז ומשפר קואורדינציה ורצון לעשייה, לפעמים האימונים באופן פרטי לפעמים מצרף אותו ערן לקבוצה לוקח אותו להופעת, חוגים והופעות רחוב. גם בפסטיבל המחולות שי השתתף בשמחה במעגל.
שירלי אומרת שמאז שערן עובד עם שי, שי ילד אחר, מצליח לקום מהרצפה לבד, להתכופף, לתפקד בכמה נושאים שהיה לו קשה בהם קודם לכן האימונים, שי אוהב ומכבד את ערן באופן מיוחד.
גם את ניגון הסקספון ששי כל כך רצה, חלום נוסף ששירלי לא וויתרה עליו, והם מצאו את ייטב יוסף, המורה המוכשר, הסקסופוניסט שמעביר בכרמיאל ערבים מוזיקליים ומלמד את שי, מה שעוזר לשי עם הפעלת כף היד ואצבעות, השיפור עצום.
אחותו אליסה לא מפסיקה לספר לי על שי ולשתף אותי בגאווה על האח קטן שיצא גדול.
