ביקורת קולנוע מאת דני פרידמן

לא מזמן הייתה כתבה בלא מזמן הייתה כתבה באתר הסרטים המפורסם IMDB  ,נושא הכתבה היה ציון 25 שנה ליציאה לאקרנים של הסרט האהוב עליי במיוחד "סינמה פרדיסו". הכתבה התייחסה על ההשפעה של הסרטים הזרים על הקולנוע האמריקאי ומה ניתן ללמוד וליישם כתוצאה מהשפעות אלו. לכבוד המאורה הופק  די.וי.די חדש בטכנולוגיית  Blu-Ray גרסת הבימאי וגם ראיונות שונים.
אתר החדשות של הוליווד http://www.thehollywoodnews.com/  לא נשאר חייב ובסגנונו המיוחד פרסם כתבה בהתאם ,שקטע קטן אך משמעותי מכתבה זו  אני מביא בפניכם :
"אין מספיק מילים בשפה האנגלית כדי לעשות צדק עם סינמה פרדיסו, כל מי שטוען שהוא אוהד סרטים מבלי שראה את הסרט, עושה לעצמו עוול גדול ביותר"
אחרי שסיפרתי לכם על מסעות מופלאים, ארצות שונות ומשונות ,לא אוכל להישאר אדיש לנוכח כתבה זו ואני מרשה לעצמי לחשוף כאן בבלוג שלי את אהבתי האמתית, (כמובן אחרי משפחתי היקרה לי מכל). אהבת הקולנוע...
כחובב קולנוע מושבע ,אני אוהב לתת ביקורות בסוף כל סרט אם זה לנתח את המשחק של שחקן זה או אחר, לעקוב אחרי העלילה, סיפור מעניין או סתם סרט שלא "מתרומם" ,לו הייתה מילה מתאימה לאהבה זו קרוב לוודאי הייתי משתמש בה, אין כמעט יום שאינני רואה סרט כלשהוא , וזאת כדי להעשיר את עולמי הפנימי והדמיוני.
עם הזמן גיליתי למה אני כל-כך אוהב את התחום  ואיך אני מחובר אליו עוד מיהותי ילד קטן, זה פשוט, בעיירה הקטנה בה גדלתי בדרום אמריקה, בשלהי שנות ה-70 ,הבילוי היחיד שהיה בשבתות, היה כמובן הקולנוע המקומי, לשם הוריי היו לוקחים אותנו ומעבירים את כל היום בצפייה בסרטים הכי חדשים של אותה תקופה, אני זוכר שהצפייה על מסך הענק היה מעניק איזשהו רוגע וגם מקום מפלט מחיי היומיום.
בין סרט לסרט, היינו מקנחים בבוטני אדמה המגולגלים בתוך קונוס של עיתון ישן או בוטנים מסוכרים ואני? לא היה מאושר ממני לנוכח ילדות זו. כך חלפה לה ילדותינו התמימה, ממש כמו בסרט טוב.
אחרי עשור בערך ואני כבר חי בארץ, יצא לאקרנים הסרט הקלאסי "סינמה פרדיסו" האמת, לא ידעתי בדיוק על מה נושא הסרט, אבל אולי איזה אינסטינקט עקשן שגרם לי ללכת לראות את הסרט ונשבתי בקיסמו כמו שרבים אחרים בעולם ,בבת אחת הילדות שלי חזרה אליי בפלשבקים מן העבר והוציאה מהזיכרון שלי את הרגעים הקסומים שחוויתי אז מול המסך הענק של תקופת ילדותי.
הרשו לי לספר לכם במקצת על הסרט וכולי תקווה שתבינו על מה אני מדבר,
 
שם הסרט: סינמה פרדיסו Cinema Paradiso
בימוי : ג'יוספה טורנטורה
שנת יציאה :
1988
בימאי סרטים מפורסם –טוטו ,משחזר את הילדות שלו והחברות הנרקמת בינו לבין מקרין הסרטים –אלפרדו, בבית הקולנוע המקומי –"סינמה פרדיסו" בעיירה סיציליאנית בתחילת שנות ה-50' של המאה הקודמת כשהמכנה המשותף המחבר בין השניים - אהבתם לקולנוע.
בילדותו ,טוטו מבלה שעות בתא ההקרנה הקטן והצפוף של בית הקולנוע,
אלפרדו המקרין מלמד אותו את סודות הקולנוע, ושבעצם החיים הם די דומים למה שקורא על המסך הגדול, בלי לשים לב, טוטו הקטן מושפע מאלפרדו  ולומד את כל רזי המקצוע ומתאהב מבלי לשים לב במסך הגדול.
הסרט עוקב בחיוך גדול אחרי השניים על רקע נופיה הקסומים של סיציליה ,תקופה בה בית הקולנוע היה מקום מפלט היחיד בו ניתן היה לפגוש שם את כל החברים, שכנים וגם כמה תושבים משונים למדי ולהעביר שעות בצפייה אפילו אם מדובר היה באותו סרט המוקרן כמה פעמים ביום.
הסרט גם בוחן את הידידות האמיצה בין השניים למרות פערי הגילאים, והדרמה המצערת המתרחשת במהלך הסרט.
הסרט מלטף במין מגע קסום ומרגש בתקופה מופלאה, לפני עידן המחשב ,קניוני ענק ובתי הקולנוע אין סופיים, תקופה בה החיים היו פשוטים יותר.
ללא ספק שיר הלל לקולנוע, עשוי טוב, בימוי נפלאה של טורנטורה ,וכאמור חגיגה לאוהבי הסרטים, כמוני.
הפסקול המופלא שייך למלחין האהוב עליי במיוחד- ה"מאסטרו" אניו מוריקונה האחראי בין היתר לפסי קול של הסרטים : הטוב הרע והמכוער, הצלפים, בעבור חופן דולרים, היו זמנים באמריקה ולאחרונה למרות גילו המופלג 85 הוא ממשיך להפתיע אותנו ולהנפיק פסי קול איכותיים וטובים לסרטים של טרנטינו.
המלצה חמה שלי : צאו לסרט, לא משנה איזה ,התרווחו על כורסאות האולם ותיהנו מכל רגע.
תאהבו קולנוע ,הוא יחזיר לכם אהבה....
הסרט זכה באוסקר לשנת 1990.
ציון שלי : כמובן 10
ציון של IMDB: ( מספר 68 ברשימת TOP 250) סה"כ: 8.5

טוטו ואלפרדו-ידידות מופלאה

 
קצת על האתר www.imdb.com
האתר הכי מעודכן שקיים היום ברשת, כאן תוכלו למצוא הכל על כל הסרטים, סדרות טלוויזיה, ימי הולדת של השחקנים ,מתי יצא / יוצא הסרט, איזה ציון הוא קיבל .
קישור באתר https://www.youtube.com   ובו מעט מהמוסיקה המופלאה של הסרט.
http://www.youtube.com/watch?v=qMgTCtSxOHE
 
תנהו,
שלכם,
דני פרידמן