זה התחיל מאחד האימונים השגרתיים כשהייתה מגיעה למכון פגאסוס ומשה הציעה לה להשתתף בתחרות מיס פיטנס. היות והייתה מפותחת מידי נאמר לה שהיא צריכה להשתתף בבאדי בילדרס (בניית גוף).
ציפי קוקורנוט – נולדה באמסטרדם, הולנד, בשנת 1961 להורים יהודיים ניצולי שואה שקיבלו עיטורי גבורה על עזרתם ליהודים והצלתם. "ההורים תמיד היוו השפעה על החינוך שלי, על הנתינה שבי ועל ההתמודדות עם העולם" אומרת ציפי.
בגיל 8; עלתה לארץ בפעם הראשונה עם ההורים ואחיה הצעיר ממנה, הם חיו במרכז קליטה. היא למדה בבית הספר היחידי בעיר דאז, "פלמ"ח", וכעבור שש שנים הסתיימו להם השנים המאושרות שלה בארץ, עם חזרתם להולנד. שם גדלה נישאה והביאו יחד ציפי ובעלה רוני שני בנים, ובת שגרה בהולנד ונכד בן שנה וחצי.
במשך שנים "חלום ישראל" היה בראש. "לא חשבתי ליישמו עד שההפתעה הגיעה דווקא מצד רוני בעלה שהגיע באחד מהימים הביתה עם הרעיון של עלייה, אין צורך לספר שלמחרת כבר הייתי בסוכנות ועשינו את כל הסידורים, של מכירת בית ועוד כדי לעשות עלייה".
תוך שנה היינו פה – מעגל שנסגר.
ציפי עם תואר בניהול וכלכלה. חצי משרה של ספורט, אבל בסופו של דבר הספורט מנצח. ציפי מבקשת לפרגן למשה שבתאי – ממכון פגאסוס שאימן אותה לכל התחרויות, שהייתה לו השפעה גדולה בחייה. על אורח חיים, התמדה, ובכלל את כל התורה למדה ממנו והמשיכה להתפתח.
זה התחיל מאחד האימונים השגרתיים כשהייתה מגיעה למכון פגאסוס ומשה הציעה לה להשתתף בתחרות מיס פיטנס. היות והייתה מפותחת מידי נאמר לה שהיא צריכה להשתתף בבאדי בילדרס (בניית גוף).
בתחרות הראשונה שלה בתל אביב קיבלה את המקום הראשון (!) מה שהביא תאבון גדול והצלחה עם ההתמדה והנחישות, כדי לקחת את המקום הראשון גם שנה לאחר מכן.
בשנת 2000 השיגה עוד הישג מדהים כשקטפה את המקום השני – והייתה לסגנית אגן ים התיכון בקפריסין.
היא מודה שזמן רב הייתה "חולמת, אוכלת ונושמת ספורט". ספורט לא היה חלק מהחיים הוא היה החיים. שבשלב מסוים החליטה להוריד הילוך לטובת המשפחה, וגב כואב שדרש מעט מנוחה.
באוקטובר השנה בתחרות מיס פיטנס זכתה במקום השני.
רגועה ויותר מאושרת, עובדת רק מספר שעות שבועיות של ספורט, בהן היא מלמדת, מאמנת במשגב, בהום פלייס ובמכון say yes.
ציפי מסכמת שנשים צריכות לדעת לעשות את האיזון בין גוף לנפש: "אני לא פוחדת להזדקן, אבל אפשר להאט את התהליך על ידי טיפול בגוף ובנפש, לא צריך למהר".
