כותרת
> C;
1/1
לימודים

תלמידי ביה"ס כרמים ציינו את ט"ו בשבט בבית אבות בראט ועם ניצולי שואה

כרמיאלי לימודיםפורסם: 19.01.14 , 13:02ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
 
"כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל"
 
תלמידי כרמים ציינו ט"ו בשבט עם ניצולי שואה
במסגרת פרויקט הקשר הבין-דורי התכנסו חברי מועדון ניצולי שואה ותלמידים מאורט כרמים לטקס ט"ו בשבט בחדר ההרצאות של ביה"ס.
 הטקס אורגן ע"י מילה פרלרויזן, מורה למחשבים ומובילה את פרויקט הקשר הבין-דורי, אילנה דהאן, רכזת מגמת תקשורת ולילך חיימוביץ, רכזת חינוך חברתי.
את האורחים כיבד בנוכחותו יואב קוסן, מנהל ביה"ס, ובדבריו סקר את יחסינו עם הטבע מן התקופה שהיינו חלק מהטבע ועד היום כאשר אנו מתערבים ומשפיעים על כל האקולוגיה העולמית. החג, לדבריו, מזמן התייחסות לשאלה עד כמה אנו צריכים לקבל את הברירה הטבעית או להשפיע ולשנות.
בהמשך הטקס העלו התלמידים דרך שיר וסיפור את הקשר בין האדם, האדמה, והצומח וציינו כי שבוע ט"ו בשבט הפך לשבוע של פרות ונטיעות, שבוע של שמירה על ארץ יפה וירוקה שגם הדורות הבאים יוכלו לחיות בה. כמו כן דברו על הנטיעות שתורמות להעמקת הקשר עם ארצנו, מה שמקנה לחג הזה את ייחודו בין יתר חגי ישראל.
חלק מן הקטעים נאמרו בשפה הרוסית ודבריהם של הדוברים תורגמו ע"י מילה.
הטקס הסתיים בשירה משותפת של כל המשתתפים – קטיושקה (לבלבו אגס וגם תפוח). זהו שיר עם רוסי שתורגם לעברית ותוך כדי שירה נשמעו בחדר שתי השפות כמתמזגות במנגינה.
לאחר הטקס יצאו התלמידים עם הניצולים לשטח הנטיעות וכל ניצול שטל עץ לזכר הקרובים שלו. התלמידים רשמו את שמות הקרובים של הניצול ואלו ייחרטו בימים הקרובים על אבן שתהיה מעין גל-עד וסמל כי לא שכחנו את עברנו.
טקס החג והנטיעות יהפכו למסורת בביה"ס ואף יתרחבו לסדר ט"ו שבט.
הניצולים התרגשו והוקירו מאוד את המחווה. בדברי הסיכום הודו לתלמידים ולמורות וציינו שהם מקווים שהקשר ביניהם יימשך.
 
 
תלמידי מל"א מכרמים ציינו את ט"ו בשבט עם דיירי בית האבות
תלמידי כיתת מל"א – מרחב לימודי אחר – משכבות ח', ט' באורט כרמים בקרו בבית אבות בראדט והקדישו את הביקור לציון ט"ו בשבט ולשתילת צמחים ופרחים חדשים. פעילות זו היא חלק מחונכות אישית, מחויבות לקהילה ורצון לתרום ולסייע.
תחילתו של המפגש היה בחדר התעסוקה של בית האבות, בו נערכה קבלת פנים, שכללה כיבוד קל וחלוקת כפפות עבודה ובו קבלו התלמידים הסבר מרכזת התרבות, בלאנקה, לגבי המשימה אותה בקשו לבצע. כשהסתיימה קבלת הפנים פנו התלמידים אל חדרי הדיירים והחלו במשימתם. הם הוציאו מהחדרים את האדניות, שברוב המקרים היו בהן צמחים לא מטופחים או נבולים, וריכזו אותן במרפסת חיצונית גדולה, היכן שנמצאו שקי אדמה וצמחים רעננים מוכנים לשתילה. מתוך האדניות הוציאו התלמידים את הצמחים הישנים, הוסיפו אדמה ושתלו צמחים או פרחים חדשים.  תוך כדי שתילה הגיעו בזה אחר זה דיירי המקום לצפות בנעשה וליהנות יחד עם התלמידים מחדוות העשייה. ההתרגשות של הדיירים מן הפעילות הזו הייתה רבה מאוד. חלקם אף גילה מעורבות בבחירת השתילים שיהיו בחדרם. התלמידים חשו סיפוק רב ואף הרחיבו את ידיעותיהם, שעה שקבלו הסברים על סוגי הצמחים והתנאים לגידולם מפי אחראית התעסוקה במקום.
במהלך השהות התפתחו שיחות מעניינות בין התלמידים והדיירים. הזקנים מצאו אצל הצעירים אוזן קשבת ואף שיתפו אותם בסיפור חייהם ובתולדות משפחתם. אחת התלמידות, ששמעה מדיירת הבית על הקורות אותה בתקופת השואה, התרגשה מאוד מהסיפור והביעה את רצונה לשוב ולבקר במקום.
רויטל המרמן, רכזת כיתת מל"א, אשר ליוותה את התלמידים לפעילות זו, סיפרה שהביקור היה מאוד משמעותי עבור התלמידים. "הם נהנו מהפעילות, חשו בטוחים ורצויים ובעיקר נהנו מעצם הנתינה ומהקשר שנוצר ביניהם. תחושת סיפוק מילאה אותם בשובם לביה"ס". רויטל אף הוסיפה שצוות המקום קבל אותם בחום ובסבר פנים יפות והוקיר מאוד את תרומתם.
הביקור הסתיים כאשר התלמידים חילקו לדיירים פרות יבשים, שהביאו עבורם.