לא הפסקתי לצלם את התוכי וכמה ארנבות, הוקסמתי, התלהבתי והכי מכל את המנצחת על כל אלה, הלא היא עינב בת ה-34, איך איך חשבת על עולם כזה קסום? והיא מספרת שמתוך לימודי הטיפול, העבודה ואהבה גדולה לילדים זה הגיע באופן מאוד טבעי.
לא יכולה שלא לפתוח את כתבת התדמית הזו ב- ווואוווווו,
מפני שזה מה שאמרתי במשך כמה דקות, כשניכנסתי לעולם הזה של עינב, לצהרון של החיות והחוויות, פשוט וואוו, נעתקו המילים מפי.
כמה צבע, כמה ילדים עליזים, כמה חיים, כמה שמחה ואושר במקום אחד.
כמה משחקים וכמה תיקים של ילדים שחזרו מבית הספר, כמה ממתקים על הדלפק, כמה חדרים סביב החדר הכל כך ענק הזה וכמה ציורים מדהימים על כל הקירות שיצאו להם מכמה סיפורים ואגדות.
ואיך אפשר לשכוח את פינת החיות? לא הפסקתי לצלם את התוכי וכמה ארנבות, הוקסמתי, התלהבתי והכי מכל את המנצחת על כל אלה, הלא היא עינב בת ה-34, איך איך חשבת על עולם כזה קסום? והיא מספרת שמתוך לימודי הטיפול, העבודה ואהבה גדולה לילדים זה הגיע באופן מאוד טבעי.
הצהרון מתנהל במשך השנה מהצהריים ומהשעה חמש בערב כבר פתוח לקהל הרחב.
בימי שישי פתוח רק לאירועים ובשבת רק לאירועים פנימיים שעינב מארגנת, ילדים מגיל שלוש ועד כיתה ג' כולם מגיעים בהסעות שהמקום מציע.
מה יש בחדר הפעילות אני שואלת? תוך כדי שכמה ילדים כבר סיימו את הארוחה וחלקם כבר יושבים בחדר להכין שיעורים, בחדר הזה מתקיימים חלק מהחוגים, לפעמים מוקרן גם סרט בימי הפעילות בחופש הגדול, המון מזרונים וכולם על הרצפה.
יש כמובן חלוקה של גיל עינב מספרת, אבל יש גם במשך היום את הביחד, כמו בארוחה החמה שמוגשת לילדים, בג'ימבורי ובפינת החי.
ובחגים ובימי החופש הגדול – פעילויות מדליקות כמו: יום מים, יום של הרפתקאות ההישרדות, יום שוקולד, סרטים, יום אפייה ואפילו יום ממתקים, עוד הרבה רעיונות של ימים נזרקו באוויר בנשימה אחת ארוכה בעיניים בורקות של עינב.
כולם ילדיה, יש ילדים שנמצאים איתה כבר שנה שלישית, " הם כמו הילדים שלי, אנחנו משפחה מרובת ילדים" היא אומרת, מחייכת ולרגע גם לי בא להיות עטופה בחום האימהי שהיא מקרינה שם לכל אחד ואחת, יחד איתה בנות הצוות יעל ושיר.
אבל, אני כבר חייבת לעזוב את משפחת מור המורחבת למרות שאני לא רוצה, פשוט חייבת, ממהרת לחוויה הבאה.
