כותרת
> C;
1/1
לימודים

רונית סמדר-דרור על טיפול זוגי באוריינטצית יחסי אובייקט

כרמיאלי לימודיםפורסם: 29.06.14 , 13:08ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:

סיכום מאמר של .David E. Scharff and Yolanda de Varela.  תרפיה מבוססת יחסי אובייקט מרוכזת ביחסים בין השותפים, בהתחשב בדפוסים של ההתקשרות שלהם והתרומה של כל אחד.

מתרכזים בלסייע לזוג להגיע לרמת התפקוד המתאימה לשלב החיים שהם נמצאים בו (נשואים טריים, הורים חדשים, פנסיונרים...) ולאינטימיות שהם מחפשים (במקום להתרכז רק בסימפטומים).

תאוריית הטיפול מבוססת על עבודתו של פיירברן (1952),  פסיכואנליסט סקוטי שפיתח תיאורית יחסים דינאמית שעובדת בקו אחד עם תיאורית המערכות שהתפתחה בשנות ה- 95' המאוחרות.
הוא הציע שהצורך במערכות יחסים הינו חשוב ביותר, בשונה מפרויד שטען שהסיפוק של היצר הוא החשוב. הילד, כתוצר של היחסים עם אימו )או כל מטפל אחר(, בהכרח חווה חוסר שביעות רצון כי אין אמא שיכולה להיות באופן מושלם. התינוק מפנים )או משליך( את דמות אימו כדי להשיג שליטה על כאב הדחייה, אך כעת חווה כאב זהה בפנים שמזכיר / דומה ליחסים החיצוניים.
הילד מבצע סידרה נוספת של פונקציות הגנה, מפצל את הצד המכאיב של האימא )לא האימא הממשית, אלא המופנמת, שהינה עכשיו האובייקט המופנם של הגעגועים, אהבה, שנאה או עניין של התינוק. ברגע שהחלק המכאיב הזה של האובייקט המופנם, מפוצל מהאובייקט הראשי / מרכזי, הוא מודחק. הרחק מהמודעות המרכזית, כמכאיב מדיי בכדי לשהות במודעות. הפיצול וההדחקה נמשכים באופן בלתי מודע, מנוהלים על ידי חלק בעצמי הנקרא האגו המרכזי. אך לא ניתן להדחיק את האובייקט לבדו. חלק מהעצמי שהינו במערכת יחסים מופנמת עם החלקי אובייקט גם הוא מפוצל ומודחק והיחסים בין חלק העצמי וחלק האובייקט מסומנים ומצוינים וניתנת להם משמעות על ידי מה שמאפיין אותם – במקרה זה – כאב, כעס, עצב ותסכול זה מה שמרכיב את מערכת היחסים הדוחה המופנמת. בצד השני של הרצף מה שפיירברן קרא "exciting object" (האובייקט המרגש) האם שמגרה ייתר על המידה, מאכילה יותר מדיי, מפתה מינית, חרדתית, מעוררת בתינוק צורך / הזדקקות שאינה ניתנת לסיפוק.
התינוק מפנים, מפצל ומדחיק את דמותה של אם זו ומפצל את החלק בעצמי שנזקק לה, בכך מייצר יחסים מופנמים שמאופיינים בתחושת הזדקקות בלתי נגמרת, תשוקה בלתי ניתנת לסיפוק ותסכול. שני סוגי יחסי האובייקט המופנמים האלו (המרגש והדוחה) נשארים מופנמים. המערכת המודעת מכילה תחושות מקובלות יותר. 
*גרף – ראה במאמר – מתאר את ששת המבנים הפנימיים של חלקי הארגון הדינאמי.
המערכת של האובייקט האנטי-ליבידינלי מתקיפה ומדחיקה את המערכת הליבידינלית (של השתוקקות) תוך שהיא דוחקת להתחבר מחדש עם האגו המרכזי. הסבר זה מראה שקל יותר לשנוא מישהו מאשר להשתוקק לו באופן שלעולם לא יבוא על סיפוקו. יש זוגות שרבים בעוצמתיות כזו שאנחנו תוהים למה הם עושים זאת וההסבר הוא בגלל התהליכים האלו.

תיאוריה לתקשורת בלתי מודעת
בכדי להשתמש בתיאורית יחסי אובייקט בתרפיה אנחנו זקוקים לתיאוריה שעוסקת בנושא. מלאני קליין (1946/1975), אנליסטית לונדונית שנולדה בגרמניה, טבעה את המונח "הזדהות השלכתית" (projective identification) בכדי לתאר תהליך בו האדם מקיא / מפנה חלק מהנפש שלו אל האחר בכדי להיפטר בעצמו מתחושות הכעס או תחושות לא מקובלות אחרות, אלמנטים מסוכנים. אנחנו מאמינים כעת שכל אחד ביחסים אינטימיים משתמש בהזדהות השלכתית, לא רק בכדי להגן על עצמו, אלא גם בכדי לתקשר לעומק.
פעוט "שם" מחשבות, צרכים ופחדים "אצל" אימו דרך הבעות פנים, מחוות גופניות, אינטונציה ווקלית ותנועות עיניים זעירות. האם "מכניסה" את התקשורת הזו דרך הזדהות השלכתית - ע"י הדהוד עם הארגון אובייקט הפנימי שלה, בכך משתתפת בחוויית התינוק. חוויות העבר שלה, של מצוקה, פחד או שמחה מאפשרות לה להבין את חוויות התינוק.חוויית ההיכרות המשותפת מתרחשת דרך אין סוף אינטראקציות כאלו של מעגל משליך ומפנים של הזדהויות שמתרחש בשני הכיוונים: האם גם משליכה את חרדותיה לגבי האמהות על תינוקה, שהזדהה איתם ואם הכול בסדר, משליך החוצה / בחזרה, הרגעה ואישור. בינקות, איכות האינטראקציות האלו הינן המרכיב המרכזי בהכרעה על מידת הביטחון בהתקשרותו של התינוק להוריו.
בבגרות, ההדדיות של מעגלים אלו חשובה באותה מידה ויותר הדדית. זוגות מבצעים באופן מתמשך מעגלים של השלכה והפנמה של הזדהויות שהינם מטבעם לא מודעים. תרפיה הופכת אותם ליותר מודעים כדי שלזוגות יהיו יותר אפשרויות בחירה איך להתחבר.

החזקה והכלה
מערכת היחסים אם-תינוק מאופיינת על ידי שני תהליכים שמרכזיים לתרפיה בזוגות. הראשון, החזקה  (holding) רגשית, מקביל לאופן שבו הורה מחזיק ילד בחיבוק ידיים לספק לו ביטחון, צמיחה והתפתחות. אנו קוראים לזה "מערכת היחסים הקונטקסטואלית" בתוך מעטפת הביטחון הזה, ההורה מציע את עצמו ביחסים של קשר עין לעין שזה כמו התקשורת הישירה בין בני זוג של תחושות פנימיות ועולמות פנימיים.
האם היא גם אובייקט גם של אהבה, גם של שנאה וגם של עניין עבור הילד והוא משתמש בה בכדי לעצב את עולמו של אובייקטים מופנמים באופן ישיר או ממוקד יחסים. ככל שהתינוק מבלה פחות זמן בידיו של ההורה, נפתח מרווח בין ההורה לילד שאנו מכנים "מרחב מעברי" בגלל שהוא מתווך בין העולם הפנימי לחיצוני הן של הורה והן של הילד – בין הילד להורה, ובין האספקטים השונים של מערכת היחסים.
*גרף שלישי – ממחיש את הבסיס הקונספטואלי לשימוש בהעברה והעברה נגדית בטיפול זוגי. החזקה קונטקסטואלית, המרחב המעברי, יחסי עין לעין.
קונספט שקשור להחזקה זהו ההכלה של ביון שבה ההורה מקבל את ההזדהות ההשלכתית של הילד באופן לא מודע ומאפשר לתכנים להישאר ולהדהד באובייקט המופנם שלו, בהבנה אינטואיטיבית, דרך אז ההורה מחזיר לילד את הבגרות והסובלנות שלו. ביון קרא לתהליך לא מודע זה רוורי (reverie) אז ההורה מחזיר לילד את התוכן המעובד על ידי הזדהות השלכתית משלו והילד חווה צמיחה רגשית. באופן דומה על תרפיסטים פעמים רבות להכיל את פחדי הזוג. לפעמים על ידי תהליכים מודעים ופעמים רבות התהליכים אינם מודעים. המעגלים הבלתי מודעים בין הלא מודע של תינוק ואמא הם השולטים על האינטראקציה ב – 21 החודשים הראשונים. הקריאה המהירה של הבעות הפנים, קולות ושינוי בתנוחת הגוף מקודדים באופן מיידי בזמן שההורה והילד קוראים את המצבים הרגשיים אחד של השני – תהליכים אלו הינם מתחת לרמת ההבנה המודעת קורים מהר ומייד. הם צובעים כל דבר אחר שקורה בינקות ואחר כך.
זוגות מהווים מיכל לא מודע אחד של השני באופן סימולטאני בזמן שגם מתקשרים במודע. בטיפול אנחנו גם מעבדים סימנים שאנחנו מקבלים מהזוג באופן לא מודע ואז עלינו להשתמש ב רוורי כדי לתת משמעות וורבלית ורגשית לחוויה.
הנרי דיק איגד את הרעיונות של פיירברן על יחסי אובייקט, קליין על הזדהות השלכתית, ויניקוט על מרחב מעברי וביון על המיכל ויצר באופן אינטגרלי את הגישה התיאורטית לגישה הטיפולית שבמאמר זה.
התפתחויות בתיאורית ההתקשרות של בולבי (1972), פונגי (2003) ואחרים יצרו את האופן שבו אנחנו מתארים את הקשר בין פעוט להוריו, ובין זוגות. הקלסיפיקציה של סוגי ההתקשרות של תינוקות לאמותיהם המבוססות על מחקר שנקרא "הסיטואציה הזרה" (strange situation) שבו תגובת התינוק לפרידה מאימו על ידי התבוננות בהתנהגות התינוק כשהיא שבה. התינוקות מחולקים כ –
1.  secure - (התקשרות בטוחה) – הולך אל אמא, עלול למחות, אך משתמש בה היטב.
2.  ambivalently - (התקשרות אמביוולנטית) – לסירוגין נאחז בה ומוחה בכעס.
3. distancing-insecure - (התקשרות בלתי בטוחה) – מתרחק מהאמא, מתעלם ממנה.
4. disoriented and disorganized - (התקשרות בלתי מאורגנת) – מתרחק מהאם ואז מתקרב, מסתכל אליה ואז מפנה את מבטו. דפוס תגובתי שמראה פחד בתגובה לאם.
Main ג(1991) מתארת סגנונות של התקשרות של מבוגרים באותו אופן. היא משתמשת בראיונות לקביעת סגנון ההתקשרות. הקידוד בודק את סגנון השפה בנרטיב ולא את התוכן. המנבא הטוב ביותר לסגנון ההתקשרות של הילד הינו סגנון ההתקשרות של ההורה שלו, בכך אנו מקבלים עדות מבוססת מחקר ראשונה להעברה אינטגרטיבית של יחסי אובייקט מופנמים.
Fonagy ואחרים (2003) חקרו איך אמהות מלמדות את ילדיהן להפנים חוויות, לפתח הבנה של המצב הרגשי של האחר בסיוע תהליך ההתקשרות. באופן דומה, זוגות מבוגרים הינם או בטוחים ביחסים בהם הבנה הדדית, או שהיחסים נפגעים בשל הסטאטוס הלא בטוח בהתקשרות.

מיניות
מיניות משחקת תפקיד מרכזי בזוגיות שמחברת התקשרות פסיכולוגית עם אינטימיות גופנית בהתבגרות ובבגרות ביחסי אהבה. מטפלי זוגיות זקוקים לידע על התפקיד של מיניות פיזית בהתבגרות, בבחירת בן זוג, ובתחזוקה או התפרקות של נישואין, ובדרכים שהילדים מושפעים מהקשר המיני של הוריהם. לזוגות רבים, פוקוס ספציפי על קשיים במיניות, מצריך מהתרפיסט לעבור ל sex therapy או להפנות לקולגה.  אנחנו ממליצים שכל תרפיסט ילמד על ההתפתחות והדינאמיקה של מיניות.

טכניקות קליניות
יש לנו פונקציות רבות בעבודה עם זוגות, אבל מעט טכניקות ספציפיות. תיאוריית יחסי האובייקט היא בעיקר דרך של עבודה משותפת עם זוגות לקראת הבנה וצמיחה. הפונקציות העיקריות הן:
1. ניהול המרחב בתוך מסגרת. אנחנו לא אומרים לזוג מה לעשות, אבל מטרת העבודה היא לשמר מרחב פסיכולוגי מקביל לסביבת האם המציעה מרחב לילד על מנת לצמוח. לשם כך, אנו מציעים גבולות ותנאים כגון: תשלום לטיפול, זמני פגישות מסודרים ונושאים לוגיסטיים אחרים המייצרים מרחב פסיכולוגי שבתוכו אנחנו עובדים.
2. ניהול הסביבה. בתוך מסגרת הטיפול, אנחנו לא אומרים למטופלים מה לעשות, איפה לשבת, אם זה מול זה, או מה לומר. אנחנו מצפים מהם לעבוד איתנו בסביבה שבה ניתן לבטא דברים קשים וקיימת סובלנות רבה מול נושאים קשים. עלינו ליצור החזקה של הסביבה הטיפולית במקביל לתפקיד החזקת ההורים. אנחנו גם רוצים להעריך את רמת ההתפתחות של בני הזוג ולזהות שמא הם נאחזים בדפוסי תפקוד ישנים מתוך פחד משינוי וצמיחה. רמות התפתחותית ישתנו במשך הזמן, ולעיתים קרובות הן עשויות להיות בלתי יציבות בתוך פגישה טיפולית.
3. הדגמת דרך העבודה. אנו מעודדים תקשורת והקשבה סובלנית כלפי הבנה מעמיקה המקבילה למושג "reverie" (משמש עבור האם/האנליטיקאי גשר לחלימה של התינוק/מטופל ולחלימה של עצמה/עצמו) אנחנו מצפים מכל אחד מבני הזוג להיות פתוח,לדבר ולהקשיב. אנחנו לא מבקשים מבני הזוג לבצע ג'ינוגרם (דיאגרמה של עץ משפחה המשקף יחסים ותהליכים) או לשתף בעברו. אבל כן מצפים לשמוע רגעים של גדילה בתוך יחסי האובייקט הטיפולי. לדוגמא, מה נושאים מסוימים עוררו בהם וכיצד עלה נושא זה בילדותם ואז בטיפול מחברים לכאן ועכשיו. יש התייחסות לפליטות פה וגם לחלומות. לא במובן של "מה משמעות החלום?" אלא מפרקים את החלום לתמונות ודימויים ושואלים את הזוג לגביהם.
4. מעקב אחר הרגש. בכל פגישה אנו עוקבים אחר תנודות הרגש על מנת לזהות האם הזוג נמצא בטריטוריה של הנעה או דחייה של היחסים המודחקים ועל מנת לזהות הגנות שונות המלוות בכעס עצב, פחד או עוררות כלשהי.
5. זיהוי סימנים גופניים. חלק מן הבעיות העמוקות ביותר או הטראומטיות באות לידי ביטוי גופני סומאטי, בין בני הזוג או לפעמים, בשל הזדהות השלכתית, אצל המטפל. חשוב לבדוק בטיפול, כאשר לאחד מבני הזוג סימפטומים של מחלה, כאבי שרירים, ישנוניות וכו' או מגיב שונה לדברים של המטפל במהלך הפגישות, הדבר עשוי להוביל לנושאים הקבורים עמוק בפנים.
6. מתן משוב במובנים רבים, נחשב תחת הקטגוריה של יצירת פרשנויות. אנחנו נותנים תמיכה או עצות כי לפעמים זוגות יכולים לנצל את זה, במיוחד ייעוץ הורי. אבל אלה לא המנועים שמניעים את גישת הטיפול ביחסי אובייקט. כל הפעילויות שלנו מטרתם לשפר את היכולת של בני הזוג לחשיבה קוגניטיבית ורגשית. אנו משקפים עבור הזוג מורכבויות שהם לא רואים בעצמם ובונים נרטיב של השערות לשלבי התפתחותם שתרמו לדפוסים בהם הם תקועים כעת. לבסוף, יש עבודה על העברות שלהם זה לזה וכזוג בטיפול על מנת להבין נושאים לא מודעים.
7. תבנית ההעברה וההעברה הנגדית כמנגנון הדרכה מרכזי של העבודה הטיפולית. מתרחשת כאשר מטופלים מתקשרים את ההיבטים של החוויה הפנימית שלהם כלפי הסביבה, אנו מכנים זאת העברה. עם זוגות, מתמקדים בטיפול, בעיקר בהעברת ההבנה כי בן הזוג אינו מסוגל לספק החזקה הולמת לצרכים אחד של השני. קושי זה עובר אלינו, המטפלים דרך העברה נגדית שלנו כלפי קשת הרגשות הקשים של המטופלים שאנו מתקשים להחזיק. הדרכה ופיקוח מסייעים למטפלים לפתח בסיס להבנת הדקויות והמשמעויות של תגובות בני הזוג, אבל גם המטפל המנוסה ביותר חייב להיכנע לתהליך של העברה נגדית המאפשרת הבנה מעמיקה של חווית בני הזוג מבפנים על מנת להבינם.
8. עבודה דרך. יחסי אובייקט מציעה גישה טיפולית מעמיקה, ארוכת טווח למשך חודשים עד שנים. חלק מהזוגות מגיעים לפגישה אחת עד מספר פגישות ועדיין מפיקים תועלת רבה. חלקם באים לסדרת מפגשים ( 3-12מפגשים) וחוזרים שוב במשך השנים. כאשר יש לנו את ההזדמנות לעבוד עם זוג על פני תקופה ארוכה יותר של זמן,
(בין חודשים לשנים) אנו שואפים לסייע להם "לעבוד דרך" הבעיות שלהם. תהליך זה משקף את הטבע בתהליכים של צמיחה, הכוונה לכסות שטחים חופפים שוב ושוב, כל פעם באמצעות דרכים שונות ולהתמודד עם תחומים בעייתיים מזוויות שונות במטרה לבנות דפוסים הסתגלותיים חדשים באמצעות טיפול ארוך. כמענה לאירועי משבר פתאומיים המתרחשים בחיים ודורשים התארגנות מחודשת כמו: מחלה פתאומית, פיטורים,מוות של ילד, או אירועי חיים התפתחותיים כמו: נישואין ולידה. התערבות קצרה יכולה להועיל אף היא.
 9. עבודה עם אובדן ופרידה. מטפלים ביחסי אובייקט רואים אובדן ופרידה כאחת מסוגיות החיים המרכזיות של בני הזוג הן בחייו המוקדמים של אחד או שני בני הזוג, או במהלך החיים המשותפים שלהם. כמו במקרה של אובדן ילד או גירושים קודמים (J. S. Scharff & Scharff, 1994) מבחינה קלינית, ההזדמנות להתאבל מהותית לסיום של כל טיפול. "קצב" זה מכין את בני הזוג לסיום הטיפול ולפרידה מהמטפל. לימוד זיהוי החרדה מסיום המפגשים והאבל עליהם, אשר בני הזוג יכולים לחוש לעיתים קרובות במהלך של העברה והעברה נגדית הוא המוקד העיקרי של העבודה שלנו ועל המטפל לנצל את ההזדמנות לסקור את מהלך הטיפול ואת החרדה של המטופלים בהמשך החיים בלעדיו.

סיכום
מערכת היחסים של בני הזוג הוא מרכזי בארגון המשפחה הגרעינית המורחבת, המקום בו בעיות הפרט באות לידי ביטוי בכל מערכת היחסי אנוש. היא נשענת על ההיסטוריה של כל אחד מבני הזוג המנסים ליצור משהו חדש שממנו שניהם זקוקים לשאוב עידוד. קשיים במערכת היחסים שלהם מהווים מכשולים להמשך ההתפתחות שלהם על מנת להציע בסיס בטוח עבור הדור הבא ועבור המשפחה המורחבת. מבחינה קלינית, אנחנו מסתמכים על הדרכים בהם היחסים באים לידי ביטוי בטיפול במהלך העבודה שלנו. הטיפול משקף את היחסים הטיפוליים וההקבלות של בני הזוג כפי שהם משחזרים את הקשיים שלהם באינטראקציה של העברה והעברה נגדית. כלי הטיפול מתמקדים בהיסטוריה של האובייקטים הפנימיים של בני הזוג כפי שבאים לידי ביטוי בכאן ועכשיו של הפגישות הטיפוליות, בחינת מיניות בני הזוג, שימוש בחלומות, שיח על אובדן ופרידות מהם סבלו בני הזוג, כל הגורמים הללו חוברים יחד לטיפול ביחסי אובייקט.

Handbook of Couple Therapy
Edited by Michele Harway 2005– Object Relation Couple Therapy



לאתר של של מכון ס.ד.ר בהנהלת רונית סמדר דרור>>
 

אולי יעניין אותך גם
איך תלמדו למבחן התיאוריה בקלות?

סיכום מאמר של .David E. Scharff and Yolanda de Varela.  תרפיה מבוססת יחסי אובייקט מרוכזת ביחסים בין השותפים, בהתחשב בדפוסים של ההתקשרות שלהם והתרומה של כל אחד.

סקירת קורס ממונים על בטיחות בעבודה

סיכום מאמר של .David E. Scharff and Yolanda de Varela.  תרפיה מבוססת יחסי אובייקט מרוכזת ביחסים בין השותפים, בהתחשב בדפוסים של ההתקשרות שלהם והתרומה של כל אחד.

לימודי הנדסאי סאונד

סיכום מאמר של .David E. Scharff and Yolanda de Varela.  תרפיה מבוססת יחסי אובייקט מרוכזת ביחסים בין השותפים, בהתחשב בדפוסים של ההתקשרות שלהם והתרומה של כל אחד.

אילו מקצועות אפשר ללמוד אונליין?

סיכום מאמר של .David E. Scharff and Yolanda de Varela.  תרפיה מבוססת יחסי אובייקט מרוכזת ביחסים בין השותפים, בהתחשב בדפוסים של ההתקשרות שלהם והתרומה של כל אחד.

קורס יועצי משכנתאות – מה זה אומר ולמי זה מתאים?

סיכום מאמר של .David E. Scharff and Yolanda de Varela.  תרפיה מבוססת יחסי אובייקט מרוכזת ביחסים בין השותפים, בהתחשב בדפוסים של ההתקשרות שלהם והתרומה של כל אחד.

איך לגייס את הכסף ללימודי תואר?

סיכום מאמר של .David E. Scharff and Yolanda de Varela.  תרפיה מבוססת יחסי אובייקט מרוכזת ביחסים בין השותפים, בהתחשב בדפוסים של ההתקשרות שלהם והתרומה של כל אחד.

מחפשים כיצד ולאן להתקדם? כל הסיבות להוציא תעודת הוראה

סיכום מאמר של .David E. Scharff and Yolanda de Varela.  תרפיה מבוססת יחסי אובייקט מרוכזת ביחסים בין השותפים, בהתחשב בדפוסים של ההתקשרות שלהם והתרומה של כל אחד.

לימודי ביולוגיה (חינוך)

סיכום מאמר של .David E. Scharff and Yolanda de Varela.  תרפיה מבוססת יחסי אובייקט מרוכזת ביחסים בין השותפים, בהתחשב בדפוסים של ההתקשרות שלהם והתרומה של כל אחד.

מדוע חשוב לקבל המלצות על קורס מנעולן בירושלים?

סיכום מאמר של .David E. Scharff and Yolanda de Varela.  תרפיה מבוססת יחסי אובייקט מרוכזת ביחסים בין השותפים, בהתחשב בדפוסים של ההתקשרות שלהם והתרומה של כל אחד.