במוקד אירועי ערב הפתיחה של פסטיבל המחול ה-27 יעמוד השנה מופע 'פנס בודד', ערב מחווה למלחין והיוצר סשה ארגוב, לרגל 100 שנה להולדתו. ארגוב, מלחין ויוצר מהחשובים בישראל היווה השראה לכוריאגרפים רבים ובערב יטלו חלק כ-1,500 רקדנים שיתרגמו את יצירותיו למחול העממי.
את הערב תנחה גלית גיאת שתיקח חלק גם בקטעי שירה ומשחק ואליה יצטרפו אניה בוקשטיין, גבי עמרני, סגיב כהן, קובי רכט, עדנה גורן, אסנת ז'נו מרום, ישראלה אסגו והחברים של קריבו - אילן ליבוביץ, אורי בנאי, ניקי גולדשטיין. בסיום, כמדי שנה, ייערך מפגן מרהיב של זיקוקי דינור.
את המופע מביים המנהל האמנותי של הפסטיבל שלמה ממן ולצידו ליאת כץ-פרחן (הפקה), דוד קריבושי (עיבודים וניצוח) ודן ציפורי (ניהול מוסיקלי).
"המופע מוקיר את פועלו של סשה ארגוב ומוקדש ללחנים שעשה לאורך השנים באמצעות המחזה, ריקוד ונגינה", מציין שלמה ממן. "נעלה עם ביצועים חדשים, לצד זמרים שביצעו את השירים במקור. אנו מעניקים לשירים עיבודים חדשים קוליים ומוסיקליים, ומעלים בין היתר את 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר' בריקוד על הבמה ואת השיר 'סרט הודי' בריקוד ובעיבוד מיוחד. כל אלה מלווים בתלבושות מיוחדות. אני מזמין את כולם להגיע לאמפיתאטרון".
***
אלכסנדר (סשה) ארגוב נולד ב-26 באוקטובר 1914 ונחשב לאחד מגדולי המלחינים בזמר העברי וחתן פרס ישראל בתחום זה. ארגוב נולד במוסקבה בשם אלכסנדר אברמוביץ'. בהיותו בן ארבע החל לנגן בפסנתר ולהלחין, ובגיל שש החל ללמוד מוזיקה בצורה מסודרת. בשנת 1934 בהיותו בן 20 עלה ארצה, עזב את תחום הנגינה ועבר להלחנה. שנה לאחר עלייתו לארץ החל לחבר מנגינות להצגות. ארגוב כתב יחד עם המחזאי גרשון פלוטקין הצגות מוזיקליות לקיבוצים ולמושבים שהזמינו אותו לאירועים שונים. בתקופה זו הלחין ארגוב כ-200 (!) שירים שמרובם לא נותר תיעוד. ארגוב הקפיד, עם זאת, למצוא את פרנסתו לא על המוזיקה, באומרו כי 'המוזיקה היא הקצפת, משהו טהור שלא למען כסף'. הוא התגורר ברחוב סירקין בתל אביב ועבד (1957-1935) כקופאי בבנק לתעשייה ומאוחר יותר (1980-1959) עבד בחנות הספרים הרוסיים 'בולסלבסקי', ובשעות הערב הלחין את שיריו.
במלחמת העצמאות הלחין שירים ללהקת הפלמ"ח הצ'יזבטרון, בהם 'הרעות' (שיר שהפך לסמל המלחמה), 'השחרור' ו'הפלמ"חניק מחפש את המחר'. לאחר קום המדינה החל להלחין מוזיקה לתיאטרונים 'המטאטא', 'לי לה לו' והקאמרי, בהצגות כמו 'מלכת שבא', 'אסתר המלכה', 'דוקטור דוליטל', 'הנסיכה טורנדוט', 'כתר בראש', 'יתוש בראש' ו'הרפתקה בקרקס', לתסכיתי רדיו ולאחר מכן גם לסרטי קולנוע, בהם 'חבורה שכזאת' ו'הוא הלך בשדות'.
בשנות ה-50 וה-60 עבד עם מספר להקות והרכבים: להקת הנח"ל, בצל ירוק, התרנגולים והחמציצים. הוא הלחין ללהקות אלה את שיריהם של מיטב הפזמונאים והמשוררים של התקופה: חיים חפר ('שיר השכונה', 'השמלה הסגולה', 'אדוני השופט', 'האם אמרו לך פעם', 'דינה ברזילי', 'הוא לא ידע את שמה', 'שיר אהבה חיילי'), נתן אלתרמן ('אליפלט', 'שיר ערש'), ע. הלל ('יוסי ילד שלי מוצלח', 'ככה סתם'), עמוס אטינגר ('כשאור דולק בחלונך', 'חופשה באדום') יורם טהרלב ('שיר פרידה לקיץ', 'את מה שרציתי') ועוד. ב-1961 הלחין את שירי המופע 'יוסי-חזקי-יונה', וב-1964 הלחין את שירי המחזמר 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר' של נתן אלתרמן, שנחשב עם השנים לאחד המחזות הקלאסים העבריים. בין השירים במחזמר, שהפכו ללהיטי התקופה, היו 'שיר הסנדלר', 'שיר המריבה' ו'שיר הפיוס'. לאחר מכן המשיך לעבוד עם אלתרמן ועם כוכבי 'שלמה המלך', אילי גורליצקי ויונה עטרי, במופע 'שוק המציאות' עם שירים כמו 'קונצרטינה וגיטרה'.
בשנת 1968 יצא התקליט 'שירי סשה ארגוב' עם עדנה גורן וקובי רכט, להם הלחין ארגוב שירים של אלתרמן ('זמר המפוחית'), חיים חפר ('משעמם') ויעקב שבתאי ('לפנות ערב' הידוע כ'בין ברושים', ו'אהובתי שלי לבנת צוואר') שזכו להצלחה.
ארגוב הלחין יותר מ-1,200 (!) שירים, כשייחודו כמלחין הוא בהרמוניה ובמנגינה המיוחדת שחורגת במידת מה מהלחן הסטנדרטי, ובהפתעה שמופיעה תמיד במהלך הלינארי של המנגינה. ארגוב הוציא את לחניו בספרים על מנת לשמר את ההרמוניות שלו לדורות הבאים, שכן הוא נחשב ייחודי לא רק בלחניו אלא גם בהרמוניות שהוא צירף אליהן, והקפיד מאוד על החיבור של שני המרכיבים הללו.
בשנת 1978 פגש ארגוב באורה זיטנר כשהיא מנצחת על מקהלה ומבצעת קטע שירה, והחליט כי הוא רוצה בה כמבצעת שיריו. מאותה עת היא הפכה להיות הפרשנית הרשמית שלו והיא מזוהה יותר מכל זמרת אחרת עם המלחין. תוצאת מפעלם המשותף הייתה שני תקליטים בהם זיטנר מבצעת את שירי ארגוב בלוויו פסנתר בלבד. השיר הידוע ביותר בביצועה הוא 'שיר ארץ' ('ארץ שיושביה היא אוכלת') למילותיו של נתן יונתן. יוצר אחר שהעיד על עצמו כמי שהושפע מאוד מלחניו של ארגוב הוא מתי כספי, שאף הוציא בשנות ה-80 שני אלבומים המוקדשים לשיריו והעלה מופע יחד עם ארגוב בשם 'מתתיהו ואלכסנדר'. בשנת 1980 הוציא גם אריק איינשטיין אלבום המורכב כולו משירי ארגוב שנקרא 'ארץ ישראל הישנה והטובה חלק ד': משירי סשה ארגוב'. ארגוב זכה לכמה מופעי הוקרה לשיריו, בהם המופע 'תפוח הזהב' ב-1974 וערב מחווה בהיכל התרבות ב-1985. מבקר המוזיקה הנודע וירג'יל תומסון הישווה את מיטב לחניו של ארגוב למלחינים גדולים דוגמת קורט וייל.
ב-1988 זכה בפרס ישראל בתחום הזמר העברי. סשה ארגוב נפטר בשנת 1995 ורבים ראו בכך סיום תקופה בזמר העברי. בשנים האחרונות הועלו מספר מופעים שהחיו את יצירותיו של ארגוב, ביניהם המופע 'מעבר לתכלת' עם דורית פרקש, בועז פייפר ודוד זבה. כמו כן מוקדשות לו מדי פעם תוכניות רדיו עם שיריו.
