תלמיד מצטיין שהעדיף להזיע ולהגיע עד ליחידת דובדבן הנחשבת.את יום הספורט של אהוד שניאור שנפל בזמן אימון, ההורים שולה ויעקב מציינים בכל שנה בבית הספר בו למד "אורט כרמים" שבכרמיאל.
השנה יתקיים יום הספורט ביום ה' 18.9.2014.
שבוע לפני, ב-11.9.2014 בשעה 9:30 בבוקר יקיים יעקב, אביו של אהוד, כמנהגו בכל שנה, הרצאה לכיתה יא' בעניין אהוד.
אהוד נולד ב ו' באב תשמ"ג , 16.7.1983, בירושלים, ונפל בא' באלול תשס"ב, 09.08.2002 מהלך אימון והוא רק בן 19 בנפלו.
מקום קבורתו: בחלקה הצבאית בית העלמין כרמיאל.
אהוד הותיר אחריו הורים, אח ואחות.
שולה ויעקב ההורים של אהוד לא מוותרים על העברת הסיפור של אהוד וכלפיד האש הם דואגים בכל שנה להשמיע ולהסביר את הסיפור לכל תלמיד בשכבות הגבוהות.
שולה מספרת לי שהם מדגישים בפני התלמידים שלא רק מפקדים טעו, גם אהוד לא האמין כי הגוף יבגוד בו והמשיך להתאמן כפצוע, "יש להקשיב לגוף" מסכמת שולה.
בבית הספר "אורט כרמים" בו למד, הגיע אהוד להישגים וזכה להצטיינות ולתעודות עם ציונים גבוהים מאוד גם בבחינות הבגרות.
בחופשות, עבד עם אביו בגינון, עזר בבית וכן עבד כמוכר בדוכן אוכל ב"פסטיבל המחולות" שהתקיים בעיר.
כדי לשפר את הכושר הגופני שלו התאמן כשנה וחצי ב "לקראת גיוס" ערך ריצות ממושכות ברחבי כרמיאל והיה שב הביתה מזיע ומרוצה.
וכשמועד גיוסו של אהוד קרב והלך, אמו ביקשה שלא יהיה קרבי, ואהוד ענה: "מי יעשה את העבודה הקשה בצבא אם כולם יגידו לא"?
"אהוד התגייס לצה"ל במחצית חודש מארס 2002 והתקבל ליחידת העילית "דובדבן". את הוריו כמעט שלא שיתף במעשיו בצבא כדי למנוע מהם דאגה מיותרת. במהלך מסלול ההכשרה נפצע בעקב, ויצא לחופשת מחלה ממושכת. הוא רצה מאוד לשוב ליחידה ולחברים ואף ויתר על חופשת ה"רגילה" המתוכננת, אך בשל פציעתו התקשה להדביק את הפער בריצת האימון המתקדם והתמוטט. שרשרת כשלים הובילה למותו של אהוד ביום א' באלול תשס"ב (9.8.2002). בן תשע-עשרה היה בנפלו.
הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בכרמיאל. הותיר הורים, אח ואחות.
נסיבות נפילתו של אהוד זכו לסיקור נרחב בתקשורת ורבות נאמר ונכתב על התנהגות סגל הפיקוד כלפי הטירונים.
בסיכום דבריה של ועדת החקירה שהוקמה נכתב: "על צה"ל להפנים את חומרת האירוע והתופעה. עליו לשקוד שמקרים שכאלה לא יתרחשו עוד. מותו הטרגי של חייל חדור מוטיבציה וערכים, בנסיבות אלה, צריך להיחרת על לבותינו. שומה על טרגדיה נוראה זו לעמוד כנר לרגליהם של מפקדים ולוחמים, ולסמן את גבולות האסור והמותר בהכשרת הלוחם".
בעקבות האירועים שונתה הגישה בצה"ל בכל הקשור במאמץ גופני הנדרש מחיילים והיחס של מפקדים לחייליהם. סיפורו של אהוד מועלה ומוזכר בקורסים בטירונות ובשיחות עם חיילים בהקשר לנושאים כגון כבוד האדם, שמירה על נוהלי הצבא ועוד. הוריו של אהוד אף מוזמנים להרצות בפני חיילים ולספר על האירועים מנקודת ראותם.
שולה משתפת אותי, בכך שהאובדן לא הולך ונעשה קל עם השנים, זה רק מחמיר, הכאב קיים, תמיד שם, רק לומדים לחיות איתו"
שלעולם לא תדעו עוד צער.
אהוד שניאור - יהי זכרך ברוך.
