הימים שבין שואה לתקומה מעלים הרהורים לגבי הדור המייסד, האנשים שהגיעו כיום לגיל זקנה. האם אנו כחברה מכבדים ומוקירים?
האם המסגרות העירוניות האמונות על כך מספקים את המיטב למענם?
יצחק לוי, המוכר לוותיקי כרמיאל כ "אבו זקן", נמנה עם מייסדי העיר כרמיאל ומראשוני המתנדבים במד"א .
יחד עם דליה אשתו הקימו כאן את ביתם ומשפחתם ואין תושב כרמיאלי ותיק שלא הכירם.
לאורך השנים הרבה יצחק להתנדב בקהילה ותרם לפיתוחה ולקידומה של העיר כרמיאל.
בעיקר זכורה לנו תמונתו באמבולנס של מד"א, חייכן, אדיב ותמיד נכון לסייע.
בגיל 79 בשל מחלות מורכבות וכריתת שני רגליו נאלצה המשפחה לדאוג לו לטיפול מתאים שייתן מענה לאורך כל שעות היום והלילה.
לאחר בדיקה מדוקדקת ומאבק של אחיו בסיוע אשי טאוב (שהמשפחה זוכרת לו חסד ) אישרו העברתו מבית אבות בשפרעם לבית האבות "בראט" בכרמיאל.
כיום, לאחר 6 שנים של טיפול מסור בבית האבות "בראט" אומרים ילדיו שזה הצעד הנכון ביותר שיכלו לעשות למען אביהם ושמחים לספר ולהעביר הלאה את הרגשתם ומחשבתם לגבי הטיפול המסור שזוכה לו אביהם.
יצחק הגיע במצב מאוד מורכב לבית האבות "בראט", מצב של חולי קשה, תשישות וניתוק, מראהו היה ממש מכמיר לב.
בזכות הטיפול של הצוות כולו התחזק האב ולמרות החולי הקשה הוא נראה כאדם שכבודו נשמר, מטופל ומטופח.
לילך לוי, בתו, מספרת בהתרגשות איך פעמים רבות ראתה במו עיניה את האחיות מגיעות למצב שמאכילות אותו בידיהן, העיקר שיתחזק.
את המשפחה מעדכנים בכל דבר, אם האב לא אכל או משהו משתנה בו.
אין טשטוש או הסתרה, ישר מדווחים.
הילדים מגיעים כל יום לביקור וזוכים להתקבל במאור פנים, מעולם לא חשו שהם מציקים לצוות או מקשים בביקורם, האווירה במקום נעימה, ישנה הקפדה ושמירה על ניקיון הסביבה וניקיון הגוף.
לילך מספרת שהצוות כל כך נכון לסייע ונענה לבקשות אישיות של המשפחה ברצון ובאהבה.
לדוגמא, חפיפה בשמפו מיוחד שהילדים מביאים או התזת בושם שאבא ירגיש נעים, מוזגים סודה כשהמים לא מתקבלים בברכה, מערבבים כדור תרופתי בגלידה כדי להקל על הבליעה.
מחוות של רגישות למען החולה, הכל על מנת להקל, לתת הרגשה טובה ואהובה.
ישנה גם עובדת סוציאלית הנותנת מענה לכל שאלה, דיאטנית שבודקת ומתאימה להם את האוכל. מי שלא אוכל- מקבל תוסף מזון.
גם הקשר עם המעגל הרחב יותר בהנהלה יציב וטוב, חייבת לציין את שלומי פינקלשטיין ז"ל שהקשר עימו היה הדוק, בכל בוקר היה עובר ואומר לכל המטופלים בוקר טוב, ושולח לנו תמונות.
גם עם אלכס פלד, יש תמיד תחושה של זמינות לשמוע, לתת תשובות, לשאול, להעביר משוב והכל ממקום של רצון לתת הרגשה אוהבת ומכבדת של בית.
לצד הטיפול האישי מרבים בבית האבות לייצר אירועים שיכניסו אווירה של חגיגה ושמחה:
חגיגת ימי הולדת ותוך כדי כך נוצר מפגש עם המשפחות, חגיגית ראש חודש יחד עם בנות מתנדבות שעושות קידוש, מברכות ומכניסות שמחה- מרגש מאוד.
טקסים בימי הזיכרון ויום השואה, ציון החגים כולם, אירועים ייחודיים עם מתנדבים כדוגמת שתילת עציצים עם תלמידי כרמים בט"ו בשבט.
אשרינו שזכינו במקום שיודע כבד את האדם בזקנתו.
הכתבה באדיבות עיתון "מלך הגליל", צביקה וישניה 050-3010878
.jpg)
.jpg?rnd=1007967422)
.jpg?rnd=1274782117)
.jpg?rnd=1788999128)
