טל אדריאנה פרל בת 25 מכרמיאל מרותקת לכיסא גלגלים בעקבות תאונת דרכים שעברה בילדותה.
לפני עשרה חודשים ילדה את בנה דין ונבחרה להוביל כפרזנטורית את הקמפיין לעגלות ילדים של חברת סייבקס.
ביום רביעי השבוע בכתבה בערוץ 12 הגענו לטל שמסבירה שהמסר שלה פשוט.
היא מוכיחה דבר אחד תמיד שהכל הכל אפשרי ושהשונה הוא גם שווה.
הכירו את טל המדהימה ביופייה ולא פלא שחברת סייבקס, ביקשה שתייצג אותם.
טל לא רק יפה, היא ספורטאית, היא חכמה, מוכשרת, מנהלת אורח חיים רגיל כמו רובינו ותמיד מחייכת, שלא כמו רובינו ולמרות שהיא מרותקת לכיסא גלגלים מעל 20 שנה.
היא בת מאומצת להורים מדהימים שנסעו עד לברזיל להיות בלידתה ולהביא אותה הביתה לכרמיאל, העיר בה הם גרים כ-40 שנה.
את ילדותה עשתה בגן האירוסים ורק בת 5 הייתה כאשר באחת הנסיעות עם ההורים
ליד כפר מנדא, עברו תאונת דרכים קשה, כאשר נהג שאיבד שליטה עם רכבו, נכנס ברכבם, בדלת מאחור, שם ישבה חגורה בכיסא הבטיחות.
כתוצאה מההדף של המכה, גופה עם החגורה האוחזת בו, נע קדימה ואחורה וגרם לנזק בלתי הפיך
חוליות נשברו וחוט השדרה נקרע. מה שהשאיר אותה משותקת מהחזה ומטה לצמיתות.
ילדה בת 5 במסע של שנה וחצי בבית חולים שיקומי לילדים בירושלים, תקופה בה ההורים עברו לגור בעיר הקודש, כדי שלא תצטרך לגור בבית החולים ומידי יום הגיעו לכמה שעות של עבודה שיקומית, שם לימדו את טל איך לחיות עם המצב החדש על הצד הטוב ביותר.
איך להתקלח לבד, איך להתלבש לבד, לעשות מעברים מהכיסא גלגלים למיטה, לרצפה ועוד.
"בעצם מהיום שאני זוכרת את עצמי ולמרות שהייתי קטנה, התעקשתי להמשיך להיות אותה הילדה לפני התאונה.
אהבתי להתלבש יפה כשהלכתי לגן, הייתי דוגמנית קטנה ולא רציתי לאבד את זה.
המשכתי להסתדר עם הגיל, לטפח את עצמי.
אני מנהלת אורח חיים ממש רגיל, רגיל לחלוטין כשל אחרים, רק עם הכיסא גלגלים.
נוהגת, משחקת טניס, שוחה הרבה.
בילויים, טיולים, טיסות לחו"ל טיילתי בעולם, מעולם לא עשיתי לעצמי שום הנחה,
מעולם לא וויתרתי על שום מטרה ששמתי לי.
יש מי שהולך אני מתגלגלת! הכסא הוא חלק ממני.
לא אוכל להתנייד בלעדיו, הוא האופציה היחידה להתנייד".
את ממש השראה לאנשים בריאים שאומרים קשה לי.
" אני באמת מתכוונת בקרוב להתחיל לתת הרצאות ומבטיחה לשתף יותר על חיי
על ההתמודדויות קשות, ובכל זאת לחבק כל התמודדות ולצמוח איתה"
בהרצאות טל תשתף גם את הסיפור הכואב שחוותה כאשר הייתה בת 18 כאשר בחור ניצל מינית את מצבה והיא לא יכלה לברוח.
"אני לא מוכנה להתקרבן, לא אתן לאף אחד לנצח אותי"
כמה כוחות יש בבחורה אחת, עם עיניים חכמות, חיוך גדול ולב ענק.
שהספיקה להתחתן להיות אמא בת 24 שמיד אחרי הלידה בבית חולים איכילוב, מצאה את עצמה בטיפול נמרץ מורדמת ומונשמת למשך חודש וחצי, בעקבות ניתוח קיסרי שהיה מתוכנן והסתבך והותיר בה נזק משמעותי.
אבל היא שוב נשמה עמוק וממשיכה להיות חזקה, ממשיכה לעסוק בספורט שלה שתמיד היה חלק מחייה.
השחייה שאותה היא אוהבת, שנכנסה לחייה מאז גיל 6 אחרי התאונה, בעקבות החשיבות לשיקומה.
מאז פיתחה את השחייה ועסקה בספורט התחרותי הזה עד גיל 17 ולמרות שהיא לא מוותרת על השחייה כתענוג, את התחרותיות שלה העבירה לענף אחר והוא טניס שולחן , ענף ספורט שאיתו משתתפת בתחרויות ארציות.
את זוכרת אותך בת 5 אחרי התאונה?
מהסיפורים אני יודעת שהייתי מורדמת ומונשמת חודש וחצי בבית החולים, (שלושה חודשים נוספים עם ההנשמה) כאשר הורידו לי את ההרדמה והתעוררתי, כמובן שניסיתי לקום ומיד הבנתי ואמרתי "אני לא מרגישה את הרגליים".
שאלתי המון שאלות והסבירו לי מהרגע הראשון שאני לא אוכל לחזור ללכת, והבנתי מגיל קטן שאני צריכה להסתגל למצב החדש.
איך החברה קיבלה אותך?
ביסודי , באירוסים. הייתי מוקפת בחברים תמיד במרכז העניינים.
הימים הראשונים בבית ספר תיכון "כרמים" היו מעט יותר קשים כי הייתי מוקפת גם בתלמידים חדשים שלא מכירים אותי מהיסודי וחלקם לא קיבלו אותי מהכרות ראשונית.
אבל מהר מאוד תפסתי את מקומי, וכולם התחברו אליי ולאופי שלי ולא נתנו לכיסא גלגלים חשיבות.
עברת דברים קשים בחיים, נעזרת במטפלים? פסיכולוגים? עם גישה כשלך?
מעולם לא הלכתי לטיפול פסיכולוגי.
עם המשפחה שיש לי שכל כך תומכת, הרבה חברים מדהימים.
לא פלא שאני חזקה, כולם שם תמיד בשבילי.
הקרדיט כולה אלייך, לדרך שבחרת לחיות את הניצחונות ולא את האירועים הקשים.
"זה נכון שיכולתי לבחור לחיות את חיי אחרת, במסכנות.
אבל אני חזקה, אני חייבת להישאר חזקה, הגישה לחיים מקלה על הכל, על איך שאני בוחרת לראות את הדברים ולהמשיך.
יש לך איזה מסר אחד להעביר לאנשים?
כשיצאתי עם חברות למועדונים, היו אומרים לחברות שלי "כל הכבוד שאתן מוציאות אותה"
כל הכבוד שאתן חברות שלה.
הן היו מתעקשות להסביר שאני כמו כולן ואני לא חברה בחסד ושהן זכו בי כשם שזכיתי בהן.
יש סטיגמה על האחר, על השונה.
ולא רק על מי שמוגבל.
זה הנמוך או הגבוה, זה הכהה או הבהיר. זאת העדה ולא חסר מה עוד.
רבים נרתעים מי ששונה מהם
אני שוברת כל מוסכמות, תמיד מטופחת, מתלבשת יפה, לא נותנת לקשיי החיים להפריע לי , להפיל אותי או לעצור אותי.
התעקשתי תמיד לחיות כמו כל אחד אחר והצלחתי.
אין שום הבדל בנינו, אני רק על גלגלים.
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
.jpeg)
