נהג האמבולנס הראשון בכרמיאל- שמשון צינר

שמשון צינר, מציל הנפשות והמיילד שנכנס לספרי ההיסטוריה של העיר כרמיאל כמיילד.

שמשון צינר ז"ל היה מי שחנך את תחנת מד"א כרמיאל החדשה בשנת 70 והפך להיות נהג האמבולנס הראשון של תחנת מד"א כרמיאל והסביבה.

על אירועים של פצועים וחולים מעולם לא סיפר גם כאשר סיפרו עליו כי הציל חיים, נשאר דיסקרטי.

אבל על לידות שמח לספר וגם על לידת תאומים מאושרת.

שמשון זכה לכ- 300 לידות כאשר הזמין אותו מני פאר ז"ל לתכניתו, לראיון טלוויזיוני.

ההסבר למספר הלידות הגבוה לטענתו של שמשון היה המרחק של כרמיאל מבתי החולים,

כ-25 דקות.

בשביל מי ששרד את השואה והריח את ריח המוות, סיפר אז שמשון כמה מרגש כל פעם לגעת בתחילתם של חיים.

עוד הוסיף כי: "הנשימה הראשונה, זה הדבר היפה ביותר בעולם.

לאחר הלידה היילוד הוא הכוכב, אך מי שלא ראה את היולדת רגע לאחר הלידה, לא ראה דבר יפה מימיו.

אם הייתי צייר, הייתי מצייר את זה".

לצערו, יחד עם היופי של הלידות, ראה ונגע גם במוות, טיפל בפצועים של תאונות דרכים, ראה רגעים דרמטיים ותמיד צחק כדי להשכיח לחולים את כאבם.

משאלת לב אחת הייתה לו, להישאר במקצוע ועם כמה שיותר כוחות על מנת לעזור לאנשים.

ראשוני העיר ידעו לספר עליו כמה העזרה הייתה בדמו, כמה אדיב ומחויך תמיד היה- בכל שעה ביום ובליל, בקיצים ובחורפים קשים, בכל רגע היה נענה ושמח לעזור בכל קריאה.

תירצה איגרא ז"ל, עורכת העיתון הראשון בכרמיאל, "דע-מה" כתבה עליו "שמשון צינר הוא פירמה, מוכן תמיד לכל קריאה, מחייך ואדיב, סודך תמיד נשאר איתו".

שמשון נולד בהונגריה, עלה לארץ בשנת 1948, שירת בצבא והגיע לכרמיאל בשנת 1965, שנה לאחר היווסדה.

כאשר הגיע לעיר כרמיאל, עדכן את צוות ההקמה של העיר ברשותו של אדם טל ז"ל כי הוא מוכן לכל עבודה.

כעבור שנה הצטרפה גם משפחתו לעיר כרמיאל, אישתו שושנה ז"ל ושני בניו גלעד ונעמן.

בתחילת עבודתו בכרמיאל היה אחראי על מערכת המים, גם אז היו הרבה טלפונים על בעיות צנרת.

בהמשך כאמור, הוכשר להיות נהג האמבולנס הראשון בעיר כשהוא בעצם מחליף את מי שהתנדב לפניו וגם הוא מוכר לתושבים הראשונים בעיר, יצחק אבו זקן ז"ל.

עד להקמת תחנת מד"א, הכל התנהל מביתו של שמשון, היו גם לידות שהתרחשו בביתו.

משמרת של 24 שעות ביממה ללא מחליף, קורסים לשיפור הידע ועוד...

רק בשנת 1973 כשעבד בתחנת מד"א כשלוש שנים נכנס נהג נוסף והיה מי שיחליף אותו במשמרות, אז גם היו רופאים תורנים, דר' פליטמן, דר' פרלין ועוד.

בנוסף להיותו נהג האמבולנס, היה גם אחראי היה על מערכת כיבוי האש, שגם בתחום זה הציל חיים ורכוש.

שמשון קיבל המון מכתבי תודה נרגשים ותעודות הוקרה רבות ומגוונות מכל גווני האוכלוסיה, מתושבים ועד לראש העיר אשר נשמרו עם השנים וגם גזרי העיתון אשר נמצאים אצל הילדים.

בשנת 1975 נהרגה שושנה, אשתו בתאונת דרכים, שושנה ז"ל שהייתה אזרחית עובדת צה"ל גם היא התנדבה בשיקום נכי צה"ל, פתחה את ויצ"ו בכרמיאל והייתה אישה מאוד אהובה בעיר.

בשנת 1981 נישא שמשון בשנית.

שנים רבות תרם צינר לעיר ואחרי 27 שנות עבודה באמבולנס, ב- 30/9/1992 פרש שמשון בטקס פרידה שהעירייה ערכה עבורו וקיבל את סמל העיר.

דר' פרלין, שהיה מנהל מרפאת קופת חולים 'כללית' ויקיר העיר כרמיאל, אמר על שמשון שהוא ראוי לקבל את יקיר העיר.

תגובתו התפרסמה: "זה אדם שעשה בלי סוף שעות בשרות הציבור, הרבה מעבר למה שהיה אמור לעשות במסגרת תפקידו כנהג אמבולנס.

כל מי שנמנה עם ראשוני העיר, יעיד על כך".

וכך היה!

שמשון צינר ז"ל היה מלאך ויקיר העיר, הלך לעולמו כשהוא בן 74, בשנת 2001 ונקבר לצידה של שושנה ז"ל, אם ילדיו ואהבת חייו.

יהי זכרו ברוך.