אין באמת אדם שזקוק למידע על אודות נגיף הקורונה והמשבר שפקד את העולם בשנה האחרונה. לרוב, כשמדברים על הקורונה, נוגעים בהיבטים הכלכליים ובהתמודדויות של בעלי העסקים בארץ, מדברים על נתונים כמו מספר נדבקים ומחלימים ומזכירים לציבור להיזהר ולנקוט בצעדים כמו עטיית מסיכה או היגיינה אישית.
המקרים שנוטים לדבר עליהם קצת פחות, אלה המקרים של האנשים שנדבקו בנגיף הקורונה והחלימו ממנו, ולו כי הם ממשיכים לסבול בגלל טיפול לא ראוי שקיבלו. נכון, קשה להאשים את הצוותים הרפואיים, במיוחד כשמדובר במחלה חדשה ולא מוכרת ובעומס שנוצר, אך עדיין חלה על הצוותים הרפואיים החובה לתת טיפול מקיף, מה שלצערנו לא תמיד קורה. מי שסובל מרשלנות רפואית בעקבות נגיף הקורונה בהחלט צריך לדעת את זה וגם לנסות ולהבין מה אפשר לעשות במקרים כאלו.
איך מוכיחים רשלנות רפואית עקב קורונה?
קודם כל חשוב להבין איך מוכיחים רשלנות רפואית. בשלב הראשון צריך להוכיח שהגורם הרפואי המטפל אכן התרשל בתפקידו, לאחר מכן יש להוכיח כי נגרם נזק למטופל ובשלב השלישי צריך להוכיח את הקשר בין השניים. כשמדובר במחלה הנגרמת מנגיף הקורונה, יש להוכיח כי הנזק נגרם בעקבות הנגיף וכי היה יכול להימנע אלמלא טיפול שאינו רשלני מצד הגורם הרפואי.
בימים אלו בהם הנגיף שובר שיאים מדי יום והעומס על בתי החולים גדל, הרבה מקרים של רשלנות רפואית נובעים מאבחון שגוי או אי בדיקה לגילוי הנגיף שבדיעבד מתברר שיש בה צורך. בית המשפט פסק בעבר על פיצויים להורי פעוט שנפטר עקב חיידק טורף, משום שלא נערכו בדיקות מתאימות. בית המשפט קבע במקרה הזה כי הייתה התעלמות גורפת מהתסמינים ועל כן פסק לטובת ההורים. זהו למעשה הקו המשפטי לקביעת רשלנות רפואית שסביר להניח שנראה במקרים של קורונה.
כיצד תתנהל תביעת רשלנות רפואית עקב נגיף קורונה במקרים של גילוי מאוחר?
ובכן, יש להניח כי התביעה תתנהל באחת משתי האסטרטגיות הבאות:
- פגיעה ישירה במטופל כתוצאה מרשלנות של אבחון מאוחר - במקרים בהם נגרם נזק ישיר למטופל בעקבות הגילוי המאוחר של הנגיף אותו ניתן להוכיח, ניתן לתבוע באופן ישיר במידה ומצליחים להוכיח כי הנזק נגרם בעקבות הגילוי והטיפול המאוחר.
- גילוי מאוחר המביא לאובדן סיכויי החלמה: אם גילו אצל מטופל את הימצאות נגיף הקורונה מאוחר, באופן שהוריד את אחוזי סיכויי ההחלמה שלו – ייתכן כי ניתן יהיה לתבוע על רשלנות רפואית בגין ההפרש בסיכויי ההחלמה, מזמן הגילוי הרצוי לזמן הגילוי בפועל. נוסף לכך, מטופל שסיכויי החלמתו ירדו ביותר מחמישים אחוזים עקב הגילוי המאוחר, יהיה זכאי לפיצויים מלאים בעקבות נזקים שהוא עתיד לסבול מהם.
רשלנות רפואית עקב טיפול לקוי במחלת הקורונה
רשלנות רפואית עקב טיפול לא נכון ולא בעקבות זמן הגילוי היא בהחלט אופציה שעשויה להתרחש, במיוחד לאור העומס הגדול על בתי החולים. תקדימים משפטיים מחייבים את בתי החולים לספק ראיות על כך שלא הייתה התרשלות בהליך הטיפול ולא נוטות לבקש מהמטופלים ראיות לכך שאכן הייתה התרשלות. עם זאת, מומלץ בהחלט לשמור את כל המסמכים הרפואיים שאתם מקבלים בבית החולים בכל הנוגע לטיפול נגד מחלת הקורונה.
את מי תובעים?
ובכן, על פניו אנחנו מדברים על תביעת בית החולים או הרופא המטפל וזה אכן יכול להיות המצב במקרים רבים. עם זאת במקרה הייחודי של נגיף הקורונה, עשויים להיות גורמים נוספים לתביעה כמו למשל מדינת ישראל, נניח והרשלנות היא על רקע מחסור נקודתי בבדיקות שהביא לפגיעה, מחסור במכונות הנשמה וכן הלאה. תביעה טובה ומקיפה תדע לצייר את התמונה המלאה ולתבוע את כלל הגורמים המעורבים על מנת להשיג למטופלים את המקסימום האפשרי של פיצויים המגיעים להם.
