כותרת
> C;
1/1
תרבות ופנאי

להקהות את כאב הבגידה

כרמיאלי תרבות ופנאיפורסם: 21.11.19 , 10:04ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:

"הבגידה היא אחת הטראומות הקשות שעברתי: היא טלטלה אותי והפכה את עולמי, אך
היום אני מקבלת אותה כמתנה". כך אומרת קרן שחר אליעזר, מטפלת אישית וזוגית המפעילה
את קבוצת התמיכה היחידה בארץ לנבגדים ולנבגדות העוברים בה תהליכים טיפוליים

"אין תרופת פלא למעילת בן הזוג באמונך ודבר לא מצליח להעביר לגמרי את הכאב. רק ההצטופפות ביחד סביב ההתמודדות בבגידה, השותפות להרגשה זו, הצימאון לדעת, להבין, לקבל מידע, לשמוע איך אחרים מתמודדים ולשתף יכולים להקהות ולו במקצת את הכאב. ברוב המקרים ברגע הגילוי והחשיפה יוצא מהנבגד משהו אחר, מפלצתי, המתבטא בצורה שונה ובלתי נשלטת אצל כל אחד ואחת. זו תחושה ששמטו לך את השטיח מתחת לרגליים ובבת אחת חרב עלייך עולמך. אי אפשר לתאר במילים את המכה החזקה, את ההלם: יש נבגדים שמתמוטטים, צועקים, מקללים, מרביצים או משתוללים ויש כאלו שפשוט שותקים". כך אומרת קרן שחר אליעזר, מטפלת אישית וזוגית המפעילה את קבוצת התמיכה היחידה בארץ לנבגדים ולנבגדות.

לדבריה, יום גילוי הבגידה הוא טראומתי, ולכן הנבגדים זוכרים היטב את התאריך, המקום ואפילו מה הם לבשו, רבים מהם צורכים כדורים פסיכיאטריים שונים, ואף יש מקרים שזה מגיע לפגיעה גופנית (מחלות שונות). "ההרגשה להיפגע ממישהו שאוהבים וסומכים עליו גורמת לחלק מהנבגדים לאבד אמון בבני האדם, להרגיש אכזבה, כאב פיזי בגוף, עצבות גדולה, כעס, תסכול ואובדן התמימות", אומרת שחר אליעזר.

היא מגלה כי בין הבוגדים יש כאלה שבאמת מתחרטים ומרגישים צער עמוק על כך שפגעו ביקר להם, מתאכזבים מעצמם וחשים כאב גדול, תסכול ופגיעה בערכי עצמם – רגשות שמאוד דומים לרגשות הנבגד. "לכן לפעמים להיות בצד שפוגע זה כואב ומייסר. ומנגד, יש בוגדים שלא חושבים שעשו משהו כזה נורא. הם אמנם מביעים חרטה אבל פחות מרגישים את הכאב ועסוקים בלצאת כמה שיותר מהר מהסיפור – להתגרש או להישאר יחד, אבל העיקר לעבור הלאה".

שחר אליעזר מגלה כי לא ניתן להפריד בין מקצועה ותחום עיסוקה לבין חייה הפרטיים וכי הבגידה היא אחת הטראומות הקשות שעברה. "הבגידה טלטלה אותי והפכה את עולמי, אך היום אני מקבלת אותה כמתנה. למרות שעל חווית הבגידה נכתבו אינספור מילים ונערכו אלפי מחקרים אקדמיים, אי אפשר להבין בגידה עד הסוף מבלי לחוות אותה בעצמך. כיועצת זוגית שיושבת עם זוגות ברגעי משבר, גם על רקע בגידה ועם כל הידע והניסיון המקצועי, לא התכוננתי לרגע הזה. הרגשתי שמישהו שם למעלה אומר לי: 'את רוצה לעזור לזוגות לצאת מהמשבר הזה? בואי תרגישי אותו בעצמך, ואז תוכלי להבין'".

בעקבות מחקרה המעמיק להבנת עולמם של הבוגדים ושל הנבגדים ועל סמך ניסיון וידע מקצוע, היא פיתחה טכניקות טיפוליות לשיקום אחרי טראומת הבגידה. המחקר לעומק שערכה בנושא בעקבות החוויה המטלטלת שעברה בעצמה כלל קריאת מאמרים ומחקרים ומחקר ייחודי שביצעה בעצמה. "אני מגיעה מבית של הורים גרושים ומכירה היטב את המחיר שמשלמת המשפחה על פירוק הבית, ולכן ניסיתי בכל כוחי להימנע מכך. רציתי להבין את עולמו של הבוגד, ולכן חיפשתי בוגדים שלא מכירים אותי כדי לדבר עם כמה שיותר מהם".

היא מספרת כיצד פתחה פרופיל פיקטיבי באתרי היכרויות של גברים ונשים נשואים/ות, שם התחזתה לאישה נשואה המחפשת קשר. לאט לאט למדה את כללי המשחק: מי פונה למי? איך מתקיימת שיחה וירטואלית שמטרתה היחידה היא סקס, איך נשארים אנונימיים, מה אומרים ומה לא, איך מגיעים משיחה לפגישה ואיך בוחרים.

"רציתי להיכנס למוח של הבוגדים כדי להבין מה עובר להם בראש. בהתחלה בדקתי גברים, בהמשך דגמתי גם מספר נשים, אבחנתי סוגים שונים של בגידות (סטוץ, רומן, ריבוי מערכות יחסים, טעות חד פעמית, בוגד סדרתי, וירטואלי, וכו') ומהן הסיבות העיקריות לבגידה (חוסר הערכה בבית, מחסור ביחסי מין בתדירות או בגיוון, התמכרות, דלת יציאה מהנישואין, חוסר בתקשורת, יחס או חום, והאם יש להם קווי אופי משותפים. האם נולדים עם 'פגם' כזה, מה דחף אותם לזה, האם ניתן לעצור את זה בזמן, האם יש להם מצפון, האם הם מוּדעים להשלכות של מעשיהם, והאם הם עצמם היו מוכנים לספוג בגידה של בת או בן הזוג".

שחר אליעזר מספרת כיצד מתוך כאבה הפרטי, הניסיון המקצועי שלה והמחקר המעמיק שערכה, היא פיתחה טכניקות טיפוליות לשיקום אחרי טראומת הבגידה, וניהלה עשרות שיחות וירטואליות עם בוגדים ובוגדות באתרים, וגם עם נבגדים ובוגדים רבים שפנו אליה בעקבות קבוצת התמיכה היחידה בארץ לנבגדים ולנבגדות שהיא מפעילה ובעקבות ההרצאות שהיא מעבירה בנושא ברחבי הארץ.

"ממצוקתי הפרטית רציתי לדבר עם אנשים נוספים שחוו בגידה – לא כמטפלת, אלא מלב אל לב. חיפשתי קבוצות תמיכה לנבגדים, ומכיוון שלא מצאתי אף אחת כזו, החלטתי להקים אחת בעצמי. הקבוצה הראשונה הייתה קבוצת 'רכבת' – קבוצה קבועה שנפגשת פעם בשבוע במקום קבוע ובשעה קבועה, מי שרוצה בא. בתוך זמן קצר יחסית הגיעו לקבוצה נשים רבות ממקומות שונים בארץ. כשהקבוצה הכילה מספר רב של משתתפות, שיניתי את הפורמט ובניתי בעזרת הכלים, הידע והניסיון שצברתי קבוצת תמיכה תהליכית, בה עוברים המשתתפים והמשתתפות תהליכים טיפוליים, תמיכה ואף מקבלים כלים שונים לשיקום".

בקבוצות התמיכה, שהיו בתחילה מיועדות לנשים בלבד, משתתפים כיום נשים וגברים. כל מפגש נפתח עם שיתוף של חברי הקבוצה, ונמשך עם תהליך טיפולי, שאלות ותובנות. הקבוצה משמשת מרחב מכיל ולא שיפוטי המאפשר לכל אחד לשתף ולספר לבכות, לצחוק, לשתוק, לשמוע אחרים, ולהבין את עולמם של הנבגדים והנבגדות, ללמוד על התמודדותם של חברי הקבוצה, להבין את התהליך הרגשי שעובר הבוגד והנבגד, את התהליך השיקום האישי והזוגי. ככל שהקבוצות מגוונות יותר, כך כולם נתרמים (גיל, מצב משפחתי, אזור מגורים, מגדרים, מקצועות וכדומה). תוך כדי התהליך, נוצר קשר מיוחד בין חברי הקבוצה.

שחר אליעזר: "התמיכה שעוטפת את הנבגדים והנבגדות בחודשים הקשים לחייהם מאוד קריטית להחלמתם ולשיקומם. יש קבוצות בהן חשוב למשתתפים בעיקר לשתף, לספר ולשמוע, וקבוצות שחבריהן רוצים יותר לעבוד לעבור תהליכים טיפוליים. המינון נקבע על ידי חברי הקבוצה ולפי צרכיהם. המטרה העיקרית של קבוצת התמיכה היא לצמוח, להבין, ושיקום אישי. הקבוצה מסייעת לכל מי שמשתתף בה למצוא את עצמו מחדש, להעלות את הביטחון העצמי, לצאת מהכאב, לסלוח ולעבור תהליך מרפא".

כיצד את מטפלת בנבגדים ובנבגדות, ועל מה את שמה דגש בתהליכים שאת מעבירה להם?
"אני שמה דגש על סליחה, על לקיחת אחריות של שני הצדדים, על מציאת הדרך לשיקום ובניית אמון, וכמובן, על החזרת האהבה לזוגיות. אני מאוד רגישה לצרכים של הזוגות שמגיעים אלי, שרובם מגיעים במטרה לשקם. יש כאלה שמגיעים במטרה להבין מה השתבש ולצלוח את הקושי, וחלקם מגיעים כדי להיפרד יפה. אחרי השיקום, הזוגיות כבר לא נראית כפי שהייתה. המטרה שלי היא להוביל אותם מהמשבר למקום טוב יותר, אפילו טוב יותר ממה שהיה לפני הבגידה. זו הזדמנות לטרוף את הקלפים מחדש, ליצור משהו עדכני יותר, להכיר אחד את השני מחדש, וליצור דרך חדשה. הסערה הרגשית שהנבגד מצוי בתוכה, מנווטת אותו בתוך מנעד רחב של רגשות, ברגע אחד הוא יכול להגיד או להרגיש משהו וברגע אחר להרגיש בדיוק הפוך. אמנם זה מרגיש כמו חוסר יציבות או חוסר החלטיות, אבל זה חלק טבעי מהתהליך, וכשמודעים לכך, פחות נלחצים מזה ואפשר לפעול נכון".

קרן שחר אליעזר, צילום: רונית לובצקי 

קרן שחר אליעזר, צילום: רונית לובצקי 

קרן שחר אליעזר, צילום: רונית לובצקי 

קרן שחר אליעזר, צילום: רונית לובצקי