כותרת
> C;
1/1
חוק ומשפט

"להתאבל על ילדים חיים"

כרמיאלי חוק ומשפטפורסם: 10.06.19 , 10:53שם הכותב/ת: איימי מקס הנדלר כתבת בפורטל כרמיאלי

הסתה וניכור הורי! עד מתי יתאפשר הדבר הזה?

אזהרה: תופעה מזעזעת שהולכת וגדלה של הורים גרושים שסובלים מניכור הורי אחרי שנקלעו להליכי גירושין סבוכים וממושכים.

תופעה שאיננה מגדרית, היא פוגעת בנשים, גברים, חילונים ודתיים.

"כל אחד יכול להיפגע מבן/בת זוגו לשעבר אם החליט להפוך את הילדים לכלי מלחמה, נקמה או כדי לשבור את ההורה השני וכך לרכוש יתרונות בהליכים משפטיים".

אז מהו ניכור הורי?

מדובר בהורים נורמטיביים, אשר מטיבים עם הילד לכל הדעות, גם המקצועיות, אולם חל מהפך התנהגותי על רקע הגירושין או הפרידה והתסכול יוצא על הילדים.
כתוצאה של הסתה של אחד ההורים הוא מצליח להשפיע על ילדיו, גם ללא כל הצדקה של אלימות או הזנחה, אלא פשוט שטיפות מוח מההורה הפגוע והנקמן.
כך שביום בהיר, כשאתה אפילו לא מצליח להאמין שזה אפשרי, אתה מאבד את ילדייך.

סיפורם של מאות אלפים שאיבדו את ילדיהם, כאשר "נחטפו" בידי ההורה האחר.

התיקים שהכנת לשני הילדים ללכת לביקור אצל אבא.

"לא חלמת שזו תהיה הפעם האחרונה שהם יצאו את הבית ולא ישובו עוד"

אחת האמהות משתפת, כי לא שיערה בנפשה שעולמה ייחרב מאותו היום הארור.

עוברים ימים מתסכלים ושבועות, חודשים של ניסיונות לדבר עם הילדים או עם ההורה, עם כל מי שמכיר שאולי יוכל לתת יד ולעזור.

לגשר, לתווך ולהסביר להם כמה הם יקרים וחשובים לו, וכמה שאין רצון לחיות בלעדיהם, שהכאב כבד מנשוא.

אך ללא הועיל!

חלק לא קטן מההורים שלא הצליחו לעמוד מול הכאב כבר לא איתנו.

הסטטיסטיקה מראה על הרבה התאבדויות לאורך השנים.

שיחה עם ליאור חיות- דובר העמותה למאבק בניכור הורי, משתף שאיבדו ארבע הורים מתוך הקבוצה.

מי שעדיין מצליח לעמוד מול הקושי המטורף ששורף אותו מבפנים, ממשיך לקוות להצליח להשיב לזרועותיו את ילדיו וממשיכים כולם, כל יום לחשוב על עוד רעיונות למי לפנות, לאילו גורמים, או רשויות בבקשה לתקן את העוול שאסור שיהיה אפשרי בחוק.

איך ייתכן כי ילד מסרב להכיר בהוריו ומוחק אותם מחייו וזה בכל מיני גילאים.

הורים שחווים את התופעה הקשה, המזעזעת הזו, מתארים אותה:

"הורים שכולים לילדים חיים".

צמרמורת לנוכח ההשוואה, אך עם האמת הזו הם חיים, כבויים, כואבים, אוהבים ומתגעגעים.

מחפשים כל פיסת מידע מאנשים בנוגע לילדיהם.

מחפשים בפייסבוק שלרוב חסום, מנשקים ומחבקים כל תמונה ישנה, שהזמן הקפיא.

עברו כבר שנים והילדים גדולים, זמן אבוד לשני הצדדים.

"אתה שומע שילדך מתחתן, חבר אחר מבין שהוא כבר סבא ועדיין שום דבר לא משנה את המרחק הפיזי הקרוב, לפעמים גרים באותה העיר אבל המרחק בשנים עצום ולא מוריד מהגעגוע והרצון העז להשיב את ילדייך ולחבקו.

את הילד הקטן שנלקח ממך, נחטף ממך נפשית".

שטיפות המוח שספג גורמות לו לטעון ולספר לעולם כי זוהי החלטה רק שלו להתנתק מההורה בטענה שזה מזיק לו.

לא נתפס שגידלת ילדים, היית שם בשבילם בכל רגע, בכל לילה קר כשנפלה להם השמיכה, בכל אירוע וחג בגן.

ימי הולדת, בתי ספר וחוגים, עזרה בשיעורים וכל מה שצריך.

ליטפת, חיבקת אהבת ולא חלמת שיגיע יום, שיעברו שבועות, חודשים ואף שנים מבלי לראותם בעודם בחיים.

אמא כרמיאלית מספרת כי איבדה את שני בניה.

שנים של כאב שחונק, ששורף בפנים, חשד להתקפי לב אבל הפרידה הכואבת, הבלתי נסבלת, לא מתעייפת ולא מפסיקה להכאיב ולהתגעגע.

לרצות את בניה עד שכל עלה שנופל, ציפור קטנה, מעלים זיכרונות והדמעות לא פוסקות. קמים עם כאב והולכים לישון עם כאב.

מה שמכעיס כל כך זה שהם בעצמם קורבנות למניפולציה של האב, הם שבויים היא אומרת לי.

הניכור וההסתה הזו, היא התעללות נפשית בילדים ומבוסס על שנאה ורעל שמתפשט מההורה לילדים.

הטרגדיה יכולה להיות כפולה ופוגעת בכל הדורות.

בסיפור גם אחים ואחיות שנפרדו.

אח/אחות מנוכרים שמנתקים קשר עם האח/אחות שנשארו עם ההורה, מאבדים את אחיהם, את כל המשפחה מהצד האחר, חווים מצוקה ובדידות ועולמם מתמוטט.

סבים וסבתות שלא פוגשים את הנכדים עד יום מותם.

תא משפחתי שעקב גירושין, הפך לזירת קרב, בה יש רק קורבנות וכל זה קיים וגלוי במדינה שלנו.

היכן העובדים הסוציאליים?

היכן מתחילה תפקידה של הרווחה?

איפה השירות לטיפול למען המשפחה?

מה קורה עם בתי משפט?

מה הן הפתרונות אני תוהה!

ליאור חיות דובר העמותה מסביר: יש הורים שכועסים ומאוכזבים מהרווחה, ברווחה לא הבינו את את הנושא ולא הצליחו לעזור.

באותה מידה אחרים אהבו את היחס והשירות ועדיין לא עזרה להם חוות הדעת של הרווחה היות ובסופו של יום מי שהכריע אלה בתי המשפט.

כעת אומר ליאור דובר העמותה, יש שינוי במדינה, שינוי באווירה, הנושא מקבל מודעות ענקית, יש קנסות ושופט מוקד אשר מטפל בתיקים של ניכור הורי.

פיילוט שהחל רק עכשיו בבית המשפט לעניני משפחה בתל אביב.

ליאור נשמע אופטימי:

"נושא הניכור תפס מודעות ענקית וכל היום בכותרות וכשיש מודעות יש שינוי!"

תגובת ליאור חיות- דובר העמותה למאבק בניקור הורי :

"הקבוצה שלנו החלה כקבוצה בפייסבוק שהלכה וגדלה והבנו שאין ברירה וכדי ליצור פעילויות משמעותיות ושיתייחסו אלינו יותר ברצינות עלינו להקים עמותה רשומה.

למעשה לפני כשנה וחצי הקמנו את העמותה.

הפעילות שלנו מתחלקת ל- 2.

פעילות של תמיכה והתמודדות עם הניכור ההורי ואילו הפעילות השנייה זה פעילות אופרטיבית בשטח.

בעניין התמיכה אנו נפגשים אחת לחודש, נותנים טיפים להתמודדות עם המצב, תומכים בכאבם של אותם הורים ואף יש לנו צוות במקרה חירום שיזהו את ההורים שעל הקצה.

בפן של הפעילות האופרטיבית בשטח אנו מקיימים ימי עיון, הרצאות בפני עובדים סוציאליים ואנשי טיפול, עצרות במרכזים מרובי קהל, בניית הצעת חוק לקריאה בכנסת, הופעות בתקשורת וכו׳ וכל זה להעלאת המודעות לתופעה.

בזכות הפעילות האינסופית שלנו, אנו רואים שינוי משמעותי בהחלטות שניתנות לאחרונה בניכור הורי ואף בבית המשפט לענייני משפחה מינו שופט מוקד ספציפי לטיפול בתיקים של ניכור הורי.

הרווחה ובתי המשפט עד לאחרונה סבלו מבורות רצינית מאוד בנושא וכלל לא ידעו לטפל בבעיית הניכור ההורי, כיום יותר ויותר אנשי טיפול עוברים הכשרות בטיפול ספציפי בניכור הורי וחידוש קשר.

משטרת ישראל לצערנו לא מתערבת התערבות משמעותית כאשר יש הפרת הסדרי ראיה ולכן יש להגדיר בחוק שניכור הורי יכנס כעברה פלילית של חטיפה, מדובר בחטיפה נפשית של אותו ילד מההורה שלו.

חשוב לדעת שניכור הורי הוא לא מגדרי ופוגע בנשים, גברים, דתיים וחילוניים פשוט בכולם.

לאחרונה בתי המשפט לא מקלים ראש ונותנים כנסות כבדים ואף במקרים קשים מעבירים משמורת.

אני כדובר העמותה יכול להבטיח שאמשיך ביחד עם חבריי להילחם עבור השינוי עד שכל הורה יחבק את ילדיו".

הרבה הורים מנוכרים מסתתרים בשל הבושה החברתית, לא עוד!

חייבים את עזרתכם, חייבים כל קול, בואו התחזקו אתנו וביחד תביאו את השינוי.

העמותה למאבק בניקור הורי :

https://www.facebook.com/pg/liorhayut.il/events/?ref=page_internal

עצרת הזדהות למאבק בניכור הורי שהתקיימה ב- 30.4.19
אירוע מצמרר ומרגש צפו ושתפו להעלאת המודעות.

אולי יעניין אותך גם