כותרת
> C;
1/1
תרבות ופנאי

ניגון המונים

כרמיאלי תרבות ופנאיפורסם: 06.06.19 , 14:03שם הכותב/ת: מערכת הפורטל

תמיר נעמן פרי גר ביישוב כמון, ליד כרמיאל.

הוא רק בן 19, אולם הספיק להשתתף בקונצרטים ובפסטיבלים רבים בארץ ובחו"ל כשניגן על צ'לו, ואף ייצג את ישראל בשנה שעברה באירוויזיון הקלאסי לצעירים בסקוטלנד.
כעת הוא מנסה באמצעות פרויקט "give back" לגייס את הכסף שנדרש לו על-מנת לרכוש, לראשונה, צ'לו משלו.

מאיזה גיל אתה מנגן?

אני מנגן מגיל תשע וחצי. התחלתי בכיתה ד', המורה שלי למוסיקה היא צ'לנית ויום אחד אמרתי לאמא: "אמא אני רוצה ללמוד צ'לו", באופן מצחיק, הגיל שבו התחלתי נחשב ליחסית מאוחר בעולם המוזיקה. הרבה אנשים מתחילים כבר בגיל 5!

כמה שעות ביום אתה מתאמן וכמה ימים בשבוע?
אני חושב שזה האתגר אולי הכי גדול של המקצוע. אין באמת יום שלא מתאמנים בו. אני משתדל להתאמן בין 5-4 שעות כל יום, אך לא תמיד זה קורה. הרבה פעמים בגלל נסיעות, קונצרטים וכו'. אבל זה בדיוק הקאטש - אין הפסקה. אחד הצ'לנים הגדולים של המאה הקודמת, יאנוש שטארקר אמר, שהסיבה שמוסיקאים אף פעם לא שמחים, זה בגלל שכל פעם שמגיעים לפסגת ההר, הם מגלים שזו התחתית של ההר הבא.

מה נראה לך פיספסת במהלך ילדותך עקב ההתמקדות בצ'לו?
אני חושב שפספסתי המון כמו שגם הרווחתי. היו תקופות מאוד קשות, מכיוון שהייתי חריג ואף פעם לא הייתי בבית ספר לאומנויות או משהו דומה, בזמן שחברים יצאו למסיבות ולטיולים אני הייתי צריך להשאר להתאמן. זה ללא ספק גרר משברים אבל גם ברגעים הקשים, הייתי שלם עם ההחלטות שלי. אף פעם זה לא צד של 100%, תמיד יש יתרונות וחסרונות אבל מצאתי שזה מה שממלא אותי כאדם.


איך הגעת להשתתף בקדם האירוויזיון הקלאסי?
כמו כל דבר טוב שקורה - בטעות. המורה שלי, צבי פלסר שלח לי איזה טופס בוואצאפ, וכתב לי: "תרשם".

אם להיות כנה, לא היה לי מושג למה אני נכנס. פשוט נרשמתי ושלחתי הקלטות. אחרי יום קיבלתי טלפון מההפקה ומשם הכל התגלגל. לא העליתי על דעתי אז שאגיע לייצג את ישראל בסקוטלנד באותו הקיץ.

האם המשפחה תמכה ותומכת בך באופן מלא? איך?
למזלי הרב, כן. בהחלט. להיות מוסיקאי זה עסק לא פשוט. זה גורר הרבה תשומת לב והרבה הכלה. פעמים רבות הייתי בתקופות לחץ, ואין מקום יותר בטוח מהבית. אני זוכר תקופות של מבחנים/אודיציות/קונצרטים חשובים, היה מאוד קשה להיות בחברתי. זה חלק מעסקת החבילה אני חושב. זה דברים שכשאתה חסר ניסיון מאוד משפיעים עלייך והמשפחה זה המקום שנותן לך כוח להתמודד.

אם לא צ'לו, מה כן?
וואו, שאלת השאלות. פעמים רבות שאלו אותי מה יקרה אם מחר בבוקר לא יהיה לך צ'לו. לשמחתי נכון להיום אני לא יכול לדמיין את זה אפילו (טפו טפו). מלבד המוזיקה יש המון דברים שמעניינים אותי. הראשון הוא גם התחביב שלי - כלבים. אני חולה על כלבים. הכלבה שלי הייתה איתי לאורך כל התקופות, ובשונה מהמשפחה.. איתה לא רבתי (חחח).

חוץ מזה אני נורא אוהב לטייל ולחנך, גם זה דבר שתמיד משך אותי.



בקצרה, מהו ה CelloChallenge?

ובכן, לצערי, בארץ בשונה מחו"ל המשאבים הרבה יותר מצומצמים. מספר הכלים שקרנות כמו קרן התרבות אמריקה-ישראל, או המרכז למוסיקה משכנות שאננים מוגבלים. האקדמיות לא מחזיקות כלים להשאלה, ובאיזשהו שלב, צריך כלי שיוכל לשרת אותך ואת המוסיקה בצורה המיטבית. לאחרונה, יצא לי לנגן באולמות מכובדים, בארץ ובחו"ל ואין מה לעשות... לכלי טוב יש השפעה. כמובן שגם לנגן עצמו, אבל כלי זה האמצעי של האמן להביע את עצמו. צ'לו טוב עולה בסביבות ה 160 אלף ש"ח. יכול להישמע יקר אך הכלים המפורסמים כמו של סטראדיווארי יכולים לעלות גם עשרות מיליונים. כמו כל אמנות. למה ציור יכול לעלות מאות מיליונים? ובכלל לא משתמשים בו.
המשפחה התגייסה לעזרתי, והצלחנו לגייס רק כמחצית מהסכום. לכן אני פונה לציבור בבקשה לעזרה ותמיכה ל 80 אלף שקלים נוספים כדי להגיע ליעד.

מוזמנים להגיע לקונצרט שלי ב 15.6 בשעה 19:30 בקונסרבטוריון כרמיאל.

לינק לדף הפרוייקט - https://giveback.co.il/project/51246

צילום עצמי

קרדיט צילום - יעל אילון

קרדיט צילום -EBU