בעקבות החלטת בית המשפט שלא לקבל את ערעורם של תושבי שכונת ראמיה בנוגע לפינויים, העבירה אלינו העירייה את התגובה הבאה:נחזור ונציין פעם נוספת את האמת על ראמיה
להלן העובדות:
- ברמת רבין ובגבעת מכוש ממוקמות משפחות בדואיות בשטחים שהופקעו (בתהליך שהושלם במלואו ) ע"י מדינת ישראל בשנות ה- 70 , בתקופתו של ראש העיר הקודם ברוך ונגר ז"ל.
- לאחר שעדי אלדר נבחר לראשות העיר בשנת 1989, הוא החליט לפתור את הנושא באופן אנושי ולקיים דיאלוג בין גורמים שיש להם השפעה ישירה לקידום הנושא. הוא יזם מפגש בין נציגי הבדואים, נציג מינהל מקרקעי ישראל, חברי כנסת ערביים.
- לאחר מסכת דיונים ארוכה נחתם הסכם מסגרת בשנת 1995.
- למשא ומתן בין המדינה לבין הבדואים יש היסטוריה ארוכה ומורכבת . בשנת 1995 נחתם הסכם בין המדינה לבין המשפחות הבדואיות.
- המדינה מילאה את כל מחויבויותיה על פי ההסכם.
הוכנה תכנית בנין עיר לשכונה עבורם , השכונה הוכשרה על ידי משרד השיכון, ומוכנה מאז לבניה . מאז נבנו מספר בתים של משפחות שהתפנו מהשטח. הוכשרו שטחים חקלאיים והוכנו שומות ע"י שמאי ממשלתי למתן פיצוי על המבנים בהם הם מתגוררים .
- מרבית המשפחות כבר חתמו על הסכם עם רות מקרקעי ישראל ופינו את השטח.
- חלקה- היחיד- של עיריית כרמיאל, על פי ההסכם שנחתם בשנת 1995, היה לאתר שטח לשכונה החדשה והיא עשתה זאת יחד עם הבדואים. להכין תכנית של השכונה ולהעבירה אל הועדה המחוזית לתכנון ובניה (בוצע בשנת 1998).
- השכונה החדשה היא ברמת פיתוח עד ראש המגרש , כלומר עם תשתיות למים , ביוב וחשמל, כל השטחים מיושרים ומגודרים , השכונה נמצאת
כ- 100 מ' בקו אווירי מהמיקום הנוכחי שלהם.
- המשפחות הבודדות שטם הגיעו להסכם עם רשות מקרקעי ישראל ומודאגות מעתיד ילדיהן, יכלו לפני זמן רב לשים קץ למצוקה ועודם יכולים בתוך זמן קצר, לשנות ללא היכר את תנאי מחייתם, אם יחתמו מול מנהל מקרקעי ישראל, על מנת שיוכלו לעבור לבתי-קבע בשכונה שפותחה עבורם, ברמה של שכונת וילות בכרמיאל.
