כאשר אנחנו כועסים הכעס מלווה אותנו כל רגע, הוא אוכל כל חלקה טובה בנפשנו ובגופנו.
ולמה הוא שם, למה אנחנו מבטיחים לעצמנו תמיד שלא נכעס שוב, שלא נחווה רגשות קשים וברגע אחד הוא משתלט עלינו הרגש הזה ושולט בכל חלקה טובה שבנו.
אנחנו מבטיחים לעצמנו לבחור שלא לכעוס, לבחור לחיות בשקט ובאהבה , אבל ברגע שמשהו חיצוני קורה אנחנו לא זוכרים את כל הבטחותינו ומרשים לעצמנו ליפול עמוק עמוק אל תוך רגשות הכעס, מלבים אותם בתוך תוכנו מוסיפים להם "מלח ופלפל" ויושבים שם פנימה וכן שוכחים לגמרי את כל מה שהבטחנו לעצמנו.
בודהה אמר- להיצמד לכעס זה כמו לשתות רעל ולצפות שאדם אחר ימות .
ואכן לאורך כל הדרך אנחנו שוכחים כמה הכעס פוגע בעיקר בנו עצמנו, בתוכנו פנימה, הכעס פוגע גם ביחסים שלנו עם הסביבה שכן כאשר אנחנו כועסים האנרגיות שאנחנו מעבירים החוצה גם ללא מילים משרה אוירה של רצון להתרחק ואז אנו מוצאים את עצמנו במעגל לא מובן מדוע כולם התרחקו מאיתנו וכועסים עוד יותר על הסביבה, העולם, החברים ועוד.
אנחנו היחידים שיכולים לדאוג למנוע מעצמנו את החוויה השלילית הזו
אנחנו בעצמנו יכולים להיות אלה שע"י חיוך על פנינו , ע"י שינוי הסיפור הפנימי שלנו על העולם נוכל למנוע מעצמנו את האנרגיה הלא נעימה הזו.
לשנות את הסיפור הפנימי, לראות את העולם בעיניים יפות יותר זוהי משימה לא פשוטה אבל בהחלט אפשרית.
שינוי הסיפור הפנימי יאפשר לנו להיות במצב מנטלי של חשיבה חיובית יותר, הסתכלות בהירה יותר על האירועים שמתרחשים ומכאן יביא אותנו למקום של שמחה פנימית, אהבת הזולת ובעיקר אהבת עצמנו והימנעות ממצבים של כעס בכל אירוע או מכשול שנערם בדרכנו.
אפשר לחיות אחרת אפשר לחיות בשמחת חיים תמידית בחיוך ובאהבה