אם אתה מאמין שאפשר לקלקל, תאמין שאפשר לתקן. {רבי נחמן מברסלב}
סטטוס שבועי:
ימי הדין אינם בלימה של כוח היצירה שניתן לאדם. אלא ימי מאזן המקובלים בכל חברה. המאזניים, השיקול והדין, שומרים על העולם מאבדון!
ציטוט שבועי:
הדבר היותר ייחודי שביהדות, להיות אחד במניין. לדעת כי התשעה זקוקים לעשירי, והאחד לתשעה. תפילתי תמיד להיות אחד מכולם. {אבא קובנר}
סיפור שבועי:
מי נשתנה...
מעשה בחסיד שבא לפני רבו, ימים אחדים לפני ראש השנה, כדי להפרד ממנו. שאל אותו הרבי: מדוע אתה ממהר לשוב לביתך? השיב לו החסיד: שליח ציבור אני, ועלי לעיין במחזור ולשנן תפילתי. אמר לו הרבי: המחזור, הוא אותו המחזור של אשתקד ומאומה לא נשתנה בו. אנחנו המשתנים! עליך לעיין בעצמך - טרם שתעיין במחזור.
חג שבועי:
ראש השנה.
תאריך בלוח השנה היהודי. היום המרכזי, שממנו מסתעפת השנה כולה - ואליו היא חוזרת עייפה, גדושת חוויות, עמוסת אירועים, מלאת זכרונות, ונופחת נשמתה במילים הפשוטות: תכלה שנה וקללותיה.
כהרף עין נחתם גורלה של השנה היוצאת וקללותיה. הרגע השני נושא עמו את הבשורה המבורכת ועמו תקוה כי: תחל שנה וברכותיה.
מחדש. מהתחלה. מבראשית. זו המשמעות של ימי ראש השנה.
בראש השנה נברא האדם. באותו יום חטא, באותו יום שב בתשובה, ובאותו יום נסלח לו - כך תיארו חז"ל את יצירת האדם בעולם.
כך הגיע האדם לעולם, כאשר על פתחו ניטש הקרב בין הטוב והרע, בין החיים והמוות, בין היאוש והנצחון. כאשר לצידו - האפשרות, לפתוח תמיד דף חדש, ולחזור רענן אל תחילתו של המאבק - ולנצח.
לו לא היה "ראש" לשנה, לו היו כל חיי האדם, יחידה אחת בת שבעים, או שמונים שנה - לא היה מקום ותקוה למאבקיו, לא היתה פינה לחלומותיו ולשאיפותיו. הגלגל היה ממשיך לנוע על המסלול הראשון שמצאנו עם לידתנו עד לרגע האחרון.
ה"ראש" אשר ניתן לשנה - הוא תרומתו של הבורא לקיומו של העולם ולחייו של האדם. מתנה זו מאפשרת לחזור תמיד אל קו ההתחלה ואל נקודת הזינוק. להתחיל שוב, לנסות שוב, להחליף אולי את שדה הקרב ולהסתער עליו - בכל כוחנו.
למאבק נולד האדם, וכל עוד יחיה ימשך המאבק. אין לנו מפלט מגורל זה. אי אפשר לברוח מן המערכה. אולם, ניתן לבחור את שדה המערכה.
מי שחפץ בכך מוצא את מאבקיו בתאוריות ובאידיאות אשר העולם סיפק למכביר כיד דמיונו של האדם. הוא יגלה שדות קרב ומערכות בכל דור ובכל מקום. הוא ימציא לו אלוהים לסגוד לו וימצא גם אלילים לנטשם ולנפצם. נפשו לא יודעת מרגוע, משום שנולד למאבק.
דור יעבור. ואלוהי האתמול יהפכו לאלילים ואלוהים חדשים יצוצו, והאדם ישתעבד להם בכל נימי נפשו. את כל אשר לו יתן בעדם ללא שוני וללא הבדל. תרבות יון רומי, נצרות איסלם, סוציאליזם, שלום, בטחון, כסף, אלילי הוליווד, כדורגל, כוכבי רוק וסמים.
ליד ערש המוות של כל אלילי האתמול, ניצב האדם ונפשו הרעבה שוב חותרת למאבק, למלחמה ולחיפושים גם אם אין עדיין יעד חדש.
מעל כל אלו - "יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו" (תהילים ב',ד'). מלך העולם אשר ממשיך אלפי שנה ללוות את עולמו, להביט במאבקיו והשתתף בהם - ביצירת הפתעות. האחד והיחיד - אשר לא נעלם גם לא לרגע אחד מדרך חייו של העולם,
ברגע אחד הוא מופיע לעינינו. וברגע אחד הוא מאלצנו לחפשו ולבקשו. בהבטחתו החגיגית כי אכן נמצאנו אם רק נבקש: "ובקשתם משם את ה' אלוקיך ומצאת..." (דברים ד',כ"ט).
אולם למי שהדרך קשה. למי שלבבו ונפשו אינם פנויים לבקשו. מי שנכבש ע"י מאבקי חייו. עבורו אמרו חז"ל: "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב" - אלו עשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים.
בתקופת הימים הנוראים שאז יורדת ההשראה על נפשו של האדם, או אז ניתן למצאו בינינו, איתנו ובתוכינו.
שאל הרבי מקוצק את חסידיו: אמרו נא לי, היכן נמצא אלוקים? שתקו החסידים והשיב הרבי: בכל מקום בו נותנים לו להכנס.
ראש השנה הוא חג מלכותו של ה'. ביום זה חוגגת את נצחונה - האמונה בה' ובמלכותו. האמונה אשר צעדה עם ההיסטוריה אל כל יעדיה ואשר נותנת את האפשרות לכל אחד ואחת להתחיל הכל מבראשית. לפתוח דף חדש.
כל אשר חדר אלוקים ללבבו ולו רק פעם אחת - מצטרף אל רבבות מליוני העדים של כל הדורות אשר הכריזו: " ה' מֶלֶךְ, ה' מָלַךְ, ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֵד".
פרשה שבועית:
פרשת האזינו / "שירת זהות"
שירת האזינו בנויה מארבעים ושלושה פסוקים (דברים פרק ל"ב), והינה מחולקת, הגיונית, לפרקים פרקים. כלולים בה שבעים חרוזים, החותרים אל עמקי ההיסטוריה היהודית, העוסקים בקוים המנחים אותה וביצירת מיסגרות, שלתוכן יוצקו כל קורות עמנו עד סוף כל הדורות.
החלק הראשון, כולל פסוקי פתיחה, הקוראים לטבע עצמו ("האזינו השמים וגו'") להאזין לדברים, שתוקפם כתוקף חוקי הטבע.
החלק השני מבהיר את רצון האלוקים בהיסטוריה, בחפצו להעניק אושר ורוב טובה לאנושות, ואלו תלויים אך בה ובהתנהגותה. כן מובע בחלק זה הרצון לנשא את עם ישראל - כחלק מתוכנית היסטורית כוללת - אל פסגה רוחנית, כפי שאכן יקרה באחרית הימים.
החלק השלישי מתאר, במשפטים קצובים, את תהפוכות לב העם, את חסד האלוקים עליו במדבר, חסד, שעליו מושתתות הבחירה והברית, ואת אי הכרת הטובה של העם, את מרידתו והפרת הברית הגוררת אחריה את התוכחה כולה.
החלק הרביעי מתאר את הנפילה הגדולה - נפילתו המוסרית של עם ישראל, והסיבות שהביאו לכך. את נהייתו אחר האלילות לסוגיה, אחר הזימה, אחר תרבויות זרות. נפילה - המחייבת, בעצם, את השמדתו המוחלטת, חלילה.
החלק החמישי מבשר, כי למרות הכל ייגאלו בעתיד, על אף החטאים וחרף הבגידה, וכן קובע הוא את הסיבה לגאולה זו.
החלק הששי הינו תיאור הגאולה עצמה, כולל הנקמה בצוררי ישראל, שעמדו עלינו לכלותינו.
זוהי איפוא, מסכת הכוללת בקירבה את פשר העתיד לקרות, ואשר באו דבריה והתגשמו עד לפרק שלפני האחרון. העיון בה, הוא לבן דורנו מסע כואב ומלהיב כאחת, אל הזהות העצמית שלנו.
{מעובד מספרו של הרב משה גרילק "פרשה ופשרה"}
לכל אחי ואחיותי בארץ ובגולה.
לקראת השנה החדשה
שלוחה לכולכם זאת הברכה
שתכלה שנה וקללותיה
תחל שנה וברכותיה
שכל מעשינו יהיו לשם שמים
להרבות נחת לאבינו שבשמים
"לשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים ולשלום".