במאי : לאסה הלשטרום
שחקנים : הלן מירן, אום פורי.
כתוצאה מגילויי אלימות מצד הממשל החדש, ולאחר שאמו נרצחת באכזריות על ידי ההמון הזועם, חסן ,האהוב על כולם יוצא יחד עם אביו אחיו ואחיותיו לנסות למצוא עתיד טוב יותר עבור כולם. המשפחה , שבמשך דורות בעלת מסעדה מפורסמת במומביי ,עוזבת את הודו ומוציאה שלוות נפש בכפר ציורי קטן בפרברי פריז .כשאב המשפחה, שמתגעגע לריחות האוכל של ילדותו, ומתקשה להזניח את הרעיון של פתיחת מסעדה הודית בכפר, קונה דירה חקלאית המוצעת למכירה, ועכשיו שום דבר לא יעמוד בדרכו להפוך את החלום שלו למציאות.
לאט ובטוח, המשפחה מתחילה לבנות את המסעדה , למרות התנגדותה הנחרצת של שכנתם ממול, הלוא היא מדאם מאלורי (מירן), בעלת המסעדה היוקרתית "הערבה הבוכייה" בעלת כוכב משליין.
ובכך מתחילה מסכת של מלחמות בין שני המסעדות , שאומנם רחוקות פיזית זו מזו בכ-100 צעדים, אך הפער בין התרבויות השונות הוא השחקן הראשי בסרט.
מכאן אנו למדים שלא משנה מאין הגעת, ואיזה מטען אתה סוחב עמך -אם תכבד את תרבות המקום ואת האנשים החיים בו, תוכל להשתלב ואף "לאחד כוחות" כשהכוונה כמובן מתייחסת למשפט : Win-Win Situation
את תפקיד מדאם מאלורי, מגלמת הלן מירן זוכת האוסקר על משחקה בסרט "המלכה" (2006).
ולחובבי הסרטים ההודיים :את תפקיד אב המשפחה מגלם השחקן המפורסם אום פורי, שהשתתף בלא פחות מ 250 סרטים והמוכר מבניהם "מזרח זה מזרח".
ציטוט מהסרט: “But even in hell there are moments when the light reaches you.”
ציון Imdb : 7.4
ציון שלי 6.5 (כי היה חסר לי יותר תוכן, ופחות דרמה..)
ראיתם את הסרט ורוצים לדבר עליו?
כנסו ל"מדברים קולנוע" בפייסבוק
שלכם,
דני פרידמן
