אתמול ביקרתי במרכז "MOONA - חלל לשינוי" שנמצא במג'דל כרום, פגשתי שם את איה מנאע, בוריס וינדר, ניר תמיר ואת התלמידים המגיעים למרכז MOONA מדי יום לאחר הלימודים.
איה ואני הגענו ממש כמה דקות לפני התלמידים ואיה התחילה לספר לי על המקום המרתק – מרכז MOONA הוקם בינואר 2013 בסכנין, המחשבה היתה שהמרכז אמור להיות ממוקם בכפר ערבי במטרה למשוך אליו גם תלמידים ערבים וגם תלמידים יהודים ובעזרת חינוך טכנולוגי, לצד יצירת הזדמנויות מעשיות בעולם ההייטק, לייצר מציאות חברתית חדשה ושוויונית כזו שממנה יתחיל להתפתח דו-קיום.
בספטמבר 2014 נפתח מרחב החלל והטכנולוגיה של MOONA במג'ד-אל-כרום – והסיבות למיקום זה מתחשבות במרחק מהאקדמיה, מהתעשיה, נגישות לכביש ראשי ולאוכלוסיה. חשוב לציין שמרכז MOONA אינו מתנ"ס, המטרה של המרכז לחשוף קבוצות מגוונות בקרב יהודים וערבים צעירים מהגליל לחדשנות בתחומי מדע, טכנולוגיה וחלל. לפתח מיומנויות עתידיות והעצמת ההון האנושי של אוכלוסיות מגוונות בגליל. ולהנגיש חברות עסקיות ומוסדות אקדמיים מובילים לאוכלוסיות הגליל.
בדירקטוריון יש אנשי תעשיה , נכדו של סטף ורטהיימר, אורן הרפז למשל, ואנשי אקדמיה- פרופ' עירן הלפרין, פרופ' דאווד בשותי פרופסור למתמטיקה בטכניון, פרופ' יוסף ג'בארין- פרופסור משנה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, ועוד .
המייסד הוא אסף ברימר, טייס חיל האוויר לשעבר ויועץ לתעשייה האווירית, אשר רואה בהעצמת החינוך, ביזמות ובחדשנות בתחומי החלל, המדע והטכנולוגיה דרך לפיתוח אזורי.
בחירת החלל של מרכז MOONA נעשתה מתוך האמונה שהחלל הוא בלתי נתפס, ומהחלל כולנו נראים אותו הדבר, כולנו באים מאותו המקום – זו המטאפורה - ומהחלל כדור הארץ נראה יפהפה.
מרכז MOONA הוא מרכז עם הרבה אפשרויות – קורס רובוטיקה של FIRST ובניית רחפנים – אלו מיועדים לתלמידי התיכון, תלמידי כיתה ח' בונים מדפסת תלת מימד – לומדים מידול – כלומר לשרטט את המודל ולאחר מכן מייצרים את המדפסת. בעזרת המדפסת בונים חלקים קטנים.
אבל הסיבה שהגעתי לכאן היום היא לדבר על קבוצת FIRST . הגעתי בזכות יוזמתם של התלמידים שנמצאים בקבוצת השיווק וביקשו לפרסם את הקבוצה בפורטל כרמיאלי.
קבוצת FIRST במרכז MOONA היא קבוצה ייחודית שהתחילה לפעול מספטמבר, משתתפים בה תלמידים מדיר-אל-אסד, כרמיאל (בית הספר אורט פסגות) ומג'ד-אל-כרום. התלמידים עברו הכשרות במכאניקה, תוכנה, שרטוט וחשמל והמטרה שלהם – בניית רובוט – בכדי להשתתף בתחרות הארצית, כאשר הקבוצה הזוכה בתחרות טסה לחו"ל ומשתתפת בתחרות בינלאומית. תורם מרכזי התומך בפרוייקט הינו שותפות ביחד פיטבורג משגב כרמיאל (P2G) ולתמיכתו מצטרפות חברות גדולות כדוגמת צ'ק פוינט ותורמים פרטיים נוספים.
התלמידים הגיעו לכאן בעקבות חשיפות שנערכו בבתי הספר, ראיונות קולקטיביים ואישיים.
בחירת התלמידים היא לא בהכרח לפי הציונים , אלא לפי רמת המוטיבציה וכמה שעות התלמידים מוכנים להשקיע.
מדובר על מפגשים יום יומיים, (לא פעם בשבוע). המנטור הראשי הוא ניר תמיר שלמד בעצמו בקבוצה של FIRST במשגב.FIRST זה ארגון שמעודד למידה של נושאי טכנולוגיה ומדעים.
בשלב הזה הצטרפו אל הפגישה גם ניר תמיר ובוריס וינדר , ואני ביקשתי מניר להרחיב ולספר לי קצת על התחרות של FIRST :
את התחרות ייסד דין היימן – התחיל ניר לספר לי – הוא המציא את הסגווי (רכינוע בעברית) וגם את כסאות הגלגלים שיורדים ועולים במדרגות (יש לו עוד המצאות רבות שקידמו את הטיפול הרפואי בעולם ). מטרתו עידוד בני נוער לעסוק בטכנולוגיה ומדע ולאפשר לתלמידים להגיע מוכנים לתעשיה - תכנון פרוייקטים, לוחות זמנים, שיפור בטחון עצמי ויצירת קשרים חדשים.
ראשי התיבות של FIRST הם :
For Inspiration and Recognition of Science and Technology (להשראה והכרה במדע וטכנולוגיה)
התלמידים עוסקים בללמוד שפה חדשה, כאן בקבוצה הזו יש התמודדות עם מגוון שפות- עברית ערבית ואנגלית. הם מקבלים חוברת חוקים והסברים, ערימת חלקים שאיתם צריך להתמודד ולבנות רובוט תוך 5-6 שבועות. כעת הקבוצה נמצאת בשלב שבין התכנון ליציאה לפועל ומחכים לחלקים.
בעצם חוץ משלושת השפות האלו – הוספתי – יש לתלמידים גם התמודדות עם שפת התיכנות.
"כן" - חייך ניר. בעצם איך הגעת לעסוק בזה ? שאלתי.
"אני נמצא 10 שנים בפרוייקט הזה – התחיל ניר לספר על עצמו – התחלתי כשהייתי קטן במשגב, ילד שמתחיל את הפרוייקט הזה בארץ, ועם התקדמות השנים נשאבתי לפרוייקט. מה שאני מקבל ממנו זה את הסיפוק שמתקבל כשיש בסוף רובוט. התמיכה שלי בילדים קטנים שיוצרים מכונה כזו מרשימה – זו חוויה - לראות אותם , את החיבור שנוצר בין כמה מגזרים, שיתוף הפעולה.
היה נורא קשה לעזוב את הקבוצה במשגב, שהיא עם וותק של 10 שנות פעילות בארץ ומתוכן 7 נצחונות בארץ, וגם בחו"ל עם השגים מרשימים (יחסית לקבוצות אחרות בארץ).
זו תחושה נפלאה כשזוכים בתחרות בארץ וטסים לארה"ב, אבל גם אם לא זוכים- יש הפקת לקחים ובשנה הבאה התלמידים האלו ילמדו את התלמידים הבאים .
בדרך כלל קבוצה מונה בין 20 ל-25 תלמידים מכיתות י' עד יב'.
מחלקים את הקבוצה לצוותים , רוכשים ידע ממוקד, אבל גם לומדים לעבוד בשיתוף פעולה, כי לפעמים יש מקרים שצוות אחד תוקע את העבודה וכולם נרתמים לעזור לצוות. מעבר לצד המכאני התלמידים לומדים לפנות לגייס כספים, ציוד, לומדים לשווק – חולצות לקבוצה, אתרים, מדיה חברתית."
בשלב הזה הסתקרנתי מאוד לגבי בוריס וינדר שלאורך כל השיחה הקשיב רוב קשב ושאלתי – ומה תפקידך בכוח ?
בוריס וינדר חייך ואמר – "אני סטודנט להנדסת מכונות, התחלתי השנה לעשות סטאז' בתחום המדפסות התלת מימד וכשהכרתי את הנושא הצטרפתי למרכז MOONA בהתנדבות."
התלמידים במרכז MOONA התחילו להגיע ובוריס וניר ניגשו אל התלמידים, נשארתי שוב עם איה וביקשתי ממנה – לפני שאני פונה לתלמידים - מה בעצם את עושה כאן?
ואיה סיפרה – "אני ממג'ד-אל –כרום, למדתי תואר ראשון כימיה ביולוגיה באוניברסיטה עברית בירושלים, ותואר שני זכויות אדם וניהול קונפליקטים באיטליה. לאחר מכן עבדתי בארגוני חברה אזרחית כחמש שנים- רופאים לזכויות אדם, מרכז מוסאווא לזכויות האזרחים הערבים בישראל, קואליציית נשים לשלום, אשה לאשה ועוד. באתי מהתחום החברתי ועכשיו אני מתחברת לתחום הזה-מדעי-טכנולוגי, אני בעצם עוזרת בחיבור התלמידים – עושה את התהליך שנדרש כדי שיעבדו ביחד."
הזמן חלף ועבר מהר, כמעט מבלי ששמתי לב התלמידים כבר התיישבו דרוכים ומצפים, איה הציגה אותי בפניהם ואפשר היה לראות כמה הם נרגשים, נשאלו כמה שאלות כמו – איפה זה יפורסם ואיך נראה את הכתבה – כמובן שסיפרתי להם ומיד ניגשנו לענין, נבחרו כמה תלמידים שרצו לספר מה מרכז MOONA נותן להם ומה הם לומדים בו וכמובן האם הם ממליצים לילדים אחרים להגיע:
עובאדה מסרי – מתגורר במג'ד-אל-כרום, מכיתה י' מספר – "אני מגיע לכאן יום יום, משתמש ברובוט, אני בצוות מכאניקה, בצוות בניה – אני בונה קופסא לבטריות. אני אוהב להשתמש בכלים ולבנות בעזרת הטכנולוגיה הקיימת וכמובן זה משמח אותי מאוד לסיים את המשימות ולבנות, זה לא רק הזכיה בפרס."
סיגל מאורט פסגות בכרמיאל – "אני מכרמיאל, מכיתה י', אני מגיעה מתי שאני יכולה, כמעט כל יום, זה עוזר לי להבין יותר במכונות, אני בקבוצת התיכנות, אני לומדת לתכנת ולהפעיל את הרובוט.
בבית הספר אני במגמה של עיצוב ביולוגיה, זה לא קשור, אבל התחום הזה של התיכנות מעניין אותי יותר. הייתי רוצה להצליח, כי כל הקבוצה עובדת ביחד ויש שיתוף פעולה.
אני ממליצה לילדים בגילי להגיע למרכז MOONA ולהצטרף לקבוצת FIRST או אם יש להם אפשרות ללכת לפרוייקטים כאלה – שילכו – כי זה תורם בהמון תחומים – אפשר להכיר יותר אנשים וגם ללמוד איך להשתלב מבחינה חברתית במיוחד אם ביישנים."
מאיה – "אני מדיר-אל-אסד, כיתה י" – מאיה מספרת – "אני מגיעה לכאן יום יום, אני בצוות תוכנה, בחרתי להיות בצוות תוכנה כי אני אוהבת מחשבים וטכנולוגיה וזה מה שאני רוצה. בכיתה שלי אני בביולוגיה ומחשבים .
אני מקווה שנצליח ונזכה בתחרות וניסע לארה"ב. זו חוויה גדולה להיכנס לקורס כזה, אני מזמינה תלמידים אחרים שיבואו כי לומדים הרבה וזה עוזר להצלי בחיים."
מוחמד כבת – "אני ממג'ד-אל-כרום , כיתה י" - מוחמד מספר – "אני מגיע לכאן כל יום, ראיתי שכאן אני יכול להגשים את החלום שלי, יש פה את הכלים לבנות משהו, אני בונה גם בבית, באתי כי זו משימה יפה ואני יכול לעבוד בה.
אני ממליץ לבוא כי אנחנו קבוצה של ערבים ויהודים , לומדים את השפות עיברית וערבית, וגם לומדים אנגלית . אנחנו גם לומדים לקחת אחריות – יש כאן תאריך הגשה שבו חייבים להגיש את הפרוייקט."
נשארתי חסרת מילים – התלמידים דיברו על הכל, החיוכים שלהם , ההתלהבות, הניצוץ הזה בעיניים כובש מהרגע הראשון. האווירה האוהבת והחמה ליוותה אותי גם אחרי שיצאתי ממרכז MOONA והמסר שנשאר בעצם להעביר הוא לכל בעלי העסקים שרוצים לתרום למען העתיד, למען התעשייה והטכנולוגיה, למען דו-קיום – יש מקום כזה שמאפשר צמיחה והתפתחות לילדים שאוהבים וצמאים לידע מדעי וטכנולוגי וכל תרומה-כספית, או חומרי גלם, או ארוחות - מאפשרת לילדים האלו להתפתח, ללמוד ולהיות הדור האיכותי הבא.
לתרומות אפשר להתקשר למרכז מונא- 04-6999707
בנוסף במסגרת שבוע החלל הישראלי גם מרכז MOONA משתתף בפעילות והקהל הרחב מוזמן להגיע ביום שלישי 27/1/2015 בשעה 17:30 פרופ' אהוד בכר יעביר הרצאה בנושא-חורים שחורים וד״ר נוף עתאמנה מיקרוביולוגית וזוכת תכנית מאסטר שף 2014 תתן הרצאה בנושא ״מדע ככלי הצלחה״.