יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית. {מדרש רבה ויקרא רבה ל"ד, י'}
סטטוס שבועי:
מטריד, מפחיד, לא מפתיע..
58 אחוזים מיהודי אמריקה שהתחתנו לאחר שנת 2000 נישאו לבן זוג לא יהודי.
עשרה אחוזים מיהודי ארה"ב מגדירים עצמם אורתודוקסים, 18 אחוז כקונסרבטיבים ו־35 אחוזים כרפורמים. רק 22 אחוזים העידו שהם שומרי כשרות. 61 אחוזים מהיהודים תומכים בפתרון שתי המדינות, 57 אחוזים לא ביקרו בישראל. לשאלה, האם יש לכם קשר רגשי לישראל? השיבו 30 אחוז כן, 39 אחוז אמרו שיש קשר כזה במידה מסוימת ו־31 אחוז הודו שלא קיים קשר כזה.
ציטוט שבועי:
היהדות היא המהות העכשווית, היא המחר ולא רק האתמול. {חה"כ הרב אברהם רביץ}
סיפור שבועי:
סיפור מפיל...
בשנת 1978 ניטשה במדינת ישראל מערכה ציבורית רחבה למען חקיקת החוק למניעת הפלות. שר המשפטים דאז, שמואל תמיר, היה מן המתנגדים הבולטים לחקיקת החוק, ונראה היה כי המאמצים למען חקיקתו ייכשלו. כשעלה החוק לדיון על שולחן הממשלה, התברר, כי שר המשפטים שינה את דעתו והפך לתומך נלהב לחוק זה. האחראי לשינוי בתודעתו של שר המשפטים היה רבי רפאל לוין, בנו של רבי אריה לוין.
ערב הדיון בממשלה, ביקשו ראשי אגודת ישראל להפגש עם שר המשפטים כדי לנסות לשכנעו להסיר את התנגדותו. הם הגיעו לביתו, כשהם מלווים ברבי רפאל לוין. צירופו של הרב למשלחת הפוליטית היה אירוע חריג, ונבע מתוך אמונתם כי היכרותו עם השר תמיר, שבעבר היה חבר בארגון האצ"ל ומקורב לרבי אריה לוין, אבי אסירי המחתרות, תסייע בידם להטות את ליבו.
כשנכנסו חברי המשלחת לבית השר, ביקש רבי רפאל את רשות הדיבור, כדי לספר לשר סיפור ששמע מאביו, רבי אריה.
ברמת גן - פתח הרב בסיפורו - התגורר זוג צעיר שזה עתה החל את דרכו המשפחתית. תוך זמן קצר הרתה האשה למזל טוב, אלא שההריון היה למורת רוחה, ומסיבות כלכליות ואישיות היא ביקשה להפסיק את הריונה. כשנודע הדבר להוריה, ניגשו בבהילות לביתו של הרב אריה לוין וביקשוהו שידבר על ליבה של בתם. הרב שראה בדבר הצלת נפשות, נסע מביתו שבירושלים לרמת גן ונקש על דלת ביתה. משפתחה נכנס הרב, התיישב, והחל להתייפח ולייבב. האשה הצעירה עמדה מולו חסרת אונים בתוך כדי שהיא מנסה להרגיעו, אך לשווא.
כששאלה למבוקשו, הביט בה הרב מבעד לדמעותיו במבט חודר. היא, שחכמה היתה, הבינה את סיבת בואו, ובניסיון להרגיעו אמרה: "כבוד הרב, אל תבכה, אני נשבעת לך – אביא אותו לעולם". משיצאו הדברים מפיה, קם הרב ממקומו, ברכה בבריאות איתנה ויצא מביתה.
בבריתו של הילד העניקו לו הוריו את השם שמואל. והילד הזה הוא אתה! – שמואל תמיר.
שר המשפטים נדהם מן הסיפור, ומשנרגע אמר: אם נכון הדבר, אתמוך בחוק בכל ליבי.
בנוכחותם התקשר לאמו, וכששאלה אם נכון הדבר, החלה האם לבכות ולנסות להסביר כי התקופה היתה קשה מאד. לשאלה אם ביקר הרב בביתה, ענתה כי אכן כך היה. שר המשפטים קיים את הבטחתו ו"חוק ההפלות" הפך לחלק מחוקי מדינת ישראל.
פרשה שבועית:
פרשת תרומה / "מראה לחיים"
"ועשית מנורת זהב טהור מקשה… ירכה וקנה… ממנה יהיו. וששה קנים יוצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנורה מצדה השני… ועשית את נרותיה שבעה והעלה את נרותיה והאיר על עבר פניה". {שמות כ"ה, ל"א-ל"ז}
סמלי המנורה, שעמדה במשכן, יבהירו לנו מעט את האמור לעיל.
נתבונן בה בעיניה של הפרשנות המקורית, ובמילים ספורות נמסור את תמצית הרעיון, הגלום בה.
תכלית המנורה היא להעלות אור בנרותיה. בפסוקי מקרא רבים מסמלים האור והנר את אור הדעת, זו חכמת אנוש.
מהי, אפוא, משמעות המנורה ביחס לאור החכמה, היוצא ממנה?
ובכן, עובדת יסוד: המנורה הינה היחידה בכלי המשכן, העשויה כולה זהב. הזהב, "המתכת האצילה", אינו מגיב לתנאי הסביבה, הזמן והאקלים, אינו מעלה חלודה, עובש וכיוצא בזה. כלומר: חומר המנורה מסמל את היסוד הקבוע, שאינו מושפע ואינו משתנה.
נפנה לצורתה: הסתעפות ששת קניה מן הקנה המרכזי מזכירה את צורת האילן, "הפורח משרשו כלפי מעלה" (רש"ר הירש).
הרי תוספת סמליות: הסתעפות זו מסמלת התפתחות והשתלמות ויציאתם של כוחות רבים אל הפועל.
למנורה שבעה קנים, המלמדים על רב צדדיותה של התבונה האנושית. היא המתגלה בכל התחומים: בפילוסופיה, ברפואה, באמנות, בהכרת הטבע, במדעים המדויקים, בטכנולוגיה ועוד.
אולם, אל רב-גוניות זו מצטרפת תכונה נוספת. זו תכונת האחדות וההרמוניה. המנורה היתה עשויה מן ה"מקשה". כל קניה והסתעפויותיה "צמחו" מגוש זהב אחד, בהקשות קורנס. אין לקנים בסיס קיום עצמאי. כולם מסתעפים מן הקנה המרכזי. שלהבת אורו של קנה זה האירה כלפי מעלה, בעוד שש השלהבות בצידיה הפנו אורם אל מרכז זה. מסקנה: הקנה המרכזי הוא גם התכלית לשאר הקנים וגם נקודת המוצא שלהם.
העברי, שהתבונן במנורה זו, קלט את בשורתה. אור התורה (הקנה המרכזי) הינו המקור הערכי, שאינו משתנה לעולם (זהב) של כל הפעילות האנושית, כשרון המעשה והתפתחות החכמה, המסתעפים ממנו בקנים רבים (צורת אילן). השכלת האדם הינה רב-צדדית (שבעה קנים), אולם עליה לזכור, שאינה מהווה מטרה בפני עצמה. אחדות היציאה מן הקנה המרכזי וההרמוניה של ה"מקשה" לימדוהו, כי כולה נובעת ממקור רוחני אחד. ועל כן, ברכתה תהא רק כאשר תשרת את התכלית הערכית-מוסרית (שלהבות שהאירו לעבר השלהבת המרכזית העולה למעלה), כשהאיזון בין כל החלקים יעניק לאדם את האור והאושר.
זוהי, בקיצור נמרץ, הבשורה הגדולה, שאותה שכח לחלוטין דורנו המפוצל. כדי להיות קונקרטיים נזכיר את אימי הטכנולוגיה, הפועלת במנותק מערכי מוסר יסודיים, ורואה את עצמה כמטרה בפני עצמה, אם בפיתוח מערכות נשק מתוחכמות, אם בהנדסה גנטית העלולה לייצר מפלצות. או את מדע האקולוגיה, שבא לענות על הפגיעה הבלתי מתחשבת בהרמוניה של היקום, המתנקמת עתה בנו. שלא לדבר על לבו השסוע של בן המאה שלנו, המצפה שוב לאור מנורת הקדומים.
{מעובד מספרו של הרב משה גרילק "פרשה ופשרה"}
שבת שלום - יהונתן גרילק
