כותרת
> C;
1/1
תרבות ופנאי

קולנוע בלב / "הון אנושי" (מאת לב אורלוב)

כרמיאלי תרבות ופנאיפורסם: 03.05.15 , 09:02ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:

כסף קטן
 
הכסף מגלגל את העולם? בוודאי, תלוי, ואולי בכלל לא – "הון אנושי" מערבל שאיפות, אהבות וכסף, המון המון כסף, לכדי קלחת מתעתעת שאין בה תשובות חד משמעיות לשאלה הנצחית – רק המון כאב ותסכול של אנשים נואשים.
נציג איטליה ל"אוסקר" נסוב סביב תאונה מסתורית המאחדת יחדיו קבוצה מגוונת של אנשים, כשבכל פרק מוצגות ההתרחשויות מנקודת מבטה של דמות אחרת.
כוכב הפרק הראשון הוא דינו (פבריציו בנטיבוליו המצוין), סוכן נדל"ן בינוני שנופל שדוד בקסמיה של החברה הגבוהה ומשקיע את כל הונו, וגם את מה שאין לו, בקרן השקעות יוקרתית, כדי להשתייך לאותו מעגל מסנוור של גברים עשירים, רבי השפעה ומצליחים שהוא כל כך מעריץ. המאמצים של דינו נראים מגוחכים ומעוררי חמלה, אך במהרה הם מקבלים תפנית איומה כשהקרן חווה התרסקות חדה.


בפרק השני – אשתו העצובה תמידית של מנהל הקרן, קלרה (ולריה ברוני טדסקי האדירה – האחות של קרלה) מנסה לשחזר תיאטרון עתיק לרווחתם של תושבי העיר. בין דיונים על הרפרטואר לבין בחירת צבע המושבים היא נסחפת לרומן עם חוקר אמנות. זה מוציא אותה לרגע מאומללותה, אך קריסתו הכלכלית של בעלה מעמידה במבחן את מפעלה ובעיקר את אהבתה החדשה.
ובפרק השלישי והחלש ביותר, בחורה צעירה, בתו של דינו, מוצאת את עצמה מאוהבת בטירוף מוחלט בעבריין משונה ורגיש. אך האם אהבתם תשרוד את האינטרסים הקרים שמקיפים אותם מכל עבר?
שלושת הסיפורים שזורים זה בזה, מערבלים דמויות שונות בתכלית, קושרים גורלות של משפחות ממעמדות שונים. הקשר הולך ומתהדק, עד לפרק החותם שמביא את הנפשות הפועלות להתנגשות חזיתית והרת אסון...
"הון אנושי" הוא סרט נוצץ: העיצוב מרהיב, הצילום יפהפה והוא כולו מושקע ומלוטש. כולו, מלבד התסריט. למעשה רק 2 הפרקים הראשונים שווים צפייה, אם כי גם הם כתובים בצורה פשטנית שאינה מאפשרת לדרמה להתפתח באופן אמין וסוחף. 2 הדמויות הראשיות שטחיות וצפויות למדי (עקרת הבית העשירה והמשועממת כאילו נתלשה מסרט של וודי אלן), ואלה הם השחקנים הנהדרים שמצליחים להפוך את דמויות הקרטון שבתסריט לטיפוסים בלתי נשכחים, לגעת בנו ולהעלות את הסרט לרגעים נשגבים של יצירה אנושית חורכת נשמה.


הדמויות מונעות ע"י הגורם הכלכלי – אם זאת הכמיהה של דינו לעושר או אם זו התלות המוחלטת של קלרה באמצעים של בעלה, אך למעשה מתחת לחזות השטחית והכל כך אמריקאית, הסרט מורכב ומעניין יותר. מה רוצות בעצם הדמויות בסרט? הן רוצות להשתייך – וזה לא משנה כל כך למה. דינו רק רוצה להיות חלק מהחברה הגבוה, הוא מתאכזב יותר מכך שמשחק הטניס בוטל מאשר העובדה שאיבד את כל הונו (או שאולי הסוף מוכיח אחרת), קלרה רוצה להיות חלק מהסצנה האמנותית, להיות נאהבת ע"י תושבי העיר וע"י גבר. ומה מכשיל כל אחת מהן? האם זהו הכסף? רדיפת בצע? המכונה הכלכלית הגדולה? אני ממש לא בטוח. הסרט מציע מספר פרשנויות מקבילות – ולנו נותר רק לבחור.