כותרת
> C;
1/1
תרבות ופנאי

"ניסא קפה" בסח'נין: בלי גברים, בלי נרגילות

כרמיאלי תרבות ופנאיפורסם: 20.08.15 , 08:00שם הכותב/ת: מאת מירית קושניר-סטרומצה, דיקלה שחף באדיבות Mynet

מייסון ריא (40), אם חד הורית מסח'נין הקימה בית קפה לנשים בלבד, למורת רוחם של אנשי הדת וגברים ביישוב. אבל נשים מהכפר וגם יהודיות משגב מצביעות ברגליים והמקום תופס תאוצה

 

בית הקפה של מייסון ריא בסח'נין מיועד לנשים בלבד. היוזמה שמעוררת תגובות נולדה מתוך רצון ליצור מקום שבו נשים יוכלו לבלות בחופשיות, מבלי לחשוש ממבטי הסביבה.

מאחורי הרעיון עומדת ריא (40), מוסלמית, אם חד הורית לשתי בנות בגיל ההתבגרות, שהתגרשה לפני 12 שנים ומאז היא עסוקה במעמד הגרושה הערבייה בחברה. את עבודת התזה שלה לתואר השני היא כתבה בנושא זה.

 

לפני שש שנים הקימה ריא עמותה לאמהות חד הוריות בחברה הערבית. בימים אלה היא מתחילה את עבודת הדוקטורט בנושא "בחירת הנשים הערביות הגרושות

 
להתחתן שנית, תוך שמירה על תפקידן האמהי".

 

 

בית הקפה שהקימה הוא חלק מהאג'נדה שלה ומאורח חייה ועשייתה, אבל בסח'נין לא קיבלו אותו בקלות. אנשי דת ביישוב, וגם נשים, שלא ידעו איך לפרש את הרעיון הבלתי שגרתי, הביעו התנגדות, וריא מספרת שאף איימו להרוס את המקום. שם המקום, "ניסא קפה", כתוב בחוץ באותיות ורודות גדולות. משחק מלים שמשמעותו בערבית קפה לנשים, אבל הוא מתכתב גם עם הצירוף נס קפה. שלט קטן יותר שנתלה בכניסה מבהיר את כללי המקום: ימי ראשון עד חמישי מיועדים לנשים, ואין כניסה לגברים המגיעים לבד. שישי שבת מיועדים למשפחות, ואין עישון נרגילות.

 

ורוד וסגול

העיצוב והצבעים אינם מקריים. הם נועדו להעניק אווירה נעימה ומזמינה, לא עממית מדי ולא אליטיסטית. החלונות השקופים הגדולים חשופים אל הרחוב הראשי. פרחים סגולים על הטפטים ועל הריפוד, תאורה סגולה וזרי פרחים מלאכותיים ריחניים אפילו בשירותים. בגומחות שבקיר יש ספרים, והם מיועדים להשאלה. מייסון לא מכירה בתי קפה המיועדים לנשים בלבד.

 

"המצאתי את הדגם. בעולם בכלל ובחברה הערבית בפרט הגברים שולטים, והנשים צריכות להתנהג בהתאם לנהלים שהם קבעו. בחברה שבה אני חיה לא תוכלי אפילו ללמוד נהיגה אם אבא שלך או אחיך מתנגדים. היו אנשי דת שרצו לסגור את הקפה שלי עוד לפני שנפתח. הם חששו שהמקום יעודד התאגדות נשים, שאינה מקובלת חברתית, וייצור מרדנות בקרב נשים בסח'נין. הזמנתי אלי את הנשים הדתיות המובילות בסח'נין, שראו שהכל מתנהל ברוח טובה. הראיתי שאני לא מסתירה דבר, ובסופו של דבר, קיבלתי את אישורן".

 

היא מצהירה שאין לה כוונות להתעשר מהקפה הזה. די לה שההכנסות יכסו את ההוצאות, והרווח שלה יהיה שינוי בתפישה בקרב הנשים. היא לא הצליחה למצוא שפית במגזר, והשף הוא הגבר היחיד בסביבה. המלצריות הן שתי נערות מקומיות.

 

אל הקפה נכנסת אשה צעירה עם שתי ילדות קטנות. בעלה קרא את השלט, שלח את הבנות פנימה והלך לדרכו. בשולחן הסמוך יושבות שלוש נשים מקומיות. אחת מהן עוטה חיג'אב. "דברים שאנחנו מעיזות לעשות כאן, לא נעשה ליד גברים", מסבירה אחת מהן. "אנחנו יושבות בנוחות, צוחקות בקול רם ומדברות חופשי על נושאים שנשים מדברות עליהם".

 

ריא עוסקת בהדרכת מורים בחינוך המיוחד במגזר הערבי במחוז צפון. בימים שהיא לא נמצאת בקפה, מנהלות את המקום לסירוגין חברתה, סחר חאדר, ואחותה, היבא חליל. כמעט ללא פירסום, גם נשות יהודיות ממשגב כבר גילו את בית הקפה המיוחד, והן מגיעות.

 

רעיון בית הקפה נולד תוך כדי פעילותה ההתנדבותית בעמותת הנשים. המקום שנבחר היה החלל בתחתית בניין האבן שבו היא מתגוררת. אחיה ואביה ליוו את הקמת העסק מקרוב. האח הארכיטקט תיכנן, האב אחראי על הצד הפיננסי.

 

בלי בשר

היא מספרת שכשהגישה בקשה בעירייה לקבלת רשיון עסק, נאמר לה כי לא תקבל אישור לקפה נשים מכיוון שמדובר באפליית גברים. "לקחתי טיפקס, מחקתי את המלה 'נשים' והגשתי את הבקשה", היא צוחקת. "קיבלתי אישור, אבל אז החלו לעלות שמועות שמדובר בקפה נרגילות לנשים. אימאם מאחד המסגדים שלח אלי מכר כדי לברר את העניין.

 

"הבהרתי שמדובר בבית קפה מיוחד לנשים, מליגה אחרת, ללא נרגילות. מקום מכובד, שיאפשר גם לנשים דתיות לצאת ולהתאוורר. ועדיין, אנשים לא הבינו למה נשים צריכות לשבת במקום לבד. המקום נפתח בחודש ינואר, ובשלושת החודשים הראשונים לא כיביתי את התאורה בלילה, כדי שאנשים יוכלו להתקרב ולראות מה יש בפנים. זה הרגיע את הדתיים ואת המתנגדים. יש הרבה בתי קפה בסח'נין, ואולי אם גבר היה פותח קפה נרגילות לנשים, זה היה עובר, אבל אשה שפותחת מקום לבדה ועוד מציבה חוקים משלה, זה סיפור אחר".

 

את פמיניסטית?

"לא הגדרתי את עצמי כך, אבל אני מרגישה שעל המקום חרות סמל כזה. פתחתי את המקום בגלל הידיעה שנשים רבות בסביבה לא יכולות לצאת לבתי קפה. יש גם נשים משכילות, שהבעל לא מאפשר להן לצאת לבילוי וחושב שגם בשעות הפנאי הן צריכות להיות עם הילדים. הבנות שלי רגילות לאכול בחוץ, אבל נשים בנות דורה של אמא לא מרגישות בנוח לאכול במסעדה. כשאשה מבוגרת כזאת מגיעה עם הנכדות לארוחת ערב אצלי, היא ממש מרגשת אותי. יש לי הרגשה שעשיתי משהו. הגברים אצלנו עדיין לא מתורבתים בקטע של בתי קפה".

 

התפריט דומה לתפריט של קפה-מסעדה, המחירים עממיים. לפי העדפת הלקוחות, אין בשר, יש עוף ודגים. נשים מעבירות במקום הרצאות ופעילויות תרבותיות אחרות, ותערוכות יתחלפו על הקירות. "אני אמנם אשה חילונית ממשפחה מסורתית", אומרת ריא, "אבל אני רוצה להיענות לצורכי הקהילה. אני גאה בעצמי כערבייה וכמוסלמית, אבל לא אוותר על החופש שלי".

 

ריא נישאה כשהיתה בת 23, והתגרשה לאחר חמש שנים. היא עשתה תואר ראשון בחינוך מיוחד ובסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה, היתה מורה נודדת לילדים עיוורים והמשיכה ללמוד. עבודת התזה בתואר השני בחינוך עסקה בנושא "להיות אשת חיל במדינת ישראל בשנות ה-2000".

 

תואר שני

מאוחר יותר עשתה תואר שני נוסף, במנהיגות: "התפתחות הקריירה היתה חלק מתהליך הגירושין. הוא רצה שאתפתח במסגרת המקובלת של תפישת העולם שלו - לחזור הביתה ב-13:30, להכין ארוחת צהריים ולגדל ילדים. אני רציתי גם דברים בשביל עצמי. תוך כדי הלימודים הצטרפתי לקורס מנהיגים יהודים-ערבים בגליל שהתקיים אז, והתחלתי לעבוד עם קבוצת נשים גרושות מסח'נין.

 

"העירייה הקצתה לנו חדר, ושם הרגשתי שרק נשים יכולות לתמוך בנשים, כשיש מכנה משותף והן יכולות להתבטא בצורה חופשית זו בפני זו. התמודדות של אשה גרושה בחברה הערבית היא קשה. הדת האיסלמית אמנם מאפשרת לנו להתגרש, אבל הבעיה היא שהמנהגים החברתיים בישראל מצמצמים את ההזדמנויות שלנו להתחיל מחדש. מעט מאוד גרושות עם ילדים מתחתנות בשנית. לפי המנטליות שלנו, אשה שהתגרשה לא הצליחה בחייה ולא צריכה לחשוב יותר על נישואים. מצפים ממנה להתנתק מהיותה אשה ולחיות את חייה כאמא, למען הילדים".

 

בתה הבכורה, איה (17), נכנסת לבית הקפה. ריא מחבקת אותה ואומרת: "תמיד שמעתי מהמשפחה שאני אמא לא טובה, כי אני לא פנויה לבנות שלי. אני רוצה לתת להן כלים להתמודד ולהיות עצמאיות. אני מלמדת אותן להיות מרדניות. בעוד שנה איה תיסע לגרמניה ללמוד רפואה. למרות הפחדים מהסביבה, היא צריכה לקפוץ למים".

 

מה עם זוגיות?

"נראה שפוחדים ממני. אני מקווה שתהיה זוגיות, אבל לא בכל מחיר. אני מסננת. לא אחזור להיות עקרת בית מסורתית. אני רוצה שותף, לא יחסי שולט ונשלט. אם יבוא, אהלן וסהלן. אם לא, גם ככה טוב".


אולי יעניין אותך גם
פעילויות לראש השנה וסוכות בצפון- רשות הטבע והגנים

מייסון ריא (40), אם חד הורית מסח'נין הקימה בית קפה לנשים בלבד, למורת רוחם של אנשי הדת וגברים ביישוב. אבל נשים מהכפר וגם יהודיות משגב מצביעות ברגליים והמקום תופס תאוצה

 

ערב הסטנדאפ של מוחמד נעמה

מייסון ריא (40), אם חד הורית מסח'נין הקימה בית קפה לנשים בלבד, למורת רוחם של אנשי הדת וגברים ביישוב. אבל נשים מהכפר וגם יהודיות משגב מצביעות ברגליים והמקום תופס תאוצה

 

השקת הספר "מיוחד" בסטימצקי כרמיאל

מייסון ריא (40), אם חד הורית מסח'נין הקימה בית קפה לנשים בלבד, למורת רוחם של אנשי הדת וגברים ביישוב. אבל נשים מהכפר וגם יהודיות משגב מצביעות ברגליים והמקום תופס תאוצה

 

חוגגים את השנה החדשה במוזיאון הפתוח בגן התעשייה תפן

מייסון ריא (40), אם חד הורית מסח'נין הקימה בית קפה לנשים בלבד, למורת רוחם של אנשי הדת וגברים ביישוב. אבל נשים מהכפר וגם יהודיות משגב מצביעות ברגליים והמקום תופס תאוצה

 

בוחרים נכון! מצביעים ומבלים! פעילויות ליום הבחירות 2019

מייסון ריא (40), אם חד הורית מסח'נין הקימה בית קפה לנשים בלבד, למורת רוחם של אנשי הדת וגברים ביישוב. אבל נשים מהכפר וגם יהודיות משגב מצביעות ברגליים והמקום תופס תאוצה

 

חוברת חוגים ופעילויות ברשת המתנסים כרמיאל -תשפ 2019-20

מייסון ריא (40), אם חד הורית מסח'נין הקימה בית קפה לנשים בלבד, למורת רוחם של אנשי הדת וגברים ביישוב. אבל נשים מהכפר וגם יהודיות משגב מצביעות ברגליים והמקום תופס תאוצה

 

מוחמד נעמה מביא את נטפליקס לכרמיאל

מייסון ריא (40), אם חד הורית מסח'נין הקימה בית קפה לנשים בלבד, למורת רוחם של אנשי הדת וגברים ביישוב. אבל נשים מהכפר וגם יהודיות משגב מצביעות ברגליים והמקום תופס תאוצה

 

פסטיבל 'סליחות בסמטאות' בצפת

מייסון ריא (40), אם חד הורית מסח'נין הקימה בית קפה לנשים בלבד, למורת רוחם של אנשי הדת וגברים ביישוב. אבל נשים מהכפר וגם יהודיות משגב מצביעות ברגליים והמקום תופס תאוצה

 

פעילויות בצפון לימים האחרונים של החופש הגדול- רשות הטבע והגנים

מייסון ריא (40), אם חד הורית מסח'נין הקימה בית קפה לנשים בלבד, למורת רוחם של אנשי הדת וגברים ביישוב. אבל נשים מהכפר וגם יהודיות משגב מצביעות ברגליים והמקום תופס תאוצה