כותרת
> C;
1/1
דת בקהילה

יהונתן גרילק על פרשת השבוע

כרמיאלי דת בקהילהפורסם: 11.09.15 , 10:21ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:


פרשת נצבים / 'קשר גורדי'

"ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת" {דברים כ"ט, י"ג}

ביום מותו של משה היו בני ישראל אחרי חוויה מזעזעת. הם שמעו את הקללות (דברים כ"ח). הם עמדו מול הגורל היהודי המוזר. גורל, שממנו לא יוכלו להתחמק לעולם.
אלפי שנות קורות העם עברו לנגד עיניהם. תמונות תמונות חלפה היסטוריה זו לנגד עיניהם, בשעה שמשה דיבר. תמונות של כל הגלויות, הצרות והיסורים, שינחתו על צאצאיהם.
באותם רגעים קשים, כשחייב היה משה להעמיד אותם על מלוא רצינותה של הברית שכרתו בסיני עם האלוקים - מהל בדבריו גם נטפי רוך, חיבה, נחמה ותקווה.
'בידכם לכתוב כרצונכם את ספר עתידכם. בהתנהגותכם תקבעו האם ידמו קורות חייכם לחזות הקשה שבתוכחה או לפניה השוחקות והמאירות של מסכת הברכות, המקדימות אותה'. (רש"י שם ע"פ מדרש תנחומא)
אבל, הוסיף משה ואמר, גם אם יבואו עליכם החורבן, הגלות, התפוצה והאסונות – הם יקיימו אתכם. באורח פרדוקסלי ונסתר, יתרמו דווקא הם לנצחיות העם ולאי הכחדתו, עד בוא גאולתו העתידה.
למה? משום שנאמר:
"ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת… כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום… ואת אשר איננו פה עמנו היום" (דברים כ"ט, י"ג-י"ד).
הברית היא ברית נצח. כפופים לה הדורות כולם.
הם שמעו את החזות הקשה והאזינו לדברי הברית והנחמה. בוודאי הבינו את האמור, הסכימו וקיבלו אותה עליהם כראוי.
לא כן בדורות מאוחרים יותר, אלו העלו השגות כלפי ברית זו. הציגו שאלות נוקבות. הדורשות תשובה.
באיזו זכות, ובאיזו רשות יכול היה דור המדבר לערוך הסכמים, ולו עם האלוקים, שיחייבו אותי – בן דור מאוחר יותר? ואם אין ברצוני לקיים מצוות, כלום קיימת הזכות להעניש אותי? הלא, אני לא חתמתי על הברית, ולא נשאלתי לדעתי?! מדוע, אפוא, תקפה ברית זו גם כלפי?
אכן, שאלה נוקבת. היא מוליכה אותנו בהכרח להבנה עמוקה יותר של ברית האלוקים עם בני ישראל.
ברית זו, מסביר לנו הפרשן הדגול רבי יצחק עראמה בספרו 'עקדת יצחק', אינה דומה כלל לבריתות ולהסכמים, הנחתמים ונכרתים בין הבריות. ברית בין מדינות, חברות או ידידים, הינה פעולה חוקתית חיצונית, הבאה להסדיר מצב מסוים, ולקבוע לו מסגרת נאותה.
ברית סיני שונה מכל אלה בתכלית. זו ברית בין אלוקים לבין אדם, במקרה זה – עם ישראל. וכשכורת האלוקים ברית, היא נושאת אופי שונה לחלוטין. האלוקים מטביע אותה בלב בעלי בריתו. בעת הברית הפכה בשורת סיני למהותם של בני ישראל, לחלק מישותם. ברית האלוקים היתה לחוק טבע עבורם, כשם שבעצם כל חוק טבע הוא ברית בין האלוקים, הבורא, לבין הכוחות, המפעילים את היקום.
ברית סיני הינה ה'צופן הגנטי' של העם. את הצופן הגנטי לא ניתן לשנות בלי לגרום נזק. הוא עובר בתורשה מדור לדור. האדם כפוף לו, ולמען חייו התקינים, עליו לנהוג בהתאם, בין אם ירצה ובין לא.
זוהי הברית. השאלה – באיזו זכות? – מאבדת מן הרלוונטיות שלה. היא דומה לשאלה: באיזו זכות ילדו אותי הורי, כיצור הזקוק דווקא לאוויר כדי לחיות? בכך, הם מנעו ממני את התענוג לצלול חופשי למעמקי האוקיינוס! זו המציאות, ואין לשנותה. חוק טבע הוא, ושום הגיון משפטי או מוסרי לא יפרוץ את חוקי הטבע.
אכן, מציאות קשה. גם דורנו התנסה בה.
בברלין, בה פרחו לראשונה חלומות האמנציפיה, ההשכלה וההתבוללות, קמה, כתגובת נגד, התורה הנאצית, שדחפה דורות מתבוללים ל'היכרות' מחודשת עם העם היהודי, 'בחמה שפוכה' אל אושוויץ. יהודים גרמנים, ששמם היהודי היה להם לזרא, הוכרחו – בעקבות חוקי נירנברג – להוסיף לשם אדולף, היינץ, אוסקר וכו', שאימצו לעצמם, את השם 'ישראל', והנשים חייבות היו להוסיף לשמן את השם 'שרה'. הנה 'ביד חזקה' טעמו רגעי זהות יהודית בטרם כליון.
אך נראה, שברית זו טבועה עמוק עוד יותר במהות נפש היהודי. היא דוחפת את המתחמק ממנה אל האי-נורמליות, אל בעיות נפשיות:
מספר קטן מבין היהודים מלידה, מצטערים על היותם יהודים בעטיו של הסבל, שנגרם להם… קיים בקרב יהודים אלו רצון מודע להתבולל, להשתחרר מיהדותם. ניסיונותיהם נתקלים לעיתים קרובות בהתנגדות מצד תת – המודע הקולקטיבי… ומתעורר בהם עימות פסיכולוגי קשה, המוביל אותם לעתים קרובות בהתנגדות מצד תת-המודע הקולקטיבי…. ומתעורר בהם עימות פסיכולוגי קשה, המוביל אותם לעתים קרובות לאנטישמיות, להתרפסות ולפעמים אף למחלות נפשיות מסוימות, כפי שהסברנו בספרנו PRECIS DE PSYCHIATRE ׁ(פרופ' הנרי ברוק, מחשובי הפסיכיאטרים באירופה, בדיון על חוסר איזונו של היהודי המתבולל – מתוך מכתבו לדוד בן-גוריון כאחד מחכמי ישראל, שענה על השאלה 'מיהו יהודי').
כי זאת הברית. היא – אנחנו.
{מעובד מספרו של הרב משה גרילק "פרשה ופשרה"}

שבת שלום - יהונתן גרילק