כותרת
> C;
1/1
דת בקהילה

תרומה: יהונתן גרילק על פרשת השבוע

כרמיאלי דת בקהילהפורסם: 12.02.16 , 11:06ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
אימרה שבועית:
אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. {מסכת אבות ב', ה'}
סטטוס שבועי:
לפעמים נוח וקל לשכוח מה זה להיות יהודים. נוח וקל להרדים את הנקודה היהודית ולהיות ככל העמים. אבל הנקודה האנטי-יהודית בקרב עמי העולם לא נרדמת. הם כבר טורחים להזכיר לנו...
 
ציטוט שבועי:
בישראל, אם אתה לא מאמין בנסים, אתה לא ריאליסט. {דוד בן גוריון}
 
סיפור שבועי:
בשביל זה יש חברים...
בימי האימפריה הרומית, שני נערים יהודים גדלו יחד בארץ ישראל, והפכו לחברים קרובים. לאחר זמן מה, נפרדו דרכיהם. אחד מהם עבר לגור ברומא והשני עבר לגור בסוריה. למרות זאת, הם נשארו חברים קרובים מאוד.
פעם אחת, כשהחבר מרומא ביקר בסוריה, הוא הואשם בריגול, על לא עוול בכפו. הוא הובא בפני קיסר סוריה ,וזה דן אותו למוות.
בשעה שהובל אל מקום ההוצאה להורג, שאלו אותו אם יש לו משאלה אחרונה. הוא ביקש: אנא, תנו לי לחזור לרומא להסדיר את ענייני ולהיפרד ממשפחתי. אחר כך אחזור ותוכלו להוציא אותי להורג.
הקיסר צחק. השתגעת? איזה ערבות יש לי שתחזור?
היהודי אמר, יש לי פה חבר בסוריה, שיערוב לי. הוא יהיה הערב שלי. אם לא אחזור, תוכל להרוג אותו במקומי.
הקיסר הסתקרן. אני חייב לבדוק את התופעה הזו מקרוב. בסדר, הבא את חברך.
היהודי הסורי נקרא אל הקיסר. ואכן, הוא הסכים לערוב לחברו, להמתין בכלא ולמות במקומו, במקרה שלא יחזור.
הקיסר נדהם כל כך מההסדר הזה, שהסכים להרשות ליהודי הרומאי ללכת. אני מקציב לך 60 יום. אם לא תחזור עד עלות השחר של היום ה- 60, חברך ימות במקומך.
היהודי הרומאי מיהר לרומא כדי להיפרד ולהסדיר את ענייניו. לאחר תקופה קדחתנית והרבה דמעות, הוא החל את מסעו בחזרה, הרבה לפני תום תקופת 60 הימים. אולם, באותם ימים היו רק אניות מפרש, ולעתים עברו ימים רבים לפני שנשבה הרוח בכיוון הנכון. ובמשך מספר ימים לא נשבה רוח. האנייה התעכבה וכשהיהודי הרומי הגיע לסוריה, כבר הפציע שחר היום ה- 60.
כמוסכם, הוציאו הסוהרים את היהודי הסורי והכינו אותו להוצאה להורג.
באותם ימים, הוצאה להורג הייתה אירוע ראווה. מוקדם בבוקר החלו ההמונים להתאסף. לבסוף עם עלות השחר, עמדו לבצע את ההוצאה להורג, ופתאום הגיע היהודי הרומאי בריצה. חכו! חזרתי. אל תהרגו אותו!
אבל היהודי הסורי מחה: אינכם יכולים להרוג אותו. השחר כבר עלה, והוא הגיע באיחור. אני הערב שלו. אתם חייבים להרוג אותי במקומו!
כל אחד מהם היה נחוש בדעתו באותו מידה. הרגו אותי!, לא, הרגו אותי במקומו!. התליין לא ידע מה לעשות. קמה מהומה בקהל.
לבסוף, קראו לקיסר. בפליאה ותדהמה הוא פנה לשניהם ואמר: אשחרר את שניכם רק בתנאי שתהפכו אותי לחבר השלישי שלכם!
{מתוך: אש התורה}
פרשה שבועית:
פרשת תרומה / 'אדם זהב'
 
"ועשית מנורת זהב טהור, מקשה תיעשה המנורה ירכה וקנה, גביעיה, כפתוריה ופרחיה ממנה יהיו" {שמות כ"ה, ל"א-ל"ב}.
 
המשכן נוצר לפי הדגם של היקום. משתקפת בו הבריאה כולה. אבני היסוד של היקום פשוטות הן במקורן ומשותפות לכל נוצר. המגוון האדיר והשופע של תופעות הטבע, שורשו במינון ובהרכב משתנה של אותם יסודות בראשיתיים פשוטים. כל המופיע לנגד עינינו, מן הגלקסיות האדירות ועד לגרגיר החול, כפוף כולו למספר חוקים פיסיקאליים בסיסיים.
גם עולם הרוח בנוי בצורה דומה. מערכת חוקי המוסר פשוטה אף היא. עם זאת, במקביל לחוקי הטבע, היא מתגלמת בכל היש הנברא בעולם, כולל כמובן באדם.
בבוא האדם לנסות להבין את עצמו ולעמוד על רזי ערכיותו - עליו לחדור אל תעלומת המשכן. מבעד למעטה הגשמי של פרטי המבנה ושל כלי הקודש שהוצבו בו, עליו לחשוף את המהויות הרוחניות הגלומות בהם. כך יגלה האדם את עצמו.
אולם, כשם שבכל תופעות הטבע קיימים רבדים-רבדים, כך הם פני הדברים גם במשכן ובאדם. כשם שחשיפת כל רובד מגלה, שלמעשה, הינו מכסה המסתיר רובד עמוק ממנו, כך הם גם הרבדים בנפשו של האדם. עמוקים הם עד אין חקר.
התמונה שנציב עתה הינה חלקית, אין היא ממצה את התמונה הכוללת. אולם עם זאת, היא מייצגת אותה.

"ועשית מנורה" - האדם הוא כמנורה. מוכן להאיר על ידי תורה ומעשים טובים. גובה המנורה שמונה עשר טפחים, כמידת אדם בינוני. עליו לדאוג שיהיה יקר וחשוב כזהב, ושיהיה טהור מכל סייג של עוון וחטא.
התנאי להחשבת האדם כמנורה טהורה הוא קבלת ייסורים ומירוק כל בדיל בלתי טהור - "מקשה תיעשה המנורה". הכאות בקורנס - שהם משל לייסורים - בונים את המנורה. בנוסף, כולה "מקשה", אין היא מורכבת מחתיכות נפרדות. דבר זה משל הוא לאחדות כל האיברים, שלא יטמא אחד מהם, וכך תיפרד איכותו מיתר האיברים.
באמצעות מנורת הזהב לימדה אותנו התורה את משמעות החיים הבריאים והנאצלים. היא בישרה שסוד האושר האנושי טמון ביכולת האדם לכוף את כל ביטויי רוחו וגופו למטרה נעלה ועליונה. מטרה לא אנוכית שתעניק לנפש אחדות ותסיר ממנה את כבלי הפיצול האומלל, פיצול הנובע מהכוחות והיצרים הנאבקים בתוכה.
בעיותיה הרוחניות של חברתנו נובעות בגלל היעלמותה של אמת זו. דור בוני המדינה, למשל, מתרפק בגעגועים ובכאב על החזון שפעם בלבו, ואשר נמוג כליל תוך עשרות שנים בודדות.
דור זה אינו מבין את הנוער ששינה דרך. עם זאת, הוא שוכח שלו עצמו היתה מטרה - הקמת המדינה. היא מילאה את לבו. לה שיעבד את כל כוחות הגוף והנפש, ואותה נשא בדומיה, בסיפוק ואף בסבל ובמאמץ. הוא היה שותף למעשה היסטורי כביר.
מבחינה חומרית לא היה בידי דור זה אפילו המחצית מן המצוי בידי הצעיר בן דורנו, אך למרות זאת, היה אותו דור מאושר. הצעירים כיום 'מחפשים את עצמם', ושוקעים בנהנתנות המותירה אחריה שובל של עצב. כל רוח מצויה מפזרת אותם מארצנו אל כל מדינות תבל.
מדוע כך הם פני הדברים? כי אין בלבו של צעיר בן דורנו חזון או מטרה רוחנית שלמענה כדאי לחיות ולהקריב! החיים נטולי משמעות, והצעיר נסחף, כמעט בעל כרחו, למערבולת היצרים כולם.

היהודי ידע שהמשכן אינו אתר פולחן, כי אם מקדש הנשמות. הוא בא בשעריו כדי לחדש ולהיזכר באמיתות שלאורן יחיה, כדי להשיב את האחדות לנפשו המתפצלת מאליה בשוקי החיים, וכדי להציב את המטרה של עבודת ה' בראש מעייניו. הוא ציפה שמנורת חייו תאיר ותעניק לו מאורה המחיה.
{מעובד מספרו של הרב משה גרילק 'פרשה וליקחה'}


שבת שלום - יהונתן גרילק
 

אולי יעניין אותך גם
משמעות התפילה בקברי צדיקים
אימרה שבועית:
אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. {מסכת אבות ב', ה'}
מה מעכב את בנייתו של בית הכנסת "היכל שלמה" ברבין?
אימרה שבועית:
אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. {מסכת אבות ב', ה'}
הקייס אפרים לאווי ייצג את כרמיאל באמירויות
אימרה שבועית:
אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. {מסכת אבות ב', ה'}
אילו תפילות מתפללים בשבת?
אימרה שבועית:
אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. {מסכת אבות ב', ה'}
עיריית כרמיאל הכשירה מבנים ושטחים עירוניים לטובת מקומות תפילה ליום כיפור
אימרה שבועית:
אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. {מסכת אבות ב', ה'}
נשנושבועי - פרשת נצבים
אימרה שבועית:
אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. {מסכת אבות ב', ה'}
נשנושבועי - כי תבוא
אימרה שבועית:
אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. {מסכת אבות ב', ה'}
נשנושבועי - פרשת כי תצא
אימרה שבועית:
אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. {מסכת אבות ב', ה'}
נשנושבועי - פרשת משפטים
אימרה שבועית:
אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. {מסכת אבות ב', ה'}