אתחיל בדעתי...אני סבורה כי במקרה דנן, האיסור הגורף הנוגע לשימוש עצמי בקנאביס לא משיג שום מטרה טובה ואף להיפך! הנוסחה ברורה כשמש ואפילו ילד בן 7 מבין אותה – "מה שלא חוקי/אסור... מעניין יותר, נחשק יותר ונדרש יותר. לא יעזור דבר, הריגוש שבמעשה לא חוקי קיים ותמיד יהיה שם! וכבר ראינו כדוגמא את הולנד, בה בגלל שאין הפללה של משתמשי הקנאביס, כמות המשתמשים ירדה פלאים כי העם כבר "השתעמם".לעניות דעתי, משאבים ותקציבים רבים שמושקעים באכיפה ורדיפת משתמשי קנאביס יכלו להיות מופנים למלחמה בסמים כגון הרואין וקוקאין ואף באלכוהול בקרב בני הנוער אשר גורם להרבה צרות ולדעתי לצרות גדולות יותר.
הרי בסופו של יום הרדיפה גורמת למשתמשים לעיתים בעיה אליה הפתרון גרוע בהרבה!
כי בשל הקושי ולעיתים הסיכון בהשגת קנאביס, אנשים פונים לסמים אחרים שהם כן חוקיים ויותר נגישים כגון, אלכוהול, סמי פיצוציות (שכל פעם נוסף משהו חדש על המדף שטרם הוצא מהחוק) דבק מגע, גז מזגנים ואלוהים יודע מה עוד.
ומה החוק אומר? בפועל מבחינה משפטית, בישראל המדיניות בנוגע לקנאביס מחמירה יחסית לעולם המערבי והמשטרה מטפלת בכ-10,000 עבירות בשנה של שימוש והחזקה לשימוש עצמי. לעת הזאת, רק שימוש רפואי בקנביס באישור משרד הבריאות הוא חוקי.
על פי סעיף 1 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג - 1973, "סם מסוכן" הוא כל חומר מן המפורטים בתוספת הראשונה. התוספת הראשונה מפרטת כי הקנביס (Cannabis) וכן השרף של הקנבוס הידוע גם בשם חשיש (Cannabis Resina Syn: Hashish) נכללים בהגדרה זו.
בעקבות אכיפה מוגברת שלעיתים נראת אף מוגזמת ויש שיגידו גם לא מידתית או קטנונית או חסרת תועלת....נפתחים בעצם מאות תיקים פליליים מדי שנה לאזרחים שברובם נורמטיביים וכל שחטאו בו זה השימוש שלהם בקנאביס מדי פעם, מה שהופך אותם כמובן, להיות עבריינים.
בשבוע הבא אמשיך וארחיב אודות הדה- ליגליזציה בארץ ובעולם.
