סעיף ההגדרות בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, מגדיר תאונת דרכים כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי"סוגי תאונות דרכים:
ניתן לחלק את תאונות הדרכים לשלושה סוגים עיקריים:
1. תאונה בין רכב להולך רגל: בתאונות מסוג זה בדרך כלל הולך הרגל נפגע באופן קשה יותר, תאונות אלה לרוב קורות בסביבה עירונית.
2. תאונה בין רכב לעצם נייח: בתאונות מסוג זה קל יותר לבחון את אחריותו של הנהג .
3. תאונות בין שניים או יותר כלי רכב: זהו הסוג הקטלני ביותר של תאונות הדרכים, אשר עשויות לגרום למעורבים לנזק גופני ונפשי וכן לריסוק כלי הרכב.
מלבד התאונות אשר הוזכרו, ישנם שני סוגי תאונות ייחודים, תאונת עבודה ותאונת פגע וברח.
הכלל קובע שניתן להגיש תביעה לפיצויים עד לאחר 7 שנים מקרות התאונה, זאת למעט חריגים מסוימים הקבועים בחוק. לעומת זאת, אם הנפגע בתאונה הוא קטין, תקופת ההתיישנות תחל מרגע שהוא מגיע לגיל 18, ולכן קטינים יכולים להגיש תביעה עד גיל 25.
במקרים מסוימים ניתן להגיש את התביעה גם לאחר שבע שנים, למשל כאשר הנזק התגלה באיחור תקופת ההתיישנות מתארכת ל-10 שנים.
מומלץ להיעזר בעורך דין המתמחה בתחום ולהגיש דרישה לביטוח או לחילופין תביעה לבית המשפט והכל בהתאם למצב בתיק. יש לציין שלא מומלץ להגיש את התביעה מיד עם קרות התאונה, אלא יש לחכות שהנזק יתגבש במלואו ולאחר שמצבו הרפואי של הנפגע מתברר באופן מלא.
