דת בקהילה
וילך - יהונתן גרילק על פרשת השבוע
כרמיאלי דת בקהילהפורסם: 07.10.16 , 07:58ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת: מאת יהונתן גרילק
פרשה שבועית: פרשת וילך / 'מנגנון הגנה' "לקוח את ספר התורה הזה, ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' אלוקיכם, והיה שם בך לעד" {דברים ל"א, כ"ו} משה רבינו מגיע אל תחנתו האחרונה עלי אדמות, וכותב שלושה עשר ספרי תורה. הוא העניק לכל שבט משנים עשר שבטי ישראל ספר תורה אחד למשמרת ולזכרון. את ספר התורה השלושה עשר ציווה משה להניח ליד ארון הברית. כידוע, היה הארון ספון בבית קודשי הקודשים שבמשכן ולאחר מכן בבית המקדש. הכניסה אל קודש הקודשים, האתר המקודש ביותר בבית המקדש, היתה אסורה בתכלית האיסור. רק אחת בשנה הותרה אליו הכניסה. וגם זאת לאדם אחד ומיוחד בלבד - הכהן הגדול. זה היה בשעת עבודת הקודש ביום הכיפורים. אם כך הוא, הרי שהסיום לציווי של משה בנידון אינו מובן. מה פירוש: "והיה שם בך לעד"? הרי לפי פשוטו של מקרא נאמר כאן, שבעצם הנחתו שם ישמש כעדות לאמיתות התורה. והרי איש לא יוכל להזין את עיניו בעותק מיוחד זה של ספר התורה, אם לעולם לא יוצא משם ולא יוצג ברבים לעיני הקהל הנאסף בירושלים. אם כן, מהי איפוא התועלת שתצמח ממנו? זאת ועוד, אם אמנם גלומה בו עדות, וכי עדות זו לא באה לידי ביטוי בעוצמה רבה יותר בשנים עשר הספרים שהופצו בין שבטי ישראל והיו פתוחים לעיונו של הקהל? למעשה, זהו אחד ממנגנוני ההגנה שהפעיל משה, כדי לשמר את התורה מפני טענות זיוף. ברור היה לו, לאדון הנביאים, שתורה אשר מקורה הוא אלוקי, תמשוך לעד את תשומת לב הבריות - לחיוב וגם לשלילה. השנאה הכבושה אל התורה דחפה אנשים בכל הדורות, בני ברית ושאינם מבני ברית, לחפש אחר כל דרך כדי לפגוע באמינותו, בקדושתו ובערכו המוסרי של ספר התורה. על פי צו האלוקים, לקח משה ספר תורה אחד והניחו למשמרת לעד בבית קודש הקדשים. באמצעותו יצליח לנטרל רבות מטענות ההבל שיעלו במשך הדורות נגד אי האותנטיות של הספר. מובן מאליו, שעצם העובדה שהספר היה מוסתר מעין רואה בלי יכולת גישה אליו, מנעה כל אפשרות להתערב בכתוב בו, ובכך גם איפשרה לו להעיד על נוסח התורה שלא השתנה לעולם. {מעובד מספרו של הרב משה גרילק 'פרשה ולקחה'}