קורס יוקרתי ויקר, מתי מעט הצליחו להידחק ולהימנות בין כתליו ותמוה היה לי שבחורה בשנות ה30 המאוחרות של חייה הצליחה להידחק לתוכו.ניסיתי לשבור את המחיצה הנוקשה ששרי בנתה סביבה וליצור קירבה, אך נתקלתי בחומה בצורה והתעלמות מוחלטת מניסיונותיי, הימים חלפו והקבוצה גילתה פתיחות ורק שרי נותרה בבדידותה, רחוקה משאר הסטודנטים, שקועה בעצמה ומגלה נחישות להצליח בכל מחיר ולרכוש ידע בתחום הציור בו בחרה להתמחות, עבודותיה זכו לשבחים וציונים גבוהים ומורי המגמה ציינו אותה כהבטחה וכישרון בתחום.
מכל קצווי הצפון הגיעו התלמידים ללימודים ובשעות הערב המאוחרות שמו פניהם חזרה לביתם כל אחת ואחד ליישובו, שרי התגוררה בקריות ותמיד מיהרה לארוז את חפציה ותיק עבודותיה ולמהר לתפוס את האוטובוס האחרון שיוביל אותה למחוז חפצה.
ערב אחד, התארך השיעור, מרצה אורח שמגבלת הזמן לא עמדה לו, בגמר השיעור מיהרו כל התלמידים לארוז את חפציהם ומיהרו לביתם, במגרש החנייה שמתי לב לשרי, אובדת עצות, האוטובוס האחרון חלף מזמן והיא נראתה נואשת בבדידותה, קרבתי אליה עם הרכב והצעתי לה הסעה, היא הביטה בי בחשדנות ומיהרה להיכנס למושב האחורי, מחזיקה את התיק צמוד לחזה וממלמלת תודה בלחש, היכן את מתגוררת , שאלתי, בקריית ביאליק, ענתה, תוריד אותי בצומת צבר ואני אסתדר, יש מוניות עד הבית, התעקשתי, אין מצב השבתי לה, השרות הוא עד הבית, חשבתי שראיתי צל של חיוך מבליח על שפתיה מבעד למראה וקיוויתי שנוצר סדק בקשיחות שלה, הגעתי לביתה והיא מיהרה לצאת עם תיק העבודות הענק ולהיבלע לתוך בניין ארוך תוך אמירת תודה חפוזה.
המשכתי בנסיעה ובהרהורים אודות הבחורה המסתורית, נחוש לשבור את שתיקתה ולפצח את אישיותה.
ביום הלימודים הבא פניתי אליה מציע שוב הסעה ולהפתעתי נעניתי בחיוב, הפעם הניחה את חפציה מאחור והתיישבה לצידי במושב הקדמי, פתחתי בשיחה מספר לה על עצמי ולפתע שמתי לב שבזרועותיה סימני צלקות, מעין חתכי סכין שהגלידו ובהקו בחיוורונן על רקע עורה השחום, לא התגברתי על סקרנותי ושאלתי אותה לפשר הצלקות, דומות מאוד לצלקות על פניה היפות אותן ניסתה לשווא לכסות באיפור כבד, שרי הביטה בי במבט רצחני, אתה באמת רוצה לדעת? אתה גם יודע לסתום את הפה? לפתע זו הייתה שרי אחרת, נוקשה, החלטית וחדה כתער, כן, השבתי מאין לבחורה יפה כמוך צצו צלקות מכוערות כאלה, ללא התרעה פרצה לפתע שרי בבכי קורע לב, מטלטל את גופה, מחפשת נואשות מטפחת נייר לנגב את חוטמה שזב כברז, הושטתי לה ערימת מטפחות נייר שהייתה ברכב והיא קינחה בקול את אפה וניגבה את עיניה, תעצור בצד, ביקשה, אני רוצה להירגע לפני שאני מגיעה הביתה, עצרתי את הרכב לצידי הדרך, מביט בפניה שטופות הדמעות וגיליתי שללא האיפור יפה היא שבעתיים, את לא צריכה את האיפור, החמאתי לה, יש לך פנים יפות, כן, פתחה לפתע את סגור ליבה, הייתי הכי יפה בשכונה והכי חטובה, גרתי בבאר-שבע וכבר בגיל 14 היו לי מחזרים, המצב הכלכלי בבית לא היה טוב והתפתיתי לבחור מבוגר ממני שהרעיף עלי מתנות רבות, כסף ותכשיטים, הפסקתי ללמוד וברחתי עמו לתל-אביב לאחר שהבטיח לי את שבעת פלאי עולם, שם, בעיר זרה וללא מכרים, מתגוררים בדירה קטנה ושכורה, גיליתי את פרצופו האמיתי, בתחילה היה זה "חבר" שבשידולים רבים שייכנע אותי לשכב עימו, ואט אט הייתי הזונה הפרטית שלו וכל תפקידי היה להמתין ללקוחות אותם הוא הביא לדירה, לפתוח עבורם את רגליי ולקלוט אותם לתוכי, לעיתים עשרה ביום ולאחר זמן הפסקתי לספור, לאחר תקופה קצרה נמאס לי לחיות וחתכתי בסכין חדה את זרועותיי כדי לדמם למוות, המעשה נמנע כשהוא הגיע לפתע וחבש אותי במהירות וכדי להרגיע אותי הזריק לורידי חומר שטשטש אותי, לאחר מכן הבנתי שהפכתי גם לזונה וגם לנרקומנית.
שרי עשתה הפסקה קלה, הביטה בי בעיניים רכות וכמעט בלחש הוסיפה, נכנסתי להריון והבנתי שאם אני רוצה לחיות ולהבטיח חיים לתינוק הצומח בקרבי אני צריכה לברוח, ביום בהיר השכם בבוקר ארזה שרי מעט מחפציה, וברחה לצפון להתחיל בחיים חדשים, כיום יש לי בת חמודה בת3 שנים, עבדתי בכל עבודה מזדמנת כדי לשרוד והחלטתי ללמוד ולרכוש מקצוע שאוכל להתגאות בעצמי.
