כותרת
> C;
1/1
תרבות ופנאי

גיא טנא על האלבום החדש של טיפקס

כרמיאלי תרבות ופנאיפורסם: 11.01.17 , 15:02ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:
טיפקס – עבודת כפיים
לאחר עשור שלם חוזרת להקת "טיפקס" למרכז תשומת הלב עם אלבום חדש ועם החמסה הוותיקה. לאחר גיחת סולו של היוצר שיצר את השפה "הטיפקסית", קובי אוז, עם צמד אלבומי מזמורי נבוכים ואלבום מחווה בעקבות אריק איינשטיין, הלהקה מתחברת לה מחדש יחד עם הזמרת דניאל קריאף, השלישיה הוותיקה גל פרמן, רמי יוסיפוב ותמיר ימיני, שחר ימפולסקי, נועם חן, אדם מדר וספי עספורי הירש.
כבר מהשיר הפותח "ימשורר" (כך במקור), מעין וריאציה על "קפה תורכי" של רוטבליט, גבריאלוב ואיינשטיין, טייק על תפקיד היוצר, ו"מי הפרובנציאל" הדואט התוסס והקצבי, ברור ש"טיפקס" טעונים באותן אנרגיות שהביאו את הלהקה למקום השמח והאהוד בציבוריות הישראלית. גם ב"צמד איילות", שיר שיכורים מודרני שכולל התייחסות קטנה ל"יש לי חברה" מ"החיים שלך בלאפה", הווייב גבה גלי ומרקיד (רפרנסים נמצא באלבום גם ל"שביר" של אריק, Rivers of Babilon ולאלבום "דיסקו מנאייק").
מה השתנה? שיר הנושא של האלבום משחזר את נעוריו של אוז בשדרות כנגן אירועים בלהקת "שפתיים" עם חיים אוליאל. אוז מתנסה כאן גם בסאונד ששואב מצליל אתני חדיש יותר ואקלקטי יותר בסגנון "ימן בלוז" ובמעין ספוקן וורד. הסיום של השיר מנסח כאן אמירה אישית וחברתית מזוקקת, אמירה שבה מעלה אוז אל פני השטח את הפער בין דור ההורים קשי היום שעסקו בעבודת כפיים כפויית טובה לבין דורו שלו והדרך שבה הוא מתייחס לעבודה, למימוש עצמי ולהכנסה.
גם ב"לא היה לנו כלום" שהולחן בשיתוף עם יוני רועה, נדמה שאוז לא נרתע מלהתייחס גם בכובד ראש מסוים לנושאים שאליהם הוא נדרש לא פעם בספריו ובריאיונות עמו. כאשר הוא שר "לא היה לנו כלום אבל בכל זאת הסתדרנו" לגבי אמו במעברת גן יבנה, הכאב והפיכחון של בני דור המדינה זועק מכל מילה. גם כאן בוחר אוז לסיים באופטימיות הקוסמית שלו עם "שמחה וחסד יורדים אל השכונה".
גרסת הכיסוי ל"מה איתי?" המיתולוגי של אריק איינשטיין וג'וזי כץ מעמידה מראש רף גבוה מאד בפני הטיפקסים. אולי בשל העצה של אלון אולארצ'יק לגבי השירה בבית השלישי, מה שמקבל על כך קרדיט בחוברת האלבום ואולי לא רק בגללה, התוצאה המתקבלת מכבדת את המקור אך בה בעת יוצאת לדרך חדשה – מזרחית יותר, יצרית יותר, משועשעת יותר. אני אהבתי.
"ילד של העולם" של המשורר סמי שלום שטרית והמלחין יונתן כנען מהווים תקדים נוסף באלבומי "טיפקס". המרוקאיות האשדודית של שטרית מתכתבת עם הטוניסאיות השדרותית של אוז והוא מרגיש בנוח עם שירה של כותב אחר. "העולם מצפצף עליך יא בני", "העולם מחרבן עליך יא בני" כותב שטרית בשם אמו ."טיפקס", בבחירה בשיר זה ובעיבודו כבלדה קודרת ומרגשת,  מבססת מהלך של בגרות ואמירה שמתרחקת מסימונה כלהקת הומור ושמחה בלבד. ככלל, "טיפקס" 2016 שמרה על הDNA  הבסיסי שלה עם אוז, שכתמיד מבצע מצוין, אך מתפתחת לכיוונים ומעניינים ולא קופאת על השמרים. אז איפה הכפיים שלכם בבקשה?...
 
 
אולי יעניין אותך גם