כותרת
> C;
1/1
דת בקהילה

פרשת וארא / 'מלחמת תרבות' יהונתן גרילק על פרשת השבוע

כרמיאלי דת בקהילהפורסם: 11.01.18 , 11:08ע"י
רשת לינק
שם הכותב/ת:


אימרה שבועית:

כשמסתכלים באמת בצד הטוב של כל אחד, מתאהב האדם על הבריות בחיבה פנימית, ואינו זקוק לשום אבק של חנופה. {הרב אברהם יצחק קוק}


סטטוס שבועי:
בחירת עמנו כעם סגולה, מכוונת לעשייה רוחנית ולמילוי התפקידים הסגוליים שלנו. בחירה בחיי אמונה בלב ותו לא, מדלגת על פני עיקר היהדות. היהדות היא גלויה, וחובותיה מעשיים וברורים. היא אינה אמונה מופשטת השוכנת בסתר הלבבות. היהדות דורשת עמידה באתגרים, לעתים עד כדי נכונות של האדם למסור את נפשו.


ציטוט שבועי:
עלינו לזכור את העבר, לחיות את ההווה, ולהאמין בעתיד. {אבא קובנר}


סיפור שבועי:
'רק תפילה אשא'
בעיירה קוצק המפורסמת לטובה, צבאו יהודים רבים על דלתו של הרבי מנחם מנדל מקוצק זצ"ל לישועה, ברכה  ותפילה. 
אחותו של הרבי מקוצק, נתקפה בחולי ובייסורים, וכשאר יהודי האזור מיהרה אל ביתו של אחיה הצדיק שישא תפילה עבורה.
והנה הרבי נותן הוראה לגבאי כי לא ימהרו לפתוח לאחותו את הדלת. פתח לי היא מבקשת וקוראת לגבאי שיבוא, ולא מבינה מדוע הוא מתמהמה.
לאחר זמן מה הרימה את קולה כדי שיישמעו אותה בני הבית וזעקה: אנא אחי, רבי יקר, פורצת בבכי, התפלל עלי, ברכני... ובינתיים אין קול ואין עונה.

דקות ארוכות ומורטות עברו, והדלת לא נפתחת. לא נותר בה כח לדפוק ולצעוק, ובצר לה פנתה למרום.
עמדה וביקשה: א-לי! אל תעזבני!! אני פונה אליך קל רחום, כי אין בלתך מי ששומע לצרתי. אפילו אחי, לא ממהר לעזרני. אנא השם, הושיעני ברחמיך הרבים, פרצה בבכי מר. וכשמוע הרבי את בכיה יצא מיד לפתוח לה את הדלת.
הכנסי בבקשה אחותי היקרה, אמר הרבי לאחותו הסובלת. דעי לך, כי דלת ביתי לא ננעלה עבורך, חלילה! ראיתי כי ליבך נעול מלהתפלל על עצמך, ומיהרת לבקש את תפילתי וברכתי.  דעי לך כי אין כמו תפילה של אדם על עצמו, ורציתי לגרום לך שתעוררי גם את רחמי שמים.


פרשה שבועית:
פרשת וארא / 'מלחמת תרבות'


מאבק תרבותי גורלי התחולל מהרגע שהופיע משה ועמד לפני פרעה. לא היה זה ויכוח טכני גרידא על הטבת תנאים סוציאליים, על שחרור עבדים.
פרעה חלק על משה בשלושה עיקרים: משה הניח מציאות של סיבה ראשונה רוחנית מחוייבת, ופרעה הכחיש מציאותו באמרו: "לא ידעתי את ה'". השורש השני, שמשה הניח כי האלוקים משגיח על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו. פרעה כיחש באומרו: "מי ה'?" והשורש השלישי שמשה הניח כי האלוקים המשגיח הוא אלוקי ישראל בעל הכוחות והיכולת, ויש ביכולתו לשנות את טבעי הדברים ולחדשם בכלל ובפרט כרצונו. פרעה הכחיש באומרו: "מי ה' אשר אשמע בקולו".
תהום פעורה בין שתי השקפות עולם מנוגדות, שכל אחת מהן מעצבת חברה שונה בתכלית.
מחד גיסא, מצרים, ארץ שבה שולטת האלילות. כלומר, האמונה בכוחות העיוורים והפראיים המפעילים את היקום. זו חברה הכבולה באזיקי ההכרח, חברה שאין בה בחירה חופשית לאדם. זו ארץ הכפופה לגורל, להשפעות הכוכבים ולאסטרולוגיה. בארץ זו התמסרו לכוחות הטבע בלבד, שפרעה היה אחד מהם. כלום ניתן היה לדבר בחברה זו על טוב ורע, על אחריות אישית ולאומית, כשכל המאורעות מוכרחים לקרות. כשמלבד אבסורד וכוחות עיוורים אין בה ולא כלום? ומה ערך לו לאדם בהשקפת עולם זו?
במצרים זו התייצב משה בשם האלוקים ותבע גאולה לעבדים הנדכאים.


מול פרעה מציב משה את האלוקים. את הבורא בן החורין, שברא את עולמו במודע ובכוונה תחילה לשם תכלית ידועה. מול האלילות והאסטרולוגיה המצרית הכריז משה ברגע שהעלה את הבקשה בשם האלוקים, כי האדם הוא יצור בן חורין. באדם מצויה נשמה, ניצוץ מאותו בורא, ועל כן חופשי הוא. הוא מסוגל לבחור לו את דרכו המוסרית בעולם, הוא יכול להשתחרר, להבחין בין טוב לרע ולשאת באחריות למעשיו.
המושג אלוקים הוא בעצם מבשרו של המושג אדם. על כן תובע משה את שחרור ישראל מעבדותם. כי כל בני אדם שווים הם, ואין זכות לאיש לשלוט על רעהו.
זו היתה קריאת תיגר על התרבות המצרית כולה. אך פרעה טען: "מי ה'?" איך תוכיח לי שהאלוקים הזה שאתה דובר בשמו, אכן שולט ביקום? באילו אמצעים תשכנע אותי שהעולם אינו תוצר מקרי, ואיתני הטבע אינם מוחלטים, קבועים ועומדים מאז?

היה צורך לנפץ לשעה את חוקיות איתני הטבע, להציג לעיני כל את ארעיותם. למען יבינו המצרים ותבין האנושות בעקבותיהם שקיים כח עליון המפעיל אותם כרצונו.
עשר המכות שבישר עליהן משה מראש, שירתו מטרה זו במלוא מובן המילה. הן פגעו בכל חלקי היקום, מהנילוס הקדוש למצרים שהפך לדם, ועד לבכור פרעה שקודש על ידם לאלוהות.  
תרבות מצרים התמוטטה בלבבותיהם של שרידי העם המצרי, ויחד עם הפדות שהושגה לבני ישראל, נגאל לעד מושג האדם.
{מעובד מספרו של הרב משה גרילק – 'פרשה ופשרה'}


שבת שלום – חודש טוב – יהונתן גרילק