מקרה טראגי, יש בו הרבה היבטים כואבים. תאונה או פגיעה של בן משפחה מגייסים את כל המערך המשפחתי להתמודדות, ומותחים עד הקצה ואף מעבר לכך את היכולות הנפשיות של כל אחד מבני המשפחה, ובכלל זה גם את הצורך להמשיך ולדאוג לצרכי הקיום הבסיסיים ולהיבטים הכלכליים של התא המשפחתי על מנת לא לטבוע בים הכאב הנורא.על אף שרחצה בחוף לא מוכרז או בחוף המוכרז "אסור לרחצה" מטילה אחריות על האדם שהחליט להתרחץ במקום ויש לו "אשם תורם" לנזק שנגרם לו, עדיין יש מקום להגיש תביעה משפטית כנגד הרשויות ולזכות בסכומי פיצוי גבוהים שהם כל כך חיוניים לשיקום בני המשפחה.
האשם התורם אמנם מפחית את היקף הפיצויים המגיע לניזוק בהתאם לחומרת אשמתו התורמת, אך עדיין אין זו סיבה לפטור את הרשויות מחובתן על פי דין ולהרים ידיים.
כך למשל בת.א. 862/02 פלוני נ' עיריית ראשון לציון ואח' מדובר היה בקבוצת נערים שנכנסו לים בזמן שביתת המצילים. למרבה הצער אחד הנערים טבע ובעקבות כך נגרם לו נזק מוחי. בית המשפט המחוזי פסק כי על הרשות המקומית מוטלת חובה לנקוט במספר אמצעי זהירות סבירים בעת "העדר שרותי הצלה". בין היתר הצבת פקחים להזהרת המבקרים במקום מפני כניסה למים, הגברת הפיקוח בין היתר בסיורים ממונעים, הצבת שילוט בולט עם כיתוב "אין שרותי הצלה. הרחצה אסורה", הודעות ברמקולים ובכלי התקשורת המתריעים מפני הסכנה הצפויה ברחצה במקומות שאין בהם שירותי הצלה, ולנסות לגייס מצילים חלופיים.
בית המשפט חייב את הנתבעים לפצות את הניזוק בסך של כ- 10 מליון ₪.
בת"א 787/99 ארי כץ נ' עיריית הרצליה שהתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה, התובע נפגע בצורה קשה בהיותו בתוך המים לאחר שפסקו שירותי ההצלה בחוף. בית המשפט ייחס לתובע רשלנות תורמת בשיעור של 30% וכתב כי אדם הנכנס לרחוץ במעמקי הים, לא כל שכן בשעת דמדומים במיקום הרחוק עשרות מטרים מקו החוף, ומסוכת ההצלה, ולאחר שעות הרחצה, [ובכך ניתן להבחין על ידי התבוננות במספר הרוחצים בים ההולך ופוחת עם חלוף הזמן, גם אם לא שמע את מערכת הכריזה] נוטל הוא על עצמו סיכון. חובתו של התובע היתה בנסיבות הענין במיוחד לאור שעת שחייתו והעומק אליו הוא נכנס לנקוט מאמצים סבירים במטרה לברר ולבדוק האם שחייתו בטוחה.
יחד עם זאת קבע בית המשפט כי העירייה והמדינה היו שותפות במידה משמעותית להתרשלות שאירעה כמסדירות הרחצה בחוף. בשל השילוט הלקוי במקום מתרחץ היה יכול לסבור כי הוא נמצא בחלק החוף המוכרז אף שבפועל כניסתו למים היתה בחלק שאינו מוכרז.
באותו מקרה, לאחר שבית המשפט הפחית מהפיצוי המגיע לתובע את שיעור רשלנותו התורמת, נפסק לתובע פיצוי בסך של למעלה מ- 8 מליון ₪.
במקרה של טל ברולד ז"ל שהתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב ת.א. 1591/05 טל ברולד נ' עיריית תל אביב ואח' מדובר היה בנער שהיה בגיל 16 שנכנס עם חבריו למים. הם התבקשו ע"י המצילים לצאת מן המים שכן הים היה סוער ומסוכן, והונף דגל שחור. לאחר זמן מה, כשכבר לא היו מצילים בחוף נכנס התובע שוב למים וטבע למוות. התיק נסגר בהסדר פשרה בין הצדדים בתשלום פיצוי בסך 1.8 מליון ₪.
לפעמים התובע זכאי לפיצויים נוספים מלבד הפיצוי שמגיע לו מהרשויות. אם הנפגע הוא תלמיד, הוא מכוסה בביטוח תאונות אישיות לתלמידים. מדובר על ביטוח שמכסה ילדים שחוק חינוך חובה חל עליהם החל מגיל 3 ועד לגיל 18, ותקף גם לתאונות שאירעו לילדים מחוץ לשעות הלימודים, מחוץ למוסד הלימודים וגם במהלך החופש הגדול. לפעמים יש לתובע ביטוחים פרטיים.
הנקודה החשובה ביותר היא שעלינו לנקוט זהירות רבה, ולא להיכנס למים בחוף שאין בו שירותי הצלה, וכפי שהתורה מצווה אותנו "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם..." (דברים, ד', ט"ו).
