כאן השמיים הם הגבול לדמיון: מתפוזים ועד זרוע של בובת פלסטיק – כל המרכיבים הכי מוזרים שעשויים להגיע אל קערת הפסח שלכם.
בעידן השפע הגסטרונומי בו אנו חיים, כל אחד מאיתנו חופשי לאמץ הרגלי אכילה ייחודיים לפי טעמו, אמונותיו ועומק כיסו. ואולם דווקא בחג הפסח, המתבסס כולו על רעיון החירות, נראה שחופש זה נלקח מאיתנו, ועל שולחן סדר הפסח חייבת להיות קערת ליל הסדר המסורתית, עם מרור, כרפס, חזרת, חרוסת, ביצה וזרוע. אבל כתוצאה מהשיח הכלל עולמי הפותח בפני כל אחד ואחד כמות מידע אינסופית, רבים מאיתנו בוחרים לאמץ עקרונות המתנגשים עם תכתיבי המסורת הגסטרונומיים. ומה עושים המקרים אלה? כדי לא לוותר על קיום המצוות וציון החג – מתפשרים. וכאן השמיים הם הגבול לדמיון: מתפוזים ועד זרוע של בובת פלסטיק – כל המרכיבים הכי מוזרים שעשויים להגיע אל קערת הפסח שלכם.
ככל שיותר ויותר אנשים מאמצים את עקרונות הצמחונות והטבעונות ונמנעים מאכילת בשר, כך יותר מסתייגים מהנחת הזרוע – שוק צלויה או מטוגנת של עוף או כבש בקערת הפסח. כדי לשמור על הסמל ל"יד חזקה וזרוע נטויה" בקערת החג, מניחים בה סלק שצבעו אדום, לאיזכור זבח הפסח. זהו התחליף הנפוץ ביותר לזרוע, המוזכר בתלמוד על-פי רבי הונא. אחרים בוחרים להשתמש באגוז, בגזר צלוי, או בסייטן – גלוטן החיטה, המשמש כתחליף בשר גם בכל שאר ימות השנה.
ולדימיון אין גבול: בפורומים לצמחונים וטבעונים באינטרנט ניתן למצוא הצעות לפסל צורה של זרוע מירק קשיח, כמו גזר או קולרבי, או להשתמש בפטריית שמפיניון גדולה, שרגלה מוסרת ועל כיפתה חורצים צורה של כף יד. אחרים מציעים להניח בקערה כף יד מפוסלת מקרמיקה, צעצוע "פולקע" או אפילו יד של בובת פלסטיק. המשקיענים שבינינו עשויים להתפתות להכין את התחליף הבא: לערבב מחית טופו ו/או קטניות עם קמח מצה, לעצב צורה של זרוע על גבי מקל גזר מגולף ולאפות בתנור. גם הביצה מהווה בעיה עבור הטבעונים, הנמנעים מלאכול כל מזון שמקורו בחי. הפתרון הטבעוני במקרה זה הוא להחליף את הביצה בצנון קלוף או בגבינת טופו, להם משווים צורה עגלגלה המזכירה את הביצה.
אבל לא כולם שמים כמטרה להחליף את המרכיבים המסורתיים דווקא – יש גם המוסיפים עליהם, וגם זאת ממניעים עקרוניים. כך, תומכי ותומכות הרעיונות הפמיניסטיים מוסיפות לקערת סדר הפסח דג, וההסבר לכך הוא הביצה והזרוע בקערת הסדר עומדים כנגד שני המנהיגים הגברים, משה ואהרן, ויש להוסיף מאכל שלישי לסמל מרים. הבחירה בדג נובעת מהיותו סמל לפריון, למים שעליהם השיטה מרים את משה אחיה ולבאר הפלאית שבה השקתה את עם ישראל. עוד לכבודה של מרים, יש הנוהגים להניח על שולחן החג, לצד כוס היין של אליהו הנביא, גם "כוס מרים" – גביע עם מים צלולים המסמל את תפקידה של מרים בסיפור הפסח, ובמיוחד את בארה הניסי, שלפי המסורת השקה את עם ישראל בצמאונו בזמן ההליכה במדבר.
מנהג פמיניסטי נפוץ נוסף הוא להניח בקערה סדר הפסח תפוז. מקורו של המנהג בשנות ה-80 של המאה ה-20, מקרב ליברליות יהודיות בארצות-הברית. את אחד ההסברים למקור המנהג נותן הסיפור על אישה ששאלה רב ידוע מדוע אישה אינה יכולה לשמש כרבה. תשובתו של הרב הייתה: "מקומה של אישה כרבה, דומה למקומו של תפוז על צלחת הסדר", ומאז הפך התפוז לסמל למאבק הנשים לשווין.
אם כן, קערת פסח ובה מרור, כרפס, חזרת, חרוסת, ביצה... מטופו וזרוע – מפלסטיק, תפוז, ולצד כוסו של אליהו הנביא כוס מים צלולים עבור מרים – כך עשוי בהחלט להיראות סדר פסח בשנת 2014. עם זאת, יש לציין כי הרבנים לא רואים את החלפת מרכיבי קערת הפסח בעין יפה, ועומדים על כך שיש לציית למסורת. אבל אנשים המחפשים אחר פשרה בין הדת והמסורת לבין עקרונותיהם, בוחרים לקיים את מצוות חג הפסח לספר את סיפור יציאת מצרים, שהפך את בני ישראל לבני חורין, כפי שהסדר המעט שונה שלהם שומר על חירותם האישית. ובין אם אתם נצמדים למסורת ובין אם משנים – העיקר שיהיה לכולנו פסח שמח וכשר.