הזוג מכרמיאל שחיים עם הקורונה תחת קורת גג אחת

ניסים וחגית תושבי כרמיאל חולים בקורונה.

ניסים אלול, נהג אוטובוס אדיב, מוכר וידוע וחגית אלול, עובדת כסייעת בחינוך המיוחד.

משפחה מוכרת ואהובה בעיר כרמיאל ולה שני בנים.

משפחה שמצאה לנכון לשתף אותנו, הציבור על המפגש האישי עם נגיף הקורונה המדבק.

הנגיף שמרבית מהאנשים פוחדים ממנו.

אותו נגיף שלדברי ניסים, אמנם דאג לשמור על היגיינה ועטית מסיכה, להישמר מהתקהלות בחוץ ומאנשים שעובדים אתו וסביבו.

אך גם "שמר" על המשפט הישראלי המנחה את רובנו "לי זה לא יקרה" ולא נמנע ממפגשים עם חברים קרובים או ישיבה בחג עם המשפחה.

לנגיף הקורונה לא מספיק שמשתדלים ובבדיקת קורונה, נמצאו השניים חולים מאומתים.

מה היו תסמיני המחלה הראשונים?

הרגשנו חולשה בכל הגוף, צמרמורת, כאב ראש שפשוט הפיל אותנו למיטה, כאבי שרירים נוראיים, חוסר תיאבון מוחלט וחום.

מה הצעדים הראשונים שעשיתם?

עוד לפני הצעד הראשון, זה מכניס ללחץ.

מחשבות, הסרט רץ בראש עם מי נפגשתי ואז שיחות טלפון עם המשפחה המורחבת, מי לא מרגיש טוב?

ומגיע גם לשיחת טלפון עם חברים שמסתבר שעשו בדיקה ויצאו חיוביים.

מיד הכנסו את עצמנו כל המשפחה לבידוד מרצון, כאשר רק למחרת נבדקנו ועם התוצאה החיובית, נכנסנו לאתר ועדכנו את מערכת משרד הבריאות על כניסתנו לבידוד, שזה הדבר הכי חשוב כדי לא לגרום להדבקה.

ואז סיפרנו לאנשים שהיו בקרבתנו בימים האחרונים.

כולם בבית נמצאו חיוביים?

לא.

הבן הצעיר, בן ה- 22, שחי אתנו בבית נמצא שלילי למחלה.

הכנסנו אותו לחדר המרוחק מאיתנו וכל מה שהיה חשוב לנו זה להוציא אותו מהבית שלא יידבק.

יום וחצי של מתח, שיחות טלפון עם משרד הבריאות וקופת החולים שמעבירים מאחד לשני, עד שפנינו לעיריית כרמיאל שעזרה ומאז מתקשרים בכל יום לבדוק מה שלומנו.

בסופו של דבר הבן עבר לבידוד בביתה של הגיסה.

איך עוברים הימים הקשים של המחלה ללא יכולת לקום מהמיטה?

התגלו הרבה מאוד חברים טובים שדאגו לנו לקניות ולכל מה שהיינו צריכים.

גם לאוכל חם ולמרקים, שלרוב על זה חיינו כמה ימים עד שהתאוששנו.

השכנים המדהימים שלחו כל יום מרק או עוגה.

ובכלל הבית התנהל ע"י האנשים הטובים עם הלב הגדול, ממשפחה, חברים, שכנים וחברות מדהימות של חגית מהעבודה שפשוט היו מלאכיות.

מתי התחלתם להרגיש טוב יותר ולקום על הרגליים?

שבוע וחצי קשים מאוד עד שהצלחנו לקום, להזיז את הגוף, להתחיל ממש לאכול ולהרגיש שאנחנו חוזרים לעצמנו.

מה המסר שיש לכם לתושבי כרמיאל ולציבור בכלל?

השמירה חשובה! ההוראות של משרד הבריאות, לא להתקהל, לא עם חברים ולא עם משפחה.

הנגיף הזה מסוכן והוא ממש חי פה איתנו ויכול לגרום לסבל רב מאוד.

אל תגידו לי זה לא יקרה, אנא הישמרו לכם!!!