כרמיאל תמיד היא בית

אחרי הכל, כמעט ארבעה עשורים בעיר והכלנית הזו תמיד שמורה בתוך הלב.
מי לא מכיר את לאה קורן הקוסמטיקאית, התואר שדבוק לאישיות המטופחת, לאישה יפה עם טעם טוב ומפיצה ריחות נעימים סביבה וחיוכים בשפע.
לפני קצת יותר משנה עזבה לאה את כרמיאל לטובת ילדיה ונכדיה.
לא עוד נסיעות וגעגועים, אלא סבתא שהעזה לעשות מעשה אמיץ ולעזוב בגיל הזה את העיר ולנסות להשתייך למקום זר אחר.
"יש דברים שאתה לפתע מעריך אותם דווקא כשאתה רחוק". אומרת לאה.
"אבל אנחנו לא תמיד יודעים להעריך וחיים את החיים כמובן מאליו". כך כרמיאל הייתה בשביל לאה.
בית כפי שהיא , בית לעוד 50 אלף תושבים.
אבל עד מהרה, לאה מספרת מבלי לגנות את המקום אליו עברה, כמה כרמיאל היא עיר ששירותיה רבים ולא צריך לצאת מהעיר על מנת לסדר כמה סידורים ממשלתיים.
כמה יתרונות חשובים לעיר כרמיאל שלא בהכרח שמה לב לקיומם.
כל כך ברור שיש בכרמיאל בנקים, מרכזי קניות, בתי קפה, היכל תרבות, בתי ספר, גנים חוגים ושכנים מקסימים ועוד אלף ואחת דברים.
עיר מדהימה נקייה ומטופחת, לאה מספרת שהופתעה שבמקומות אחרים היו הצפות בימים גשומים, לא זכור לה דבר כזה בעירנו.
כבישים מדרכות, צריך לצאת החוצה לאה אומרת לראות מה זה מדרכות ואיך נראה מקום שלא מכירים בו את החוק והמושג "שקי קקי" אין צורך למנות כרגע את כל ההבדלים למה כרמיאל היא פי אלף מונים ממקומות אחרים.
רק תזכורת קטנה להעיר אותנו ולהאיר את הלא מובן מאליו.
שלא נדבר על אוויר ההרים, על נוף מכמעט כל חלון בעיר.
לאה טוענת שהאנרגיות שיש לנו כאן, לא נמצאו באף מקום אחר.
וכנראה שכל הילדים עם הנכדים יצטרכו להמשיך להגיע לגליל ולבקר את הסבתא הכרמיאלית ששוב תקעה יתד,  רכשה דירה ומבטיחה להמשיך להתראות איתנו באביב. או ט וטו......