אין פרופורציה בין מה שהאוהב משקיע בקשר, לעומת מה שהוא מקבל, ככל שיקבל פחות ינסה להעניק לבן הזוג עוד יותר כדי שסוף סוף יאהב אותו.

למה זה קורה?
אילו אנשים אשר לא זכו לאהבה והערכה בילדותם או בהתבגרותם, במשפחה או דווקא מחוצה לה. הם חוו נטישה או דחייה או אהבה נכזבת או חרם, והרגישו לא ראויים לאהבה. הם בעלי דמוי עצמי נמוך ומסוגלים לאהוב את עצמם רק דרך עיני האהוב, רק אז ירגישו שווים...
לעיתים קרובות, אנשים אלו ימשכו באופן לא מודע לבן זוג שאינו פנוי רגשית ואינו מסוגל להשיב אהבה, כדי לנסות לזכות בחוויה מתקנת "הפעם כן יאהבו אותי".
כאשר מתחיל קשר זוגי , הם מתמכרים לקשר ויעשו הכל כדי שיאהבו אותם:
יטלפנו וישלחו הודעות ומיילים מאה פעמים ביום ,יתחננו לפגישה, יבטלו את סדר היום שלהם כולל עבודה לימודים או מחויבויות אחרות למען הנאהב, יטרחו ללא סוף, ישקיעו, יקנו ויעשו למען הזולת הכל.
עד כאן נשמע כאילו פגשנו באוהב המושלם המוכן להעניק המון לזולתו האין זאת?
דווקא משום כך, באופן פרדוקסאלי, יהפכו אוהבים אלו לתלותיים, פולשניים ומעיקים ולכן ייענו בדחייה במקום באהבה.
בן הזוג הדחוי ימצא את עצמו לוקח את כל האחריות לגבי המשך הקשר ויאשים את עצמו בכשלון ושוב יהיה חבול דחוי וננטש.
פעם נוספת בחייו ימצא את עצמו ממוקד באהבה לזולת במקום באהבה לעצמו.
לצערינו, באהבה אובססיבית מדובר בקשר שאינו הדדי ואינו מתגמל, האוהב ממשיך לשחזר את חווית הדחיות הקודמות, נמצא בסבל מתמשך והורס את חייו, מבזה את עצמו ולבסוף הדמוי העצמי שלו יורד עד כדי תיעוב עצמי.
לאור נסיוני, ניתן לעזור לאנשים לצאת מדפוס קשר כזה, באמצעות טיפול פסיכולוגי אישי או קבוצתי.
ב-28 השנים האחרונות, אני מתמחה בטיפול אישי באוהבים אובססיביים