כך ליאת מצאה את עצמה בגיל 12, בתפקיד ה"אמא" לאחיה היה בן ה-9 ואחותה בת השנה וחצי: "אבי באותה תקופה לא היה בעיר, אז מכורח הנסיבות - תינוקת בבית, ועוד ילד לטפל בו, נגמרה לי לפתע האופציה להיות ילדה! הייתי צריכה לכבס, לבשל, ולקום בלילה, להכין בקבוק, כי בכל זאת הקטנה הייתה רק בת שנה וחצי, ובנוסף הייתי צריכה לטפל באמא כי היא חולה. בשלב מסוים כבר אי אפשר היה לטפל באמא בבית, והיא הוצאה מהבית. ומאותו יום לא ראיתי אותה כמעט 3 שנים.. לא אני ולא אחיי".אחיה עבר למשפחת אומנה, ואז לפנימייה, כשהוא רק בן 10, ואחותה נשארה עם ליאת. היא הייתה קטנה מדי לצאת, בת שנתיים בלבד.
"כאן אבי נכנס לתמונה. הוא הגיע ולקח אותנו תחת חסותו, אותי ואת אחותי. אחי היה מגיע לשבתות מדי פעם. זה לא היה קל בכלל, אפילו קשה. כסף בקושי היה בנמצא, וכתוצאה גם אוכל בקושי. המצב של אבא שלי היה קשה! החל לעבוד שעות רבות, בעיקר מחוסר ברירה. בלילות היה יוצא לבלות, כי גם רצה לחיות. כל העול של הבית היה כולו עליי. אני זוכרת שלא הייתה ברירה - גם אם לא רציתי לקום בלילה, להתעורר בבוקר, להעיר את אחותי עם בקבוק דייסה, להכין בגדים להחלפה למעון, להתארגן בעצמי לביה"ס.. (הייתי אז בכיתה ו'). אחרי כל יום לימודים הייתי חוזרת הביתה, וממהרת להכין את המעט שהיה לאכול ולעיתים כלל לא היה. הייתי אוספת את אחותי הקטנה בשעה 16:00 מהמעון, ומתחילה להתעסק איתה בבית, ובמקביל לעשות את כל מטלות הבית לבד. אבא היה מסיים בשעות מאוחרות את העבודה, ולא הייתה ברירה כי הוא היה מקור ההכנסה היחידי לביתנו. אני כמובן אני הייתי שם ב-300 אחוז".
האחים של ליאת היו כל עולמה. הייתה לה חובה לתקתק בית שלם בגיל 12, ובמקביל לנסות ולהישאר ילדה! בקושי הספיקה להקדיש עצמה ללימודים "כי לא היה לי בכלל זמן פנוי או ראש ללימודים? זה היה כמעט בלתי אפשרי!"
ואז נכנס סיפור נוסף לחייה של ליאת והיא רק בת 13 (!!) "בגיל 13 כמו כל ילדה, רציתי חיים משלי - חברות, חברים, קצת לצאת לבד, ולא לקחת לכל מקום את אחותי הקטנה. לא הרגשתי שזאת
בקשה כזו מוגזמת, אך לא היה מי שישמור. התחלתי לעשות "שטויות". הייתי מחכה שאבא יחזור מהעבודה, משאירה את אחותי. אומרת לו שהולכת לחברה "לרגע". הייתי נעלמת לו לחצי יום עם חברים, ומשקרת לו שהייתי במקום אחד, ובעצם הייתי במקום אחר ועוד כל מיניי סיפורים כאלה".המצב יצר בעיות קשות לליאת עם אביה, שכבר לקח אותה כמובן מאליו כ"המטפלת" הקבועה.
"בשלב מסוים יצאתי מבית אבי, תחת צו שופט. אני מאמינה רק שבהשגחה גדולה דאגו לי תמיד משמיים, ודודה שלי (אחות של אמא) לקחה אותי תחת חסותה. גרתי אצלה כשנה בקריות. ואז הכרתי אותו - את החבר הראשון שלי, אהבת בוסר בגיל בלבד 14!".
אחותה נשארה אצל אביה, על אף שהיה לה קשה מאוד עם זה: "היינו קשורות בקשר מיוחד. בכל זאת גידלתי אותה ממש כמו אמא. אחרי שנה עברנו לאילת - אני, דודה שלי והבן שלה. התהדק הקשר ביני לבין החבר שלי, ובגיל 15 נכנסתי להריון! הוא היה רק בן 17 וחצי, כשנה לפני הגיוס. אתם קולטים? בת 15 ב-ה-ר-י-ו-ן! מאחר שהרגשתי שאני לבד בעולם, לא אבא בתמונה ולא אמא, החלטתי להישאר בהריון, להתחתן עם החבר וללדת. חשבתי שכך יהיו לי חיים משלי, ואוכל גם לקחת את אחי ואחותי איתי ולגדל אותם כחלק מהמשפחה.
ההריון שלי היה שוק והלם לכל מי שגילה, גיליתי לכולם רק כשהייתי בחודש חמישי להריון. ועד חודש שמיני עוד למדתי ועיכלתי את זה בעצמי. הייתי מגיעה עם בטן קטנה ועגלגלה לביה"ס".
ליאת והחבר פתחו תיק ברבנות, כבר בחודש שני. וכך עברה לה חצי שנה בטרטורים אין סופיים לבית המשפט בב"ש. כי רק עם היתר בית המשפט אפשר להתחתן בגיל שכזה ובוודאי עם סיפור חריג שכזה.
"בסוף בחודש 8 להריון, קיבלתי סוף סוף את ההיתר המיוחל. החתונה התקיימה באולם עם אורחים תקליטן, צלם ממש כמו כל חתונה אחרת. ילדתי כחודש אחרי החתונה, והייתי בסך הכל קצת מתחת לגיל 16. ברוך ה' נולד לי תינוקי מתוקי, בלידה רגילה ומבורכת של 30 דק בלבד. שם התחיל מסכת חיי השנייה כאמא'לה לילדיי שלי!
אחריו ילדתי 11 ילדים נוספים מבטני שלי. אני חושבת שכל חיי חייתי חיי נתינה. שאיפתי היא לתת מניסיוני לכל מי שירצה לקבל. כל מה שעברתי בחיי כל הקושי גם הכלכלי, גם הגידול לבד, ההתמודדות היום יומית עם הכל מהכל. מעבר לילדיי שלי תמיד הייתי עסוקה בעוד ילדים, חברים של ילדיי. שחלקם היו מבתים לא פשוטים, או חברות שעוברות מצבים והייתי שם לעזר ולאוזן קשבת. תמיד נתתי עצות מהניסיון שלי. ילדיי נתנו לי כוחות להיות מי שאני היום! מעולם לא וויתרתי. אני בן אדם שנלחם על מה שחשוב לי באמת. ובגלל זה תמיד ניצחתי!"
היום ליאת בת 41 בלבד ומרגישה שכאילו עברה חיים של 10 אנשים! ליאת רוצה להעביר את הידע שלה ומתכננת לספר את סיפורה בסדרת הרצאות. אם אתם רוצים לשמוע את סיפורה, לאול ולשמוע עוד, אתם מוזמנים להכנס לדף הפייסבוק שלה:
https://www.facebook.com/12kids/
