מה הקשר בין שמאנית עתיקה, בינה מלאכותית ונחל חילזון? נפגשתי לאחר צהרים קסום עם האמנית רוני כרם פז, שנמצאת בעיצומו של מסע להוצאת הספר השני שלה "המכשפה מנחל חילזון" ויצאתי עם תשובות מרתקות ומלאות דמיון.
שלום רוני, אני קוראת שאת אמא לאינספור ילדים, מורה לאמנות ומטפלת בהידרותרפיה - איך הגעת לכתוב ספר? מתי יש לך זמן?
האמת, שאת הספר הזה אני כבר כותבת עשור, והוא בעצם מתבשל אצלי בראש עוד הרבה קודם.
זמן הוא יצור גמיש. אני כותבת כל יום (או לילה) קצת, לפעמים לוקחת הפסקה, לפעמים מוחקת, לפעמים מתוכנן וערוך, לפעמים אינטואיטיבי. ככה, הטקסט מתאסף ומצטבר לאיטו. זה הכיף שלי, להוציא החוצה את העולמות שיש לי בפנים.
מתי ואיך התחלת לכתוב?
לא נולדתי עם עט או מעבד תמלילים ביד. עד גיל 29 הבעתי את עצמי בעיקר דרך ציור. אמנם קראתי המון, אבל בקושי כתבתי. פה ושם סיפור קצר שמיד הלך לפח. ב-2006 חליתי בסרטן ומשהו השתנה אצלי. לטובה. במהלך ההחלמה והשיקום קודם כל פתאום היה לי זמן. פנאי. שהות לכתוב. וגם, פתאום נהיה לי חשק לכתוב, במקום לצייר. כתבתי וכתבתי. זה התחיל ככתיבה טיפולית ובאופן לא צפוי המשיך והתפתח ולא נעצר עד היום.
למה נחל חילזון אני מבינה. זה ממש פה מתחת לאף, אבל למה דווקא מכשפה?
בתקופת התיכון גרתי בקיבוץ אילון, שם שמעתי על דמות קסומה ומסתורית, רועה בדואית בשם תלג'ה (שלגיה בערבית) שמסרבת לגור בכפר וחיה לבד בוואדי.
שנים רבות אחר כך גרתי ביישוב אשחר, הצופה אל נחל חילזון. הסיפור על השמאנית הקדמונית מנחל חילזון התגנב אל אוזניי שוב ושוב. פעם בהרצאה, פעם בשיחת רחוב, פעם בתערוכת ציורי נוף.
שתי הנשים העוצמתיות האלה השתלטו על חלומותיי וגדשו את לבי. סיפוריהן השתרגו והתפתחו והפכו להיות חלק בלתי נפרד ממני. בעצם המכשפות עצמן הן אלה שאילצו אותי לשבת ולכתוב את סיפורן.
זה הספר השני שלך?
תלוי איך סופרים. ספר הביכורים שלי "עלמא" יצא לאור ב-2012 בהוצאת 'כנרת זמורה-ביתן", וכמו "המכשפה מנחל חילזון" גם הוא ספר פנטזיה, גם הוא ספר למבוגרים, וגם בו הגיבורה היא נערה מתבגרת, אבל 'עלמא' מתרחש בעולם אחר, דמיוני לגמרי, ואילו ב'מכשפה מנחל חילזון' הדברים מחוברים, לפחות בהתחלה, גם לקרקע המציאות המוכרת לנו, ומשם הם נזרקים ללא רחמים למציאויות אלטרנטיביות מוטרפות למדי. במקביל לעריכת 'המכשפה מנחל חילזון' כתבתי ואיירתי ספר ילדים. קראתי לו "שמחת הדברים הבלתי מוסברים". עשיתי לו עריכת לשון ופשוט הדפסתי כמה עותקים. אם סופרים אותו, אפשר לומר ש'המכשפה מנחל חילזון' הוא הספר השלישי.
למה בחרת להוציא את "המכשפה מנחל חילזון" באמצעות גיוס המונים?
שוק הספרים השתנה מאוד מאז הקורונה ונהיה הרבה יותר מסובך להוציא לאור ספר בהוצאה לאור. האפשרות להגיע ישירות לקהל קוראים קרצה לי. היא אמנם מפחידה, אך גם מסעירה ומעצימה.
למזלי הייתי בשנת שבתון והיה לי די זמן ללמוד איך מוצאים ספר לאור. למדתי מהתהליך הזה המון ואפשר לומר שהוא הפך אותי למו"לית קטנה.
לא הייתי מצליחה לשרוד שעה בלי יועצת הסתרים המקצועית שלי ובלי "מועצת החכמות והחכמים" שהתאספו ובאו, דחפו ועודדו. מובן שלא הייתי מצליחה ללא האמון והתמיכה של כל המעגלים החשובים והאהובים שהאמינו בי ותמכו בפרוייקט. תודתי העמוקה נתונה לכולם.
מאין את שואבת השראה בכתיבתך?
אני שואבת השראה מהחיים, מכל דבר שאני נתקלת בו: ספרים, סרטים, שיחות, תערוכות, חלומות, טיולים, סלעים, חיות, עצים. כל דבר יכול ליצור שרשרת של אסוציאציות. יש, למשל, עץ זית מעוצב כמו פודל בכניסה ליישוב לבון. כל פעם שאני עוברת לידו (בדרך לבריכה הטיפולית) אני מרגישה ששוגרתי לרגע לעתיד. דוגמא נוספת היא ההתכתבויות המצחיקות שלי עם בינות מלאכותיות. הן כאלה רגישות!
רוב הרעיונות מגיעים דווקא כשממש לא נוח לכתוב- בנהיגה, במקלחת, או בחדר כושר. תופעה מרגיזה לכל הדעות.
מי הסופר האהוב עליך?
הסופרת האהובה עליי היא אורסולה לה-גווין. הכרתי אותה בזכות העורכת הקודמת שלי, נועה מנהיים, שאמרה לי שהכתיבה שלי מזכירה לה אותה. בדיעבד, מחמאה אדירה. גם את איטאלו קאלווינו אני מאוד אוהבת ואת פיליפ פולמן.
הסופרים הללו מלווים אותי כל הזמן ומשפיעים, לא רק על איך שאני כותבת, אלא גם על איך שאני חושבת.
אז על מה הספר מדבר בעצם?
תמר ביאליק, עורכת הספר, כותבת: השנה היא 2058. הבינה הכללית, מערכת ניטור ממקסמת, מעין ישות שצמחה מהמרשתת, הצילה את העולם מכיליון וכעת מנטרת הכול. כולם חיים בקהילות חכמות בתוך בועיות ממוגנות פגעי-אקלים ומניחים לבינה הכללית לקבל עבורם את ההחלטות – כולם – פרט לעמרנה ולהוריה הלא ממש מתפקדים. עמרנה היא מתבגרת גאונה, זועמת ובודדה מאוד, המוטלת כעת על ערש דווי ורק היא עצמה, כן, רק היא, יכולה לעזור לעצמה כעת לחזור אל החיים. האם היא תצליח לעשות זאת? ואיך כל זה קשור בפרוייקט מסתורי לנערים מחונני-על ולשטחי ההפקר שמעבר לבועה? במכשפה בדואית זקנה; בשאמאנית נאטופית קדומה; בארכיאולוגית מרת נפש, בילד-פלא חי-מת, ועוד דמויות המקיפות אותה?
עמרנה תאלץ לעשות קפיצת אמונה; לעבור בין העולמות ובין הממדים ולנווט בין בינה מלאכותית לקרבה אנושית. היא תכיר בדרך אלים ושדים, תרכוש חברים נאמנים ויריבים ראויים, ותאלץ להקריב הרבה מאוד בכדי להרוויח את חייה בחזרה, לאחות טראומה בין דורית ולרפא את חבריה, משפחתה ואת עצמה ולפתור את חידת חייה.
רוני כרם-פז סיפור שהוא שיר אהבה לטבע המכושף של הגליל של העבר, ההווה והעתיד. זהו סיפור רב המצאות ורב מעוף ורומן התבגרות, שקורה ממש כאן, בעוד זמן קצר מאוד בעולם אפשרי מאוד.
מה התוכניות שלך להמשך? האם את עובדת על ספר חדש?
לא, אני מתחילה בקרוב עבודה חדשה, יותר נכון שליחות, בכפר הילדים, יחד עם משפחתי, בתור הורי בית במשפחתון. לא יהיה לי זמן לכתוב בתקופה הקרובה, וזה בסדר גמור. אולי בפנסיה יהיה לי שוב זמן J
יש לך טיפים לסופרות וסופרים מתחילים?
טיפ ראשון: ארגנו לכם אוסף-השראה. אפשר על לוח שעם, בקופסת נעליים, באלבום, בפינטרסט. לא משנה.
איספו בה כל דבר שעורר בכם פליאה או התפעלות. זה יכול להיות ציטוטים מספרים וסרטים, צילומים מעיתונים, קטעים מהתכתבויות, משפט ששמעתם במקרה, חלקיקי ציורים. אט אט האוסף הזה יהפוך למטמון של השראה עבורכם.
טיפ שני: היו ערניים. כשמשפט יפה ומדויק מופיע פתאום משום מקום ומתנגן לכם בראש – עצרו הכל ורשמו אותו. אל תפספסו את היהלומים היקרים האלה. כמו לחלומות, יש להם נטייה להיעלם בתהום הנשייה.
טיפ שלישי: אל תכתבו בשביל קהל יעד. כתבו בשביל עצמכם, היו כנים ואמיתיים. אין טעם לכתוב שום דבר אחר.
טיפ רביעי: אם מציעים לכם שבתון- קחו!
מוזמנים להצטרף, לתמוך, ולעזור להגשים את חלום ההוצאה לאור של הספר :)
.jpg)
