בצל המחאה הצודקת של העובדים הסוציאליים בשבוע האחרון בחרתי לשתף מהמציאות היומיומית שלי , בחרתי להשתמש בשיר הזה כי אני אוהבת אותו , הוא מייצג אותי, את המקצוע שבחרתי אי שם בגיל 20 מתוך רצון לא להיות מלאך ובטח לא להציל את העולם...
פשוט בחרתי להיות האדם הזה, שפעם אחת לפחות יבחרו לשים אצלו את חוסר האונים, התסכול, הטראומה, העוני, החסמים הבלתי נגמרים במציאות בלתי אפשרית, העצב , השמחה, ההתרגשות והכמיהה לקשר בטוח, לתיקון עולם, ליצירת סדר חדש בתוהו ובהו פנימי שפעמים רבות אף אחד לא הבין, בחרתי להיות שם עבורם ובעיקר עבורן.
אני עובדת סוציאלית 17 שנה בעלת תואר שני ועם התמקצעות בטיפול בהורות , בעיקר להורים לילדים בגיל הרך , אני פוגשת בעיקר אמהות כאילו שסוחבות זכרונות ילדות של הזנחה, התעללות, קשיי למידה, הדרה והתמכרות , עוני ובדידות.
הבדידות היא בלתי נסבלת ומרעידה את כל הגוף כי לרבים מאיתנו יש משהו, מישהו אפילו אחד! אך רבות מהאמהות שפגשתי בייחוד ב12 שנים האחרונות אני הייתי המישהו/משהו הזה, והתייחסתי לזה ביראת כבוד , בהבנה שאני חזקה ומסוגלת להיות שם עבורן ברגעים הכי קשים של ההורות , ברגעים שאין יכולת וכלים איך להתמודד, עם תינוק שנולד וצרכיו קודמים לצרכייך אך מה הן צרכייך? ואיך תדעי מה הן צרכיו?
ושם פגשתי אותך ,בבית ולא במשרד, בהיעדר שיפוטיות ונכונות לשמוע הכל גם דברים קשים כמו איבוד שליטה, חוסר אונים וכן גם רצון למות,לסיים את הסבל הזה כי מי מבין אותךְ?
מי מבין את העוני? את היעדר ההזדמנות לתעסוקה כי פשוט אי שם שהיית בעצמך ילדה אף אחד לא היה שם לטפח,להזין,לדאוג.
ועכשיו הגעתי והבית חשוך ומוגף , כי הוא מראה למה שאת מרגישה ,ואני יושבת איתך בחושך כי אני מסמנת שאנן איתך במקום שלך ואם את לא רוצה אור גם אני לא חפצה בו. ומתחילים לדבר,להתקרב, להקשיב, לראות מהיכן ומתי התחיל הכל ,נותנת לך מקום ,ניראות ,מרחב, מעניקה תחושה של ראויה לאהבה, וזה מתחיל לאט לאט ובעקביות ליצור קשר של אמון והדברים נפתחים ואני שם איתך כי כל עוד אני שם,את שם לילדים ,כי ככה זה ,כל מה שאדם רוצה זה להרגיש ראוי,אהוב,מובן.
ואני איתך בכל צומת בפגישה בבית ספר, בבדיקה בהתפתחות הילד, בביקור בביטוח לאומי,רושמת מכתב למשרד השיכון, וגם במקומות עמוקים יותר שאת כבר בטוחה לספר על הפחדים, הפלשבקים, החרדות , מוכנה לשתף בחוויות בלתי נתפסות של התעללות והזנחה וסוף סוף לקבל את האמירה, את לא אשמה, אנחנו איתך ומאמינים בך שתצליחי להתגבר ,להתמודד, וככל שתראי את עצמך ,את הצרכים שלך ,בחום,באהבה, בהבנת רגשות ומילוי צרכים ככה תהיי שם יותר ויותר נוכחת עבור ילדייך ותספקי להם יותר מאהבה ,כי זה תמיד קיים,תספקי להם את מה שסיפקתי לך.
ואם בתהליך צריך לחגוג לך יום הולדת כי אף פעם לא חגגו ,אז נחגוג. ואם בתהליך צריך לתת לך לצרוח מכאב ותסכול אז נשמע ולא נשפוט, ואם בתהליך תרצי שנלווה אותך לכל מקום: לבית ספר, לבנק, לקופת חולים אז נלך...ביחד וניתן לך בטחון.
ואם בתהליך תרצי להתנתק ופשוט לעזוב הכל אז נניח ונסמוך עלייך ועל הקשר שתדעי גם לחזור.
עבודה סוציאלית באה לספק לאנשים מענה בצמתים הכי חשובים בחייהם: משפחה: הורים וילדים, צעירים חסרי עורף משפחתי, זקנה, צרכים מיוחדים,התמכרויות, הגירה, מיצוי זכיות, תעסוקה, סיוע חומרי, הסדרי ראייה, אפטרופסות אלימות במשפחה, ועבודה קהילתית כדי שהבית ,השכונה והקהילה ירגישו מקום בטוח ומנחם.
מאבק העובדים הסוציאלים בימים אילו נלחם עבור חברה צודקת שמכירה ומבינה שכל התחומים הללו צריכים מענה מקצועי משמעותי על ידי אנשי מקצוע מיומנים שמקבלים שכר ההולם את הכשרתם ועבודתם, שאסור לפגוע בתקציבים שניתנים לשירותים הסוציאלים כי כדי להצליח חייב ארגז כלים מגוון ועשיר במשאבים כספיים, זה למען חברה טובה יותר בה יהיו פחות בתים מוגפים וחשוכים ויותר א- נשים שהולכים זקופי קומה כי הם שווים
.jpeg)
.jpeg)
