
בנוסף על המחלה הנוראית, לפני כשנה וחצי סבל אבי מאבנים בכליה, ועבר שורה ארוכה של טיפולי ריסוק, ניקוז מנפרוסטום, סטנטים ושלל הליכים אחרים בבי"ח רמב״ם, אשר חלקם בוצע בחוסר רגישות (כאילו בוצעו על בובת ניסויים) ואשר לא הועילו ויצרו בעיה אורולוגית שרק החמירה מטיפול לטיפול והמאופיינת בדחיפות במתן שתן, צריבה ובכאבי תופת שהדרך היחידה לרככם היא באמצעות טיפול נוירוטי (מורפיום) ומשככי כאבים חזקים נוספים.
לאחר שאבי סיים את סדרת הבדיקות והטיפולים שהיה עליו לעבור כדי להיכנס לרשימת ההמתנה להשתלה, נמסר לנו כי הרופא הכירורג (שאמור לבצע לאבי את ההשתלה) לא יפגוש אותנו עד שהבעיה האורולוגית תיפתר. אז פנינו לכל אורולוג שיכולנו להגיע אליו, מסעות מבי"ח הגליל המערבי בנהרייה לבי"ח שיבא בתל השומר, דרך בי"ח רמב"ם בחיפה, על מנת שיפתרו את הבעיה ונוכל סופסוף להיכנס לרשימת ההמתנה המיוחלת להשתלה. אבל כל אחד מהאורולוגים שבדק את אבי מסר שעד שלא תטופל הבעיה בריאה הם לא ינתחו את אבי.
היום, שנה וארבעה חודשים לאחר שאמנו נפטרה ממחלת הסרטן הארורה, אבי שמשקלו ירד ל-52 ק"ג, והוא מרותק למיטתו ומחובר 24 שעות למחולל חמצן, מתפלל שמשהו ישים סוף למעגל הביצה והתרנגולת, ושהאורולוגים ידברו עם מכון ההשתלות, ויחליטו יחדיו איזה הליך יתבצע קודם לכן, רגע לפני שיחלוף זמנו, והוא רק בן 60. מטרתי בחשיפת מצב בריאותו של אבי הינה לזרז את התדיינות הרופאים בינהם עד קבלת החלטה מעשית וממשית בנוגע להליך רפואי ובנוסף, ניסיון להגיע לקורא או גורם שיוכל לזרז מפגש רופאים שכזה.
חשוב לי לציין כי חשיפה זו באה למטרה אחת ויחידה והיא סגירת כל הקצוות הפתוחים, הרי מדובר באדם אחד ובגוף אחד."